שו"ת רדב"ז/א'תכח
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ועשרים ושמונה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן נה]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(נה) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ג מהל' ק"ש אסור לקרות כנגד הערוה עד שיחזיר פניו אפי' עכו"ם אי קטן לא יקרא כנגד ערותן ובפ"ג מהל' מילה כתב המל אדם גדול צריך לכסות ערותו עד שיברך משמע הא קטן אין צריך לכסות ואין לחלק בין ק"ש לברכה דתרווייהו דבר שבקדושה נינהו:
תשובה איברא דתרוייהו דבר שבקדושה נינהו אבל ק"ש בעיא כוונת הלב טפי משאר ברכות ובעינן שלא יהרהר בדבר אחר הילכך בין בשל גדול בין בשל קטן איכא הרהור ואסור אבל בשאר ברכות נהי דבעינן והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ואפי' מכוסה בזכוכית כיון שנראה מתוכה איכא משום ולא יראה בך ערות דבר מ"מ של גדול הוי ערוה של קטן לא הוי ערוה ולהרהור לא חיישינן חדא דלא בעינן כונת הלב וכדכתיבנא. ותו דכיון שהיא של קטן שהוא רגיל בה תדיר ובמלאכתו טריד לא יבוא לידי הרהור. ותו דברכה קצרה היא מה שאין כן בק"ש הילכך גבי גדול נמי היה מותר אי לאו משום דכתיב והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר הא למדת דאפילו שהיה ערות הגדול מכוסה בזכוכית לא יברך עד שיכסה שלא יראנה דבעינן ולא יראה בך ערות דבר והא איכא אבל ערות קטן אינה ערוה ומותר לברך כנגדה אעפ"י שאינה מכוסה כלל וכן נהגו כל ישראל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |