שו"ת רדב"ז/א'תה
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות וחמישה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן לב]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(לב) ולענין מה ששאלת לשון הרמב"ם ז"ל בהלכות גרושין הנה בדקתי בספרים המדוייקים ויש בידי שני אבן העזר כתיבת יד וכתוב בכולם הכותב גט בשבת או ביוה"כ וכו' כתבו וחתמו בי"ט בזדון ונתנו לה אינה מגורשת שהרי העדים פסולין מן התורה כתבו וחתמו ביו"ט בזדון ונמסר לה בפני עדים כשרים הרי זה גט פסול כתבו בשבת וכו' אע"ג דאיסור סקילה [כיון] דבשוגג הוא הגט ועדים כשרים כתבו בי"ט בזדון אע"ג דאיסור לאו הוא כיון שנמסר בפניהם אינה מגורשת שהרי העדים פסולים מן התורה וקמ"ל דלא בעינן עידי חמס אלא כל העובר על איזה לאו שיהיה פסול לעדות מן התורה כתבו בי"ט בזדון ונמסר בפני עדים כשרים הרי זה גט מן התורה דעידי מסירה כרתי אבל מרבנן פסול דהוי כמזוייף מתוכו וק"ק ביוה"כ למה לי אם משום שוגג שבת עדיף ואי משום מזיד י"ט עדיף וי"ל דאורחיה למתני יוה"כ בהדי שבת כדתנן השוחט בשבת וביום הכפורים ובדין הוא דלא לתנייה לסיפא בבא באנפי נפשה אלא דליתני בד"א שלא מסרו בפני עדים אבל אם מסרו בפני עדים כשרים הרי זה גט פסול ולא דק והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |