שו"ת רדב"ז/א'תד
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות וארבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן לא]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(לא) זית רענן יפה פרי תואר החכם כה"ר יוסף יצ"ו שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פרק א' מהלכות מילה וז"ל ספק בן ז' ספק בן ח' מלין אותו בשבת עכ"פ וקשיא לך שכתב בעל הטורים שיראה מדבריו דאיירי שגמרו שערו וצפורניו וכיון שכן בלא מה נפשך מלין אותו שהוא ז"ל כתב למעלה שאם גמרו סימניו אפי' בן שמונה ודאי מלין אותו כמו שכתב הרב בעצמו לעיל בהאי בבא וכ"ש בן ז' וכ"ת דאיירי הרב ז"ל בשלא גמרו סימניו וכמו שכתב בעל מגיד משנה פ' א' מהלכות יבום שזה דעת הרב ז"ל וקשיא טובא מאי האי דקאמר אם בן ז' הוא ושלם הוא הא קא חזינן ליה דלא שלם הוא ותו דממה נפשך לא ניחא כלל דאי איירי בשגמרו סימניו מדינא צריך למימלה בין יהיה בן ז' או בן ח' ואם לא גמרו סימניו בין שיהיה בן ז' או בן ח' לא מהלינן ליה בשבתא דודאי נפל הוא:
תשובה צריך שתדע כי מה שכתב בעל הטורים אינו מחוור אצלי בלשון הרב ואיני יכול להולמו וכלל גדול יש לי כל מקום שאני רואה מחלוקת בדברי הרב ז"ל אני סומך על דברי בעל מגיד משנה שהיה אדם גדול ובקי ורוב שטתו הוא כשיטת הרשב"א ועוד שכיון שהוא בא לפרש דבריו דקדק בהם כל הצורך ומעתה אבאר לך כוונתי אחר שאקדים לך שהסכמת חכמי הטבע ובעלי התכונה ובעלי הקבלה כי הנולד לז' כלומר שנגמר זמן עיבורו ותולדתו הרי זה ולד של קיימא אפי' שלא גמרו סימניו כמו שנולד לט' שהוא ולד גמור אע"פ שלא גמרו סימניו ומי שנולד לח' חסר הוא ונפל הוא וחיו לא יחיה ואם יש קצתם שיחיו אמרינן בן ז' הוא אלא שנשתהא וכן אם גמרו סימניו אמרינן בן ז' הוא אלא שנשתהא שאין לך בן ח' של קיימא כלל ובהקדמה זו יתבארו דברי הרב ז"ל כפשטן ספק בן ז' ספק בן ח' בשלא גמרו סימניו איירי וכמו שכתב בעל מ"מ ואין כאן חילוף נסחאות ומלין אותו על כל פנים אם בן ז' הוא ושלם הוא כלומר שלם בזמן עיבורו ותולדתו שפיר מהלינן ליה אפי' שלא גמרו סימניו הרי זה כבן ט' גמור ואם בן ח' הוא כלומר שראוי להולד לח' מחתך בשר בעלמא הוא ומלת שלם מתפרשת לפי ענינו שלם בסימניו ומתפרשת שלם בזמן תולדתו. וא"ת הרי כתב הרב ז"ל מי שנולד בחדש השביעי לעיבורו אם נולד שלם הרי זה ולד של קיימא ומלין אותו בשבת ומאי איריא מפני שנולד שלם אפי' לא נולד שלם מלין אותו ממה נפשך אם בן ז' הוא כלומר שראוי להולד לח' שפיר מהיל ואם לא מחתך בשר בעלמא הוא והאי שלם דהכא שלם בסימניו הוא ע"כ דאי שלם בזמן תולדתו קאמר אי אפשר לדעת זה אלא ע"י סימניו או ששהא ל' יום אבל יודע הנסתרות יודע הדבר ובשלמא לעשות אותו מה נפשך איפשר לעשותו אבל שנאמר אנחנו אם שלם הוא בזמן תולדתו אי איפשר לנו לדעת זה הילכך ע"כ האי אם נולד שלם היינו שלם בסימניו וא"כ הדרן קושיא לדוכתא י"ל דאה"נ וה"ק אם נולד שלם מלין אותו ממה נפשך אי נמי כגון שפירש ממנה סמיך לוסתה דידעינן בודאי שנולד לז' והשתא פי' שלם בהאי גוונא אם שלמו ז' ולא יותר מלין אותו מדינא אם הוא ספק מלין אותו ממה נפשך וכ"ת מאי נפקא מינה אי מדינא אי מספיקא י"ל דנפקא מינה אי מדינא מטלטלין אותו להדיא ומלין ואי מספיקא מטלטלין אותו בשעת המילה אבל אח"כ אמו שוחה עליו ומניקתו דהא ספק נפל הוא ואסור בטלטול וא"ת א"כ נפלוג וליתני בדידה בד"א כשנולד שלם אבל אם לא נולד שלם מלין אותו עכ"פ וי"ל דהא מיתרצא בקושיא אחריתי דאם בן ח' ונפל הוא אסור לטלטלו ואי אפשר למולו אם לא יזיז בו אבר אלא מאי אית לך למימר דאיסור טלטול מדרבנן הוא ובמקום ספק מצוה דאורייתא לא העמידו דבריהם והשתא לרבותא נקט ספק בן ח' אפי' שבן ח' לאו ולד של קיימא הוא אפי' הכי מחללין שבתא בטלטול דאיסור דרבנן היא וכ"ש בן ז' שלא נולד שלם דמהלינן ליה ממה נפשך א"נ איכא לתרוצי דה"ק אם נולד שלם הרי זה ולד של קיימא טעמא שנולד שלם הוי ודאי ולד של קיימא אבל אם לא נולד שלם הוי ספק ומלין אותו ממה נפשך ותפוס לשון ראשון א"כ איכא לפרושי מלת שלם שאין בו לא מכה ולא חולי שאם יש בו אחד מאלה מחמתם נולד בזולת זמן והרי נפל ודאי ונפל ודאי אין מטלטלין אותו למולו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |