שו"ת רדב"ז/א'תג
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף וארבע מאות ושלושה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן ל]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(ל) עוד שאלת עלה דהא דגרסינן פ' אלו טרפות אמר רב יהודה אחר שנחבט על פני המים כיון ששט על פני המים מלא קומתו וקשיא לך איך איפשר שיהיה בזה ריסוק איברים שהרי אנו רואים בעינינו שמשליכין את העוף מלמעלה למטה בכח ואינו ניזוק כלל שהרי הנוצה וכנפיה מגינות עליה מן הריסוק:
תשובה איברא דכל ימי קשיא לי האי סוגיא ודקדקתי בלשון הרמב"ם ז"ל וראיתי שהפך לשון הגמרא שכתב תחילה נדבקו כנפיה בדבק וכו' נחבט על פני המים וכו' משמע שרוצה לפרש דהאי דשמואל איירי בעוף שנדבקו כנפיו בדבק ונחבט על פני המים ובכי האי גוונא ודאי דאיכא למיחש לריסוק אברים שהרי המים קשים לריסוקא ואעפ"י שראינו כמה ב"א שנופלים ונחבטים במים ואין מזיק להם כלל היינו שמפני כבדו יורד למטה ואינו מתרסק אבל העוף [מפני] קלותו אינו יורד למטה ונחבט על פני המים וחיישינן לריסוק אבל לא ראיתי לאחד מן המפרשים שיאמר בתנאי שיהיו כנפיו מדובקים או קשורים והריא"ף ז"ל כתב הסוגיא כפשטה ואף שמואל היה לו לפרש דאמורא הוא. ותו דאמימר ומר זוטרא פליגי בדבק משמע דלא איירי שמואל בשהיו כנפיו לא דבוקות ולא קשורות ואם כן הדרא קושיא לדוכתין ונ"ל דאע"ג דאיתא כמה עופות כבדים ושמנים כהאי תרנגולא דלא פסקה קניה מרוב שמנינותא ולפיכך תלוי הדבר בבדיקה ואם לא נבדקה לא נתנו דבריהם לשיעורין ותו כיון דראינו שנחבטה בעל כרחה רגלים לדברים שהכנפים לא הגינו עליו לאיזה סיבה שתהיה ותו דלפי קלותו של עוף כך הוא נח להתרסק בכל דהו ותו לא מידי. והנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |