שו"ת רדב"ז/א'שצו
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות ותשעים וששה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן כג]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(כג) שאלת ממני ליישב לך לשון הרמב"ם ז"ל שכתב פרק ו' מהלכות ע"ז וז"ל כיצד היו עושין מדליק אש גדולה וכו' ואבי הבן הוא שמעביר בנו על האש ברשות הכומרים ומעבירו ברגליו מצד זה לצד אחר בתוך השלהבת לא שהוא שורפו למולך וכו' וקשיא לך דגרסינן בגמ' פ' ד' מיתות אמר רב יהודה אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה היכי דמי אמר אביי שרגא דליבני במיצעי נורא מהאי גיסא ומהאי גיסא רבא אמר כמשוורתא דפוריא תניא כוותיה דרבא אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה העבירו ברגל פטור ע"כ משמע דפסק כאביי במקום רבא דתניא כוותיה:
תשובה כרבא פסק שצריך להעבירו על האש ממש וכן כתב ז"ל ואבי הבן הוא שמעביר בנו על האש וכו' מצד זה לצד זה בתוך השלהבת לאפוקי דאביי דאמר שרגא דליבני ונורא מהאי גיסא ומהאי גיסא והבן עובר ברגליו על שרגא דליבני ולא על האש בתוך השלהבת והיינו דתניא כותיה דרבא העבירו ברגל כדרך העוברים פטור כיון שלא עבר על האש ממש ולא נשנית הברייתא לאפוקי היכא שהעבירו ברגליו דרך האש ממש בתוך השלהבת דאדרבא זהו דרך עבודתו ולאביי לא משכחת לברייתא פתרי אבל לרבא ניחא וכדפרישית ומה שכתב הרב ז"ל ומעבירו ברגליו לא שיעבירנו דרך שרגא דליבני אלא לאפוקי שלא יגביהנו ויעבירנו על האש בתוך השלהבת אלא שיעבירנו ברגליו על האש ממש או דרך קפיצה על האש בתוך השלהבת כדכתב רש"י ז"ל א"נ שהוא ז"ל חולק על רש"י וצריך שיעבור ברגליו על האש ממש לא דרך קפיצה והוא ז"ל היה בקי בדרך עבודות המולך כי למד בכל הספרים המחוברים בעבודת ע"ז ומאי דאמר רבא כי משוורתא דפוריא היינו לאפוקי דאביי שצריך שיעבור באש ממש אבל לא שיהיה ממש דרך קפיצה כי משוורתא דפוריא שהנערים קופצים על האש בפוריא ואפשר שדקדק הרב ז"ל מדאמר רבא כי משוורתא ולא אמר משוורתא דפוריא ומשמע ליה דומה למשוורתא דפוריא אבל לא כמוה ממש דאלו משוורתא דפוריא הוי בקפיצה ואלו הכא הוי דרך העברה ברגליו כלישנא דקרא דכתיב להעביר למולך. וא"ת למאן דמפרש דמעביר למולך היינו ששורף אותו ממש היכי שייך למתני העביר עצמו פטור וי"ל בדוחק פטור מעונש העולם הבא משום ע"ז וחייב משום מאבד עצמו לדעת א"נ העביר עצמו ונשרף עד שנעשה טרפה שכבר עתיד למות ונתקיימה עבודת המולך סד"א שידונו אותו ב"ד משום דעבד ע"ז קמ"ל פטור דכתיב כי מזרעו נתן למולך ואיפשר נמי דמאן דאית ליה הכי ס"ל דבכל גוונא הוי דרך עבודתו או בהעברה או בשריפה והשתא ניחא. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |