שו"ת רדב"ז/א'שצז
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות ותשעים ושבעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן כד]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(כד) שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל בהל' יום הכיפורים מאחר שענש הכתוב כרת למי שלא נתענה למדנו שמוזהרין אנו בו על אכילה ושתיה עכ"ל. וקשה לי אם הזהיר יודיענו באי זה פרשה הזהיר ואם לא הזהיר היאך ענש כרת והא לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר:
תשובה גרסינן ביומא פ' יוה"כ אמר ריש לקיש מפני מה לא אמרה התורה אזהרה בעינוי משום דלא איפשר היכי נכתוב וכו' מתקיף לה רב אסי נכתוב אל תסור מן העינוי קשיא ותנא מייתי לה מהכא ועניתם את נפשותיכם וגו' למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנה גזרה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה לא ענש אלא א"כ הזהיר אף עינוי לא ענש אלא א"כ הזהיר איכא למפרך מה לעינוי שלא הותר מכללו וכו' אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר מופנה דאי לא מופנה איכא למפרך כדפרכינן לא אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי וכו' הרי לך בהדיא דיליף לה מג"ש מופנה וקיי"ל דהוי כאלו כתובה בתורה בהדיא ושפיר הזהיר וענש אעפ"י שאין בה לאו מפורש ודבר פשוט הוא כי לא הוה כדאי לשאול עליו. והנלע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |