שו"ת רדב"ז/א'שצג
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות ותשעים ושלושה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן כ]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(כ) ישוב[1] על לשון הרמב"ם ז"ל בפ' ג' מהל' ברכות הפת שפיתת אותה פיתים ובשלה בקדרה או לשה במרק אם יש בפתיותן כזית או שניכר בהם שהם פת ולא נשתנה צורתו מברך עליו בתחילה המוציא ואם אין בהם כזית או שעברה צורת הפת [בבישול] מברך עליו בתחילה בורא מיני מזונות ע"כ והרי זה הלשון קשיא רישיה לסיפיה. וא"ל שהרב ז"ל עושה חילוק בין נשתנה צורת הפת ובין עברה צורת הפת והיינו דברישא נקט ולא נשתנה צורתו ובסיפא נקט או שעברה צורת הפת והכי פירוש דבריו אם יש בפתיתין כזית אע"פ שנשתנה צורתו מברך עליו המוציא [או שניכר שהם פת ולא נשתנה צורתו אעפ"י שאין בפתיתין כזית מברך עליהם המוציא] ואם אין בהן כזית ונשתנה צורתו דאיכא תרתי לגריעותא מברך עליהם בורא מיני מזונות או שעברה צורתו לגמרי אעפ"י שיש בו כזית אין זה פת כלל ומברך עליו מיני מזונות ומינה לא תזוז:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' גם תשובת רבנו ב'קמ"ו