שו"ת רדב"ז/א'שצא
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושלוש מאות ותשעים ואחד - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן יח]
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(יח) ישוב על לשון הרמב"ם ז"ל שכתב בפ' ב' מהלכות מכירה וז"ל נאמן בעל המכר וכו' ולפיכך אם נטל הדמים וכו' בין שהיה המקח בידו בין שהיו שניהם תופסין בו אין כאן עדות כלל עכ"ל. ויש לדקדק דהא האי ברייתא מקשינן עלה בפ' עשרה יוחסין ונחזי זוזי ממאן נקט ומתרצינן לא צריכא דנקט מחד מדעתיה ומחד בעל כרחיה ולא ידע וכו' וכן גריס הרב ז"ל ולא ידע וקתני רישא דברייתא נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי בד"א בזמן שמקחו בידו משמע שבזמן שמקחו בידו נאמן וא"כ היכי קאמר בין שמקחו בידו בין שהיו שניהם תופסין בו וכו'. ותו קשה כיון דלא ידע ממאן נקיט מדעתיה וממאן בעל כרחיה היכי שייך למימר אין כאן עדות כלל ויש ליישב דכי פרכינן ונחזי זוזי ממאן נקט ומתרצינן כגון דנקיט מתרתי וכו' אסיפא דוקא פרכינן ומתרצינן אבל רישא שבקינן לה כפשוטה ובדידע למאן מכר ושבקינן לה כפשטא דלית בה קשיא הילכך כיון שידע אי מקחו בידו נאמן לגמרי ואם אין מקחו בידו לא גרע מעד אחד דעלמא והכי פירושא דברייתא נאמן אדם לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי בד"א בזמן שמקחו בידו דכל זמן שמקחו בידו אורחא דמלתא דידע למאן מכר דרמיא עליה אבל אם אין מקחו בידו דאורחא דמלתא דתו לא רמיא עליה ולא ידע למאן מכר אינו נאמן ועיקר טעמא דמלתא בידיעה תליא. והא דלא פליג תנא בין לא ידע לידע כיון דהוי עיקר טעמא דאי הוה מפליג בין ידע ללא ידע אפי' יהיה מקחו בידו למה נאמן וניחוש שמא נתרצה לזה שנתן בעל כרחו וזהו שכתב הרב ז"ל אין כאן עדות כלל שאם אמר תחילה אינו יודע למי מדעתו ולמי בעל כרחו אפי' שחזר ואמר מזה לקחתי מדעתי לא מבעיא שאינו נאמן אלא אפי' עדות אין כאן כלל אפילו מקחו בידו דחיישינן שמא נתרצה לזה שנתן בעל כרחו וגרע מעד בעלמא. ועתה נתיישב לשון הרב ז"ל דוד ן' אבי זמרא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |