שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/כ
|
< הקודם · הבא > |
לידידי הרב האב"ד דק"ק ריטשעוואל.
מה שכתב רומפכ"ת בנידון שבא לפניו בהמה שהיה מכה במקום שקוראים טשיך, ובדק מעכ"ת נ"י בצה"ג והיו טובים ובריאים כראוי, אבל שכח מלבדוק אם יש שבר במקום ההוא דדן מעכ"ת אם יש למהדר עובדא, אחרי שהש"ך (ססי' נ"ו) כתב דאף בבהמה דאנו בקיאים בבדיקת צוה"ג דוקא בליכא ריעותא דיבורר לפנינו, עכ"ד:
אי משום הא לא ארי', דמלישנא דאו"ה שיש ריעותא מבוררת לפנינו משמע דוקא שהריעותא מבוררת דודאי נשבר, אבל בספק נשבר לא מחמירינן, ואולם תמהתי למה העלים מעכ"ת נ"י עינו במה שיש לדון בזה טובא, דלכאורה דברי הש"ך צריכים ביאור, דכתב דבנשבר במקום צוה"ג לא סמכינן אבדיקת צה"נ, הא בלא"ה טריפה מטעם שבירת הרגל אף אם צה"ג קיימים, וצ"ל דמיירי בעור ובשר חופים כולו דקיי"ל דבמקום הפ"מ כשר, בזה כתב הש"ך דמ"מ במקום צה"ג טריפה אף בהפ"מ מצד חשש פסיקת הצה"ג, דלא סמכינן אבדיקתינו במקום ריעותא, אך עדיין קשה, הא כיון דאיכא מכה לא הוי עור ובשר יפה, וחיישינן דהוא שיעור שהרופא גורדו ובזה אף בהפ"מ אסור, כמ"ש הש"ך (סי' נ"ה) ולזה צ"ל דשטחיות דברי הש"ך כך הם דדוקא במכה דעלמא סמכינן על צה"ג, אבל בריעותא דנשבר אף היכי דכשר, דהיינו דליכא מכה ועור ובשר חופים כולו וליכא ריעותא בעו"ב, דמצד שבירת הרגל כשר, מ"מ טריפה מצד צה"ג דאין אנו בקיאים בבדיקה, וכיון שכן בנ"ד דהיה מכה ואיכא ריעותא, בעו"ב, ממילא החשש שמא נשבר וטריפה מטעם שבירת הרגל, ומ"מ אפשר לדון דבטשיך דהרבה פוסקים מכשירים בנחתך לפנינו, אבל נשבר חיישינן לפסיקת הגידין, מ"מ מצד שבירת הרגל, י"ל דהוי ס"ס, ספק לא נשבר, וספק דנשבר אינו מזיק שם, ומצד צה"ג כיון דאין הריעותא דנשבר מבוררת לפנינו סמכינן על בדיקתינו, בפרט בנ"ד שכתב מעכ"ת דא' העיד שלא ראה שנשבר, והיינו ודאי דמשמש שם ולא ראה דנשבר, יש עכ"פ ראיה דנקשר השבר, דאלו עוד השבר קיים, בודאי היה מרגיש במשמוש שמנדנד, ובנקשר אף אם אין שבר אל שבר יחדיו ידובקו, מ"מ הרבה פוסקים מכשירים, וא"כ בטשיך הוי ס"ס, ספק דמקרי מן ארכובא דלמטה, ספק דנקשר מהני, אלא דמ"מ טריפה משום צה"ג. והדרינן לדברינו, דכיון דאין הריעותא מבוררת לפנינו סמכינן על בדיקת צה"ג, ומצד שבירת הרגל כשר מטעם ספק ספיקא, כן נראה לענ"ד:
ובההיא עניינא תמוה לי בסוגיא דחולין (דף ע"א ע"א) אלא לדידך מאי וכן שניטל, והיינו דהסיפא ודאי לא מייתרא, דמיירי בניטלו צה"ג והרגל קודם, אלא דרישא דנחתך היינו סיפא, דניטלו צה"ג, הא למה דכתב הרא"ש דבין השוק לארכובא טריפה, אף דשם ליכא קרטין, וא"כ רישא לאו היינו סיפא, אח"כ ראיתי דעמד בספר פליתי (רסי' נ"ה) אבל מה שתירץ שם ויותר נראה וכו' אינו מספיק למ"ש הרא"ש דדיוקים אינו סותרים זא"ז, דארכובא היינו ראש העצם ולמעלה, היינו מראש העצם ולמעלה, דזהו בערקום, ובזה ישאר התמיה דמאי פרכינן הא שם ליכא צה"ג, וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |