שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/כא
|
< הקודם · הבא > |
להרב המופלא מ"ץ מהר"ל נ"י בק"ק סלאפא:
מ"ש רומ"פ דאף דקצת אחרונים כתבו להקל בהפ"מ בטריפות דסרכה, החלב שנחלב בתוך ג"י דלא כהש"ך, דמ"מ בסרכה שלא כסדרן דמדינא טריפה אין להקל:
הדבר פשוט שכן הוא, והרי מפורש בש"ך (סי' פ"א) בשיטת המחבר דקודם ג"י מותר מטעם ס"ס, דמ"מ שלא כסדרן אסור, וה"נ לדידן תוך ג"י, ומ"ש רומ"פ לדון להקל בזה עפ"י מה דנסתפק הפרי מגדים בפתיחה לסי' ל"ט, דלרש"י י"ל דכל סרכה הוי רק ספק טריפה, דשמא ניקב רק עור עליון, וא"כ הוי ס"ס, ספק כתוס' וי"ל השתא הוא דנסרכה לפמ"ש הכו"פ דלתוס' דאין הסרכה מחמת הנקב אינו דומה להגליד, ואת"ל כרש"י דלמא לא ניקב רק עור עליון, ומעכ"ת נ"י הו"מ למנקט ג"כ מכח הספק הראשון שנסתפק הפרמ"ג שם דלרש"י י"ל דסרכה הוא רק מחמת ספק נקב, אבל מלבד שזהו נגד דברי הש"ך הנ"ל כתב והנה הש"ך (סי' פ"א) הרי דלא מלאו לבו לחלוק על הש"ך ולדונו בס"ס, ובאמת הי' מקום לומר דאין ראיה מהש"ך, די"ל דוקא לשיטת המחבר לענין קודם ג"י, בזה בסרכה שלא כסדרן אסור דלא הוי ס"ס, דלפי הצד דנסרך קודם ג"י הוי ס"ס להחמיר, ספק כתוס' ושלא כסדרן אסור ודאי, ואת"ל כרש"י שמא הסרכה מחמת הנקב ונקבו ב' הקרומים, וכה"ג לא מקרי ס"ס כמ"ש תוס' כתובות בסוגיא דפ"פ ד"ה אי למיתב, אבל לדידן דבכל טריפות אמרי' השתא הוא דנטרפה, ולתוס' גם בסרכה כן כמ"ש הכו"פ הנ"ל, אלא דהספק שמא כרש"י בזה י"ל דהוי ס"ס דאף לרש"י הוי רק ספק וכנ"ל:
אולם אעפ"כ לא נ"ל כן, דספיקותיו של הפרמ"ג אין להם קיום, דמה דנסתפק תחילה אם אמרינן דלרש"י סרכה ודאי מחמת נקב או מספק נקב, הא מפורש בהר"ן חולין (דף רס"ח ע"א) במ"ש דלרש"י טעמא דר"נ בריאה הסמיכה לדופן ולא העלתה צמחים כשר דס"ל דסרכה אסורה רק מס' נקב והוי ס"ס, ספק מדופן ואת"ל מריאה שלא מחמת נקב ואבימי דפליג ואוסר, ס"ל דסרכה ודאי מחמת נקב ולא הוי ס"ס. ומסיק הר"ן שם דקיי"ל להלכה כאבימי, הרי דלהלכה סרכה ודאי נקב הוא, ומזה נסתר גם אידך ספיקא דהפרמ"ג די"ל דאולי לא ניקב רק עור א', דא"כ אמאי אסור לאבימי, הא הוי ס"ס, ספק דופן, את"ל מריאה דלמא לא ניקבו ב' קרומים, ואפילו לר"נ אלו היה סובר דסרכה ודאי מנקב הי' אוסר, ולא היה ומשוי זה לס"כ, דשמא ניקב רק עור א', הרי דפשיטא ליה להר"ן דסרכה ודאי מנקב ב' הקרומים:
והנה מטעם אחר יש לצדד להקל, עפמ"ש הר"ן (דף רס"ג ע"ב) להקשות לרש"י בניקב בחיתוך האונות ליתכשר דהא אפשר דהדרא בריא, דיסתרך כסדרן, ותירץ דאין כל הנקבים שוים, ויש נקבים שאין סופן בטבען להעלות סרכה, ושמא הך נקב מהן שלא יעלו סרכה, ואלו היינו בקיאים שנקב זה ראוי להסתרך הי' באמת כשר אלא דאין אנו בקיאין, ואוסרים כל סרכה מספק, עיי"ש. [ולענ"ד תמוה, ולא זכיתי להבין אמאי העמיד הר"ן הקושיא דוקא לרש"י הא גם לתוס' יקשה כזה בההיא דריאה שניקבה לדופן, והדופן סותמו דכשר באם סביך לדופן, דגם בלא סביך ואפילו לא סריך לתכשר, כיון דאפשר להעלות ארוכה דיסתרך בדופן, וצע"ג.] ולשיטת הר"ן צ"ל הא דסרכה שלא כסדרן מגב לחיתוך אסור אף דחזינן דדרך נקב זה להעלות סרכה, וא"כ נהי דסרכה זו אינו עומד להתקיים, מ"מ הדרא בריא, דאחר הפירוק יסתבך כסדרן, וצ"ל דלמא נקב זו אינו עומד להסתרך בכסדרן, או דע"י הפירוק יתרחב הנקב ולא יהיה עומד עוד להעלות סרכה, או שמא הנקב מגב ומשם בא הסרכה, וא"א להעלות ארוכה, דהא לעולם לא יסתרך כסדרן עכ"פ בשלא כסדרן הוי רק ספק טריפה, וא"כ הוי ס"ס בנ"ד, ועל זה ליכא סתירה מההיא דאבימי הנ"ל, דהתם כל הסרכה במגב לדופן, ואין מקום רפואה למכתה:
ובזה מיושב היטב קושיית תוס' (דף מ"ח ע"א) דהקשו דאם אמרינן רבינא מפרש לדר"נ דבעי' סביך, מאי פרכי' ומי אמר ר"נ הכי, הא התם בלא סביך עיי"ש, ולפי דברי הר"ן בשיטת רש"י הנ"ל מיושב, דפרכת הש"ס הכי הוא, דנהי דבהעלת צמחים הוי ודאי מריאה מ"מ כי היכי דמכשר בלא העלתה צמחים ומטעם דסרכה הוי רק ספק נקב והוי ס"ס, וה"נ בהעלת צמחים אף דהוא ודאי מריאה מ"מ הוי ס"ס ספק שאינו מחמת נקב, ואת"ל מחמת נקב, דלמא נקב עומד להסתבך כיון דעכ"פ בסביך כשר ממילא בלא סביך וניקב הוי רק ספק שמא אינו עומד להסתבך, וא"כ בסמיכה והעלתה צמחים דהוי רק ספק נקב, ואת"ל מנקב דלמא עומד להסתבך והוי ס"ס מעליא:
והנה בפשוטו יקשה על זה, דלמא באמת ס"ל לר"נ דסרכה הוי ודאי נקב, ומה דהיקל בלא העלתה צמחים, היינו משום הך ס"ס, ספק מדופן, ואת"ל מריאה דלמא הוא מנקבים שעומדים להסתבך, ובהעלת צמחים דודאי ליכא ס"ס, אמנם ג"ז יש ליישב, די"ל דהמקשן ס"ל דר"כ מיירי בסתם בין במקום רבותא בין שלא במקום רבותא, ולזה מדמכשיר בלא העלתה צמחים אף שלא במקום רבותא, ע"כ דהס"ס הוא משום דשמא אין הסרכה מחמת נקב, ולזה פריך בהעלתה צמחים נגד רביתא לתכשר, דהוי ג"כ ס"ס, ספק מחמת נקב וספק דסופו להסתבך. והתרצן דמוקי לדר"נ רק שלא במקום רביתא ליכא קושיא כיון דמוקי דר"נ לא מיירי בכל גווני לוקמי בהיפוך, דמיירי דוקא במקום רביתא, דזהו רק בלא העלתה צמחים כשר, וס"ל דאין סרכה בלא נקב, הא ודאי אלא דמקום רביתא הוי ס"ס ספק דופן, וספק דעומד להסתבך, ובהעלתה צמחים דודאי מריאה טריפה, בזה י"ל דא"כ הא דאוסר אבימי יצטרך לומר דחולק על הדין דסביך בבשרא, דס"ל דלא מהני, לזה ניחא להש"ס לומר יותר דאין בזה פלוגתא, ואבימי דאסר היינו רק שלא במקום רביתא, ופליגי אם סרכה הוא ודאי נקב או לא. ולפ"ז עלה לנו לדינא אף דקיי"ל כאביני וקיי"ל כרבינא דבעי דוקא סביך, מ"מ בלא העלתה צמחים אף בלא סביך כשירה, דהוה ס"ס, ספק דופן וספק דסופו להסתבך:
אך כל זה לנוח דעתו על הוראתו לשעבר, אבל להבא חלילה להקל בזה, ובשגם דהיסוד שכתבנו דלרש"י שלא כסדרן הוי רק ספק, הא יקשה לר"נ דס"ל דכל סרכה הוי רק ספק נקב, א"כ סרכה שלא כסדרן יתכשר מטעם ס"ס, ספק אינו מחמת נקב, וספק אחר הפירוק יהיה סופו להסתבך, אע"כ דלא משוינן זה לס"ס, והטעם אפשר דכל שאתה אומר דחסרכה זו באה מחמת נקב הוי ס"ס להחמיר, ספק דהסרכה באה מגבו ואין לו רפואה, ואת"ל מחיתוך, דלמא אחר הפירוק לא יהי' עומד להסתבך בכסדרן, א"כ ה"נ לענין החלב תוך ג"י לא הוי ס"ס, דלפי הצד שאתה אומר כרש"י הוי ס"ס להחמיר וכנ"ל, זולת שנדחוק דלר"נ באמת כל סרכה שלא כסדרן הוי דוקא במגב לגב, אבל מחיתוך לבד כשר, מכח ס"ס, והא דכתבו הפוסקים דלרש"י מחיתוך לגב טריפה, היינו למה דפסקינן כאבימי דהסרכה הוה ודאי נקב, עכ"פ במגב לגב אין צד קולא להתיר החלב, ואף מחיתוך לגב אם יבא מעשה לידו, לא יורה להקל אף בהפ"מ, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |