שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/ח
|
< הקודם · הבא > |
לידידי הרב ר' זעליג נ"י בק"ק לייפניק.
על שאלתו במצא תפילין שהיה של ראש מסודר כשינות ר"ת, אם יש היתר לסדר הפרשיות כסדר רש"י ולצאת בהם י"ח, או כיון דלרש"י התפילין ההמה פסולים והויין כקמיע בעלמא וכנכתב שלא לשמה דמי:
לענ"ד לא מסתבר למימר לדונו לשלא לשמה, דיותר נראה כיון דאין מהצורך שיכוין במפורש כוונת הכתיבה לשם קדושת תפילין דרש"י או דר"ת, אלא סגי בסתם במכוון לכתוב לשם קדושת תפילין והרי נכתבו לשם תפילין, וראיה לזה ממ"ש המרדכי והסמ"ג ראיה לשיטת רש"י מדשלחו מתם שנפלה הבימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישינים מסודרים כרש"י והדרישה (סי' ל"ד) כתב ושמעתי בשם אורי שאין לסתור חוזה שיטת ר"ת, דאדרבא לר"ת מצינן למימר דזהו הי' פסולן שנכתבו שלא כסדר הדין ולכך כקברו בדרך גניזה בקבר יחזקאל כדין ספרים פסולים דנקברים בקברי צדיקים וזהו גניזתן, והב"ח כתב ויש דוחים דלפי דפסולים היו גנזום, ולא כהירא דלא היה צריך גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה הרי מבואר בב"ח דאם הלכה כר"ת תפילין שנסדרו כשיטת רש"י יש תקנה להחליפן א"כ ה"נ בהיפוך מר"ת לרש"י:
ואף דלכאורה יש לדייק בהיפוך מדלא חש הדרישה לסתירת הב"ח שהוא פשוט מאד, לכאורה מוכח דס"ל להדרישה דא"א בחליפין דמקרי כתיבה שלא לשמה, ובזה פליגי הדרישה והב"ח אי מקרי שלא לשמה או לא. נלענ"ד דאין מזה הכרע לעשות פלוגתא חדשה די"ל בכוונת הדרישה כיון דלרש"י פרשת והיה אם שמוע מסיימין על הארץ בסוף שיטה כמ"ש הלבוש. ופרשה שוע בין לר"ת בין לרש"י מתחיל מתחילת השינוה דכיון שהיא פתוחה ווניחין בסוף הפרשה שלפניה חלק ט' אותיות ומתחילין שמוע בתחילת שיטה דבזה הוי פתוחה לכ"ע, א"כ אם נחליף לעשות לסדר כר"ת, דהיינו תחילה והיה אם שמוע ואח"כ שמע וממילא לא יהיה הפסק פרשה כלל דהא כפי שעשה הסופר כרש"י לא הניח בסוף והי' אם שמוע כלל חלק ואין כאן הפסק פרשה כלל ואף דהמג"א (סי' קמ"ח) כתב וז"ל, כתב סמ"ק דבתפילין של ראש שהם ד' קלפים אין להקפיד בפתוחות וסתומות, אך נהגו להקפיד עכ"ל, ווומילא משמע דגם בליכא חלק כלל אין קפידא כיון דכל קלף הוא בפ"ע ואין לו חבור עם האחרות א"א אין לסתור וכח זה דינא דר"ת דדלמא ר"ת ס"ל דלא כהסמ"ק, וס"ל דגם בד' קלפים ראוי להקפיד על הפתוחות וסתומות, ולזה מדוקדק לשון הדרישה במ"ש ואין לסתור מזה דעת ר"ת וכו' ולא כתב לדחות לגמרי ראיית הסמ"ג ומרדכי, אלא די"ל דהם ס"ל כהסמ"ק, דבשל ראש אין קפידא בפתוחות וסתומות, וראייתם עולה יפה דהי' תקנה להחליפם, ולזה כתב רק דאין לסתור בכך שיטת ר"ת, די"ל דר"ת ס"ל דלא כהסמ"ק, והב"ח כתב מה"ט על היש דוחים דלא נהירא, דמ"מ לפי מה דקיי"ל כהסמ"ק, ממילא נסתר דחיי' זו:
גם י"ל ביותר, דלכאורה קשה על סתירת הב"ח, להיש דוחים הלא י"ל דמצאו רק תפילין של יד דאין שייכות להחליפם, כיון דכתובים על קלף אחד, וצ"ל דמ"מ הא אפשר לחתוך הפרשיות זה מזה ולהניחם בבית א' דכשר, כדאיתא בש"ע (סי' מ"ז) וא"כ י"ל דהדרישה דכתב דאין לסתור סידור דר"ת, די"ל דמש"ה גנזו, כיון דנכתבים כסידור רש"י, הו"ל די"ל דר"ת ס"ל כמ"ש הב"י בשם האגור והרוקח, דצריך לתפרם, או עכ"פ לדבקם, ממילא נשאר סברא הנ"ל, כיון דהסופר סיים והי' אם שמוע בסוף השיטה, ופרשת שמע בתחילת השיטה אם נחליפם לא יהי' הפסק פרשה אחת כלל, כיון דהויין בקלף אחד, צריך שיהיו הפרשיות מופסקים כדינם, באופן דיש לדון דסברת הב"ח שרירא וקיימא דמותר להחליפן:
אמנם מטעם אחר יש לגמגם דא"א להחליפם ולסדר כסידור רש"י אחרי דאנן מסופקים בהלכה כרש"י או כר"ת ודלמא שיטת ר"ת היא העיקרית, ואם מסודרים כרש"י, הוי כקמיע בעלמא, וא"כ במה דמחליפם וסדרם כרש"י הוי הורדה מקדושת תפילין, ומ"מ י"ל כיון דאנן נוהגים כרש"י ואין מניחין תפילין דר"ת, ואין חוששין לספק דאורייתא ע"כ ס"ל לעיקר דהלכה כרש"י, ואין כאן הורדה, עי' ש"ע (ססי' ל"ד) דלא יניח ב' זוגות בכיס אחד, דהא בודאי אחד מהם חול, אבל להניח של רש"י בכיס המיוחד לתפילין דר"ת י"ל דשרי, זולת להמחמירים להניח ג"כ תפילין דר"ת חוששין ג"כ להניח של רש"י בכיס של תפילין דר"ת, דלדידהו הוי חשש הורדה, אבל אחרים דאינם מניחין תפילין דר"ת דס"ל לעיקר כרש"י, ולא משוינן זה לספק, ובאמת מותרים להניח של רש"י בכיס המיוחד לתפילין דר"ת, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |