שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/ו
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד ידידי הרב רבי זונוויל נ"י אב"ד בק"ק וואלשטיין.
ע"ד מנהג הסופרים לקדר אזכרות וסמכו על מס' סופרים, ומעכ"ת נ"י כתב דהא במס' סופרים איתא מחטיב השני וע"כ הטעם דהסופר בודאי בחזקתו, וכתב שם הראשון בקדושתו והטעות בשני, וא"כ אפשר דלא כתב השני בקדושתו מש"ה מחטיב אבל היכא דידעי' בודאי דכתב בקדושתו י"ל דמודה המ"ס דאסור לקדור עכ"ד:
לענ"ד הא מבואר שם במס' סופרים דר"י פליג, וס"ל דאם השם הראשון כתוב סוף העמוד, והשני תחילת העמוד, דמחטיב הראשון ומקיים השני, והיינו מטעם דגנאי יותר נקב בראשו מבסופו הרי עכ"פ מוכח דאפילו בראשון ליכא איסור קדירה ומות"ק אין ראיה בהיפוך דהא ס"ל לת"ק שם דאפילו בב' תיבות חול מקיים הראשון ומוחק השני, ע"כ הטעם דטוב יותר לקיים מה שנכתב כדינו וראוי להיות, אבל ביסוד היתר הקדירה לא מצינו דפליגי על ר"י:
מ"ש מעכ"ת נ"י עוד די"ל דהמ"ס מיירי דוקא בס"ת שלם דגנאי לסלק היריעה שהיה עליה קדושת ס"ת, אבל ביריעות שעוד לא נתחברו י"ל דטוב לסלק היריעה ולא לקדר, ובזה מיושב דברי תשובת הרא"ש דלא יקשה עליה מההיא דמ"ס הנ"ל, לענ"ד נהי במה דהשיב הרא"ש וח"ו לקדור אזכרות וכו' יש לדחוק אף דסתם כיון דהשואל נקט בלשונו אם מותר לקדור אזכרות ביריעות, משמע דהשאלה הי' ביריעות שלא נתחברו מש"ה השיב הרא"ש בסתם אבל מ"מ במה דשאל בסופר דטעה בפתוחות וסתומות, אם יש לזה תיקון והשיב הרא"ש דמה תיקון יש לו אם ימחוק ויגמור דלמא יפגע בשם בזה לא היה להרא"ש לסתום דאין לו תקנה דאולי שאלת הסופר הי' בס"ת, דבזה יש תקנה לקדור השמות אע"כ דס"ל אף בס"ת אסור לקדור:
מ"ש עוד רומפכ"ת נ"י לחלק דוקא באזכרה א' דתיכף בשעת הקדירה מתוקן ומתכשר הס"ת, משא"כ בב' אזכרות, וכעין דאמרינן בדחיית עשה לל"ת דבעי' בעידנא ושבזה מיושב קושיית הב"י בבד"ה מההיא דגיטין, לענ"ד הא הב"י שם הביא לשון הרשב"ץ ס"ת שיש אזכרות וכו' וע"ז שפיר הקשה מההיא דגיטין ואפשר שגם הקושיא מגיטין הכל מסיום דברי הרשב"ץ ואין בנו כח לחלוק מדעתינו על דברי הראשונים ולומר באמת דזהו טעמא דהרא"ש דאסור לקדור, כיון דצריך לקדור איזה אזכרות ובעידן קדירה אחת עדיין לא מתכשר הס"ת, הא כתב הב"י בשם הר"ר יהודא בנו של הרא"ש בב' אזכרות האחת יתירה שמוטב לסלק היריעה ולא לקדור, וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל וכו' הרי דהרא"ש אוסר אפילו בכה"ג, וע"כ צריך יישוב אחר מההיא דמ"ס א"כ ממילא לא מצינו ביסוד זה חולק על הרשב"ץ:
גם הא בערכין (דף ז') היה השם כתוב על ידות הכלים יגוד הרי אף דאין הקדירה לתיקון מצוה מותר לגוד, ועיין ברש"י שם דאין חילוק בין נכתב במקומו או לא, ולפירוש האחר מקומו חמור יותר דמקדיש כל יד הכלים, אבל לענין הקדירה אין חילוק ואף אם נימא דמיירי ביריעה שלא נתחברה וא"כ בשעת הקדירה לא נתקן עדיין הס"ת מ"מ יש תקון דיחבר היריעה ויגמור הס"ת, ואח"כ יקדור האזכרה, ע"כ דס"ל להרא"ש דבכל ענין אסור, והעיקר כמ"ש השב יעקב בתשו' (חיו"ד סי' נ"ד) דמדקדוק לשון הרא"ש במ"ש מוטב לסלק וכו' ולכתוב אחרת, דמשמע היכי דאפשר שאני וההיא דמס' סופרים מיירי באין לו קלף דבשעת הדחק מותר לקדור:
והנה הנחלת שבעה כתב ליישב ההיא דתשו' הרא"ש דוקא היכי דהשם נכתב שלא במקומו הראוי לו, בזה מתיר המ"ס לקדור, אבל הרא"ש דמיירי שרוצה לקדור בשביל פתוחות וסתומות כיון דהשם במקומו נכתב בסדר קריאת הפסוק אסור לקדור, ואך השב יעקב סתר היטב מההיא דר' יהודא בנו של הרא"ש הנ"ל וא"כ י"ל דע"מ קם דינא בסברת הכחלת שבעה דהשם במקומו לכ"ע אסור לקדור, ובספר כנפי יונה להגאון מעיל צדקה כתב כן אסברא דנפשיה ע"ש, ואך מ"מ הא דברי השב יעקב בדקדוק לשון הרא"ש דכתב מוטב לסלק וכו' משמע דמדרך חומרא הוא אבל אדינא מותר הקדירה, ובשעת הדחק באמת מותר הרי דאף בנידון דהקדירה בשביל תיקון אחר אין בו איסור מדינא וכן גם להרא"ש ליכא איסור מדינא, והרשב"ץ היתיר לגמרי, שפיר יכולים הסופרים להחזיק במנהגם ולקדור עם עוד איזה תיבות כמו שהעיד בתשובת מעיל צדקה בשם מורו שנהג כן, כן נראה לענ"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |