שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/ה
|
< הקודם · הבא > |
להרבני ... בק"ק ליפנא.
מ"ש מעכ"ת נ"י נידון תפירת ס"ת סביב לעמודים בקלף. אעתיק לו מה שכתבתי בגליון הש"ע יו"ד (סי' רע"ח ס"ב) ויתפרנו בגידים, כתבתי וז"ל, ממ"ש הרמב"ם (פ"ט הי"ג) וכשתופרים היריעות אין תופרין אלא בגידים וכו' ודבר זה הלכה למשה מסיני, לפיכך אם תפרן שלא בגידים פסול, ובהלכה י"ד גבי מ"ש ותופר העור על העמודים בגידים לא כתב דאם תפרן שלא בגידים פסול, וכן בפ' יו"ד כשמנה דברים הפסולים בס"ת חשב תפר היריעות בלא גידים פסול, מדדייק היריעות משמע דוקא יריעות זה עם זה פסול שלא בגידים, אבל בתפירה שעל העמודים ראוי לכתחילה בגידים אבל לא דפסול, ובאמת ממ"ש הרמ"א ובשעת הדחק וכו' משמע דס"ל דגם בזה תפירת גידים מעכב, אבל באמת במקור הדין בתה"ד מיירי מתפירות יריעות זה לזה במשי, ובכה"ג עמד בזה להקשות דאמאי לא הביא דברי התה"ד אלו גם בפרק א' לענין תפירות יריעות ולפי הנ"ל קשה ביותר די"ל דדברי התה"ד הם רק ביריעות זה לזה ולא בעמודים דאינו מעכב כלל, ואפילו לא תפרן כלל שמונחים בלא תפירה כשר ע"כ לשוני. לזה מדינא מהיות טוב וכו' וראוי לסלק התפירתן ולתפור בגידים, אבל בדיעבד ושעת הדחק אינו פסול:
וע"ד הס"ת שהעמודים ביריעות עצמן שוים איזה יריעות נכנסים למטה או למעלה נגד שארי היריעות שיטה אחת או הרבה, בזה העלה הגאון שב יעקב (סי' נ"ז) דיש לסמוך במקום הדחק, בצירוף הסברא דמקום שאין משורטט אין עולה מהמנין וכמאן דליתנהו, אף דהגאב"ד טריר יפה השיב שם, ודחה לסברה זו דהיכן מצינו במקום החלק שבין פרשה לפרשה צריך להיות משורטט, בכה"ג שהיריעות עודפות על יריעות אחרות, יש לסמוך על זה, ובשגם שהגאון פנים מאירות (סי' קע"ט) השיב ג"כ להגאון טריר שיש להכשיר בלי פקפוק דלא מחזי כפתוחה וסתומה, כיון דהעמודים ביריעות עצמן שוים, ולזה היכי דא"א בתיקון, יש לסמוך על הגאונים הנ"ל, אולם אם עמוד אחד שביריעה נכנסת שיטה אחת למטה או למעלה משארי העמודים שביריעה בזו רבו האוסרים, הגאון שב יעקב והגאון פנים מאירות, וכן בתשובת שמש צדקה (חיו"ד סי' נ"ג) ובתשובת משאת משה (סי' כ"ב) ובתשובת מים רבים להגאון מוהר"ר רפאל מדילדולה (סי' נ"ה) כולם העלו לפסול וכן הוא מעיקר הדין:
וע"ד תפילין של יד נכתב והיה אם שמוע בראש השיטה, והיינו כולם פתוחות, ושל ראש כדעת הט"ז בסוף שיטה של שמע פחות מט' אותיות חלק, ובראש פרשה והיה אם שמוע חלק בתחילת שיטה פחות מט' אותיות אין בזה משום תרתי דסתרי, דהא הרמ"א כתב לסמוך דכולם פתוחות ג"כ כשר, וכן הסכמת האחרונים, ולדידהו בין פתוחות בין סתומות כשר וא"כ ממילא אם של יד פתוחה, ושל ראש סתומה, ג"כ כשר, כיון דבין פתוחות ובין סתומות כשר, בפרט שיש לסייע דעת הסמ"ק בשל ראש כיון דהפרשיות בד' קלפים אין קפידא בפרשיות בפתוחות וסתומות, וההיא דמג"א (סי' ל"ב ס"ק מ"ט) שכתב וכתב הב"י שגדול אחד פסל וכו', היינו שהיה נכתב כי יביאך כהרא"ש שהניחו חלק החצי שיטה שבתחילתו דבפרשה זו, בעי דוקא פתוחה, מש"ה אם קורא בס"ת שבמקום סתומה נכתב כזה הוי תרתי דסתרי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |