שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קצג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קצג

סימן קצג

לבני ידידי המופלא רבי משה נ"י בק"ק ווארשא

מה שכתבת לתמוה בד"מ חוה"מ (סי' רס"ג אות א') דמסכים לדעת הטור בכוונת הרא"ש דבשדה מחזיר עד העיד ואח"כ אין צריך להחזיר מספק. הא מתוך האיבעיא מבואר דזה ודאי אם מחזיר בשדה ממילא מחוייב בעיר אלא דהספק אם אינו מחזיר כלל, או כיון דבשדה אחייב ליה אחייב בעיר. א"כ כיון דהדין מכח ספק דמחזיר בשדה, ממילא בודאי מחוייב גם בעיר:

לענ"ד לק"מ, ויעויין תוס' בב"מ (דף כ"ה ד"ה ואם נטל וכו') תמצית דבריהם, הא דמבואר בסוגיא דב"ב דבאינו לפ"כ אם הכישה בה נתחייב דאוקמינהו ננרי ברייתא, דמשמע בעלמא אף התחילו ונטלו יכול לחזור ולהניחה, ואלו בספק הינוח אמרינן אם נטל לא יחזיר, היינו דבזקן ואינו לפי כבודו דאינו מתחייב בהשבה, מש"ה אף דנטלה לא נעשה עליו שומר אבידה, ומש"ה היכא דל"ש נקטינהו נגרי ברייתא יכול לחזור ולהניחה, משא"כ בספק הינוח, דאלו ידעינן דהיה הנחה היה בהשבה, מש"ה בנטלה חיישינן דהוא הינוח ומחוייב בהשבה ונעשה עליו שומר אבידה מש"ה לא יחזיר:

ונראה דזהו ג"כ כוונת הב"י מ"ש בדעת הרמב"ם דאף אם דינא דהכישה נתחייב בה הוא רק בבהמה, מ"מ האיבעיא דדרכו להחזיר בשדה, דאמרינן כיון דאחייב בשדה אחייב גם בעיר, מיירי גם בשאר מילי, משום דבשדה נתחייב בהשבה, והיינו מסברת תוס' הנ"ל דכל דבשעת נטילתו מחויב בהשבה נעשה עליו שומר אבידה וא"י להניחו. מש"ה כיון דבשדה מחוייב בהשבה, תיכף דנטלה נעשה עליו שומר אבידה, משא"כ בנטילה בעיר דלא נתחייב בהשבה לא נעשה עליו שומר אבידה, ומותר להחזיר בשאר דברים חוץ מבהמה:

ובהיות שכן נכונים דברי הד"מ וברורים בטעמם דהא דאמרינן כיון דאחייב בשדה, היינו לאותו צד דנתחייב בהשבה בשדה ונעשה עליו שומר אבידה, אבל אלו היה הדין דלא נתחייב בשדה דהשבה מעליא בעי, אף אם נטלה והיה בידו עד שבא לעיר היה רשאי להניחו דלא היה עליו שם ש"א, א"כ לדינא דהוא איבעיא דלא אפשטה, הדין כך, דבשדה מחייבין ליה בהשבה משום ספק איסור, אבל כשבא לעיר כיון דהוא ספק בזיון לא מחייבין מספק, והיינו דאמרינן דלמא כאותו צד דהשבה מעליא בעינן, ולא נתחייב מעולם בהשבה ואינו נעשה עליו ש"א ויכול להניחה, כנלענ"ד: אביך ידידך.

עקיבא
Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף