שו"ת רבי עקיבא איגר/א/קצב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת רבי עקיבא איגר א קצב

סימן קצב

לידידי הרב רבי מנחם נ"י

על קושיית רומפ"כ בסוגיא דבב"ק (דף ק"ז ע"ב) אתמר נמי אמר ר' אבין וכו', הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה, משמעות הסוגיא דקם ליה ספיקתא דר' זירא. אם ר"י דוקא בעומדת על אבוסיה. או לא. והא באמת נפשוט. ובהיפוך דמדצריך לטעמא דיצא בשבועה ראשונה מוכח דלא מפטר מטעם דקנה בשבועה ראשונה. וא"כ שלח יד חייב.

נ"ל דלא קשה מידי. דלכאורה קשה בדברי רש"י ד"ה שלח בו יד וכו'. ואשכח דדידי' כפר. הא הסברא קצת דחוק. דנהי דקנה לה להתחייב באונסים. מ"מ לא קנה להיות שלו. ואינו בכלל דידיה כפר. וגם קשה לכוון כן בלשון הש"ס ושבועה לא מהני בי' כלום. והא באמת יש לפרש בפשוטו. דהכי אמרינן דכפל הוא דוקא היכא דטענת נגנבה פטרה אותו אם היה האמת כן. בזה כיון דאשתכח בביתו הוא מקרי גנב. אבל בשלח בו יד מקודם דשבועת נגנבה אינה פוטרו. דאף אם היה נשבע באמת דנגנבו חייב. כיון דשלח יד מקודם. בזה לא מקרי טוען טענת גנב לחייבו בכפל. והוא סברא אלימתא ומתפרש שפיר בלשון הש"ס ושבועה לא מהני ביה כלום. היינו דלא מהני לפטור עצמה בזה. והוא לכאורה תמיה עצומה על רש"י.

והנראה לענ"ד דסברת רש"י מוכרחת מהא דפשטה מדר' יוחנן טען טענת אבד ונשבע וכו' לאו משום דקנה בעלים בשבועה ראשונה, והא התם דחזר וטען שמה שנשבע אבד היה שקר. אלא שאז היה נגנב. בזה לא שייך סברתינו הנ"ל. דהא אם השבועה שניה היה אמת דנגנב היה פטור. דהא באותו הזמן שנגנב, עדיין לא נתחייב באונסין, אע"כ מטעם סברת רש"י הנ"ל, והיינו דכפירה שניה שנגנב והיה בביתו. דעלה יתחייב כפל דידי' דכיון דהיה ברשותו ונשבע לשקר דאבד קנה להתחייב באונסין והוי כדידיה וכפירה שניה דידיה וזהו ראיה חזקה לסברת רש"י:

ומה שדקדקנו בלשון הש"ס ושבועה לא מהני בה כלום. היינו דבשלח בה יד מתרי טעמי נקט והיינו.. חדא בשלח בו יד קנה והיינו דידיה כפר. ועוד טעם אחר דשבועה לא מהני. היינו דנגנבה לא פטרו כלל כסברתינו הנ"ל. ומדוקדק היטב לישנא דהש"ס דגבי שלח יד נקט ושבועה לא מהני ביה כלום וגבי ההיא דר"י דטען אבד ונשבע נקט הואיל וקנה בשבועה ראשונה. ולא נקט לישנא ושבועה לא מהני. והיינו דבשלח יד נקט ב' טעמי. חדא. דקנה ודידיה כפר וחדא דשבועה לא מהני דהא נגנבה לא פטרתו אבל גבי ההיא דר"י הוי רק חד טעמא דקנה בשבועה ראשונה הב' דשבועה לא מהני ליכא בזה וכנ"ל. א"כ דברי רש"י נכונים דדברי רש"י המה לפרש על טעם ראשון דשלח בו יד קנה, על זה מפרש רש"י דקנה ודידיה אבל מה דנקט ושבועה לא מהני היינו באמת טעם אחר וכנ"ל:

ולפ"ז ניחא מה דפשט מדר"י. היינו דשם פטור משום דקנה בשבועה ראשונה. והיינו דדידיה כפר. ה"נ בשלח יד דפטור מה"ט מכ"ש. דהא בשלח יד איתא עוד טעם דשבועה לא מהני ביה. אבל לפי האמת דאר"י הטעם משום דיצא ידי בעלים בשבועה ראשונה דמשמע דבלא"ה חייב. מוכח רק דלא נידון לומר דדידיה כפר. אבל מ"מ בשלח בו יד אפשר דפטור, משום טעם השני דשבועה לא מהני ביה. כנלענ"ד ידידו.

עקיבא

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף