שו"ת מי באר (אופנהיימר)/קלד
|
< הקודם · הבא > |
נשאלתי מכבוד ש"ב או"נ ידידי הרב הגאון החריף מו"ה אלעזר לאנדא נר"ו בעהמח"ס יד המלך בשנת תקע"ו דאמאי לא הביא הרמב"ם ושום פוסק דבמצות לולב צריך שתהא הלקיחה ביד כל אחד ואחד והא האי דינא שנוי' בסוכה (דף מ"א ע"ב) בלא חולק דאיתא שם דתנו רבנן ולקחתם שתהא לקיחה ביד כ"א וא' וכ"כ איתא האי ברייתא שם בדף מ"ג ע"א וצע"ג[1]:
והנה מעת ההיא בכל שנה ושנה בחג הסוכות פניתי את עצמי לעיין בזה ולהעלות תירוץ מספיק לקושיא זו, ולא עלתה בידי, עד היום בחג האסיף שנת תקפ"ט עת האסף לאסוף ולגמור חבורי זה בעז"ה גלה ה' את עיני ותפקחנה לראות תירוץ נכון ואמיתי וכי ישרים דרכי המורים הגדולים באשר לא הביאו הדין הזה:
דהנה מאי דילפינן מולקחתם שתהא לקיחה ביד כ"א וא' אף על פי דלעיל בדף ל"ד ע"ב דרשינן שתהא לקיחה תמה מדכתיב ולקחתם וכ"כ הקשה הרא"מ בחידושיו לסמ"ג עכצ"ל כמו שתי' שם דתרתי שמעית מיניה וכמו שמבאר הרב בספר כפות תמרים דהיינו מדלא כתיב ולקחתם בלשון יחיד דנמי משמע מיני' שתהא לקיחה תמה וכתיב ולקחתם בלשון רבים ע"כ שמעינן מיניה נמי שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד ע"ש. והשתא לפי"ז יפלא לכאורה דאמאי צריך לכתוב בלשון רבים להכי דכיון דכתיב לכם דגזול ושאול ושותפות פסול דמלכם משמע שיהיה כולו שלו ולא מקצתו א"כ לא משכחת דאחד יברך בשביל כולם באתרוג שאינו שלהם ואמאי צריך מיעוט להכי, וצ"ע לכאורה, בשלמא לדעת הר"ר אביגדור שהביא הרא"ש בתשובה (כלל ל"ה) והובא בספר כפות תמים שם ל"ק דמשכחת בשותפין שלקחוהו לצאת בו דלדידי' יוצאין בו בכה"ג ע"ש אבל לדידן ולפום הלכתא קשיא טובא כמ"ש:
אך אחר העיון היטב מצאתי ישוב לזה על פי מה שהקשו התוס' לעיל בדף כ"ז ע"א בד"ה כל דאמאי לא מרבינן אתרוג השותפין מדכתיב לכם בלשון רבים כמו דאמרינן גבי בגדיכם ועריסותיכם וכו' ותירצו דלא דמי דודאי התם השותפין בכלל משא"כ גבי אתרוג צריך למיכתב לכם משום דאיבעי למיכתב ולקחתם לשון רבים לדרוש מיניה עד שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד ע"ש (ומבעל כפות תמרים בדף מ"א ע"ב שהקשה קו' זו נראה דנעלמו ממנו באותה שעה דבריהם אלו ע"ש) ולפי"ז שפיר אמרינן בגמ' דאי הוי כתוב ולקחתם בלשון יחיד א"כ לא בעי למיכתב לכם דמלך נמי הוי ממעטינן דשאול וגזול יהיה פסול וכתיב לכם ע"כ לארויי אתא דאתרוג השותפין כמו בטלית ותרומה של שותפין ויוצאין בו וא"כ הוי ס"ד נמי דאחד יברך בשביל לכם דהיינו בשביל כולם ובאתרוג של שותפות לכולם להכי צריך למיכתב ולקחתם בלשון רבים עד שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד ולבתר דכתיב ולקחתם בלשון רבים צריך למיכתב נמי לכם לפי משמעות הלשון וליכא לרבות מלכם דשותפין בכלל כמ"ש התוס' ולפי"ז לא מצי הפוסקים להביאו דין זה משום דלדידן ולפי האמת דאתרוג השותפין פסול א"כ לא משכחת דאחד יברך בשביל כולם וזו נכון ואמת:
ועדיין צריך לעיין דאכתי קשה אמאי לא הביאו הפוסקים האי דינא בכה"ג בהיכא דמשכחת וכגון דאחד לא יברך בשביל חבירו באתרוג של חבירו ואין לשום אדם חלק בו משום דבעינן שתהא ביד חבירו היוצא בו:
רק באמת גם זו לק"מ דבספר כפות תמרים הקשה שם דאמאי איצטריך קרא דלשון רבים לומר שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד והלא במצות שבגופו של אדם כגון תפילין וחליצה לא מצי איניש למעבד שליח בעדו ושליח של אדם כמותו אינו אלא במצות שאינו בגופו של אדם ע"ש שהניחה [ל]קושיא זו בצ"ע. ולפי מ"ש א"ש דודאי לאו מסברא חיצונה הוי אמרינן דאחד יברך בשביל כולם דמהיכא תיתי וכקו' בעל כפות תמרים אלא דאי הוי כתוב ולקחתם בלשון יחיד ואפ"ה כתיב לכם ולא כתיב לך הוי ס"ד לומר דע"כ לארויי אתא דאחד יברך בשביל כולם והתורה גלתה הכא גבי אתרוג לבד דאף על פי שהיא מצוה שבגופו אפ"ה יכול לעשות שליח וא"ל דלהכי כתיב לכם לרבות שותפין זה אינו דהוי מצי למכתב ולקחתָם לך פרי עץ הדרכם כמ"ש הרשב"ם בפ' יש נוחלין (קלז: ד"ה ואם) ע"ש (ומ"ש שם ברשב"ם דלכתוב ולקחת לך צ"ע דהא צריך למכתב ולקחתם שתהא לקיחה תמה כדאיתא בסוכה (דף ל"ד ע"ב) ובודאי נוסחא מוטעת היא וצ"ל דהוי למכתב ולקחתָם) אע"כ דלהכי כתיב לכם לגלות דגבי אתרוג יוצא בכה"ג אף שהיא מצוה שבגופו והיכי דגלי גלי אבל לבתר דכתיב בלשון רבים וצריך למיכתב לכם כמ"ש התוס' הדרינן לכללא דבכ"מ אפי' גבי אתרוג אין יכול לעשות שליח משום שהיא מצוה שבגופו ולפי"ז אין צריך הרמב"ם והפוסקים להביא דין זה כלל משום דכבר מבואר ופשוט דגם בכה"ג אסור וק"ל:
- ↑ עי' מש"כ בזה הגאון יד המלך בספרו (פ"ז מהל' לולב הי"ג), ולגבי עיקר חידושו עי' במועדים וזמנים (ח"ו סי' מ"ו) שלזה נתכווין החת"ס בתשובה (או"ח סי' קפ"ב) שדחה חידושו של היד המלך. וע"ע מש"כ בזה מהר"צ חיות בסימנים שבספרו עטרת צבי (סי' ו').