שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רמט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בגיטין פ' הנזיקין
דבור שור רעהו אמר רחמנ' תימ' אמאי לא מוקי לה בשן ורגל כו' עד וי"ל ק' איך אמר כיון דכתיב כו' דמשמע דהשתא דכתיב רעהו איכא למיפרך הא אי לא כתי' רעהו ליכא למפר' הא לית' דאפי' לא כתיב רעהו איכ' למפר' מה להדיוט שכן יפה כחו כנזקי בור אדם דבהקד' פטור דאמר והמת יהיה לו פרט למי שאין המת שלו ואד' המזיק פטור בהקדש דכתיב איש כי יאכל קדש פרש למזיק אע"ג דמאדם אין כ"כ קושי שכבר אמרו לקמן דאי לאו דעהו לא הוה דרשי' פרט למזיק אל' לענין חומש לבד לא לקרן מ"מ מבור קשה אלא שזה אינה כ"כ קושי' שהתוס' חדא מינייהו נקט ונקט אותה שלפניו עתה אבל קשה דקאמ' אבל מנזקין אמלוה לא הוה ס"ד למיפרך ומייתי ראיה דכי מוקי לה כר' שמעון בן מנסיא לא פריך מה להדיוט שכן יפה כחו ברבית ואונאה ותימא מאי ראיה הא אינהו אמרי לקמן דאינ' פירכ' מטעמא דאיכא לשנויי הק"ו ולומר ומה קרן הדיוט דקיל כו' דהשתא ליכא למיפריך ברבית ואונאה ותו קשה דמשמע דנזקין אמלוה ליכא למיפרך ואיך א"כ פריך לקמן מחוב אנזקין ותו דניחא דליכא למיפרך מנזקין אמלוה מ"מ האי דמוקי באומר הרי עלי מנה ליפרוך מה להדיוט שכן יפה כחו ברבית ואונאה דלא הוי נזקין אלא ענין חוב ולשתי הערות אלו קל להשיב כי מה שהוקשה לתוספות הוא בזה האופן שאין ספק שכל עוד שנוכל להעמיד ק"ו להקדש בענין נזקין יש לנו לעשות דהא בהכי מיירי פשטה דמתני' אבל אי איירי בנזקין ונקט ק"ו לענין חוב דוחק גדול הוי ומשו"ה הוקשה להם לתוספו' לוקמי בשן ורג' כו' מ"נ דאיכא למיפרך כו' השתא נמי מה מרויח דאיכא למפרך א"כ הדרן קושיי' לדוכתין ע"כ תרצו שפיר שהיה יודע מאן דמוקי מנה לב"ה ס"ד דליכ' למיפר' אלא לנזקי' דכשאנו עומדים וקושיי' אונא' ורבית אפ' לא ס"ד כלל דלא הוה קשה לתוס' אלא אפירכא שיש לנו לומר דבהיכרח הוה ידע דאי לא לוקמי בשן ורגל ומשו"ה אמרי ס"ד כו' והדוחה אומר דודאי אית לן למיפרך מאיזו מעל' שיש במלמד שלא נמצא בלמ' בין שיהיה מענין שאנו לומדים בין שיהיה מענין אחר אמנם כד הדר ומוקי כר' שמעון איכא למימר דלא חש למיפרך מטעמא דקא אמרי התוס' לקמן וזה שכבר ראה המקשה שהקשה למאן דמוקי כמנ' וא"כ מאי קא הדר האי לשנויי אלא ודאי שדעתו לשנויי הק"ו א"כ קשה מה ראיה הביאו התוס' מיהא דלא פריך הא ליכא ראיה דאי לא פריך לא הוי טעמא משום דלא פרכינן מחוב לנזקין אלא משום דאיכא לשנויי הק"ו וראיה לדבר דאיכא מנזקין בעצמו ואפ"הלא צריך א"כ טעמא לא הוי בהיכרח אלא משום דאיכא לשנויי הק"ו והיה מי שרצה ליישב זה דפירכת מה להדיוט שיפ' כחו ברבית ואונא' לא יועיל שינוי ק"ו דמאי אמרת ומה קרן הדיוט דקיל משל' מן העידית קרן הקדש דחמיר לא כ"ש איכא למימר מאל' יוכיח שאע"פי שמשלם נזק שלם אינו משלם מן העידית אף אני מביא קרן כו' וזה נ"ל דלאו כלום כי מנין לנו זה כ"ש דכיון שאנו בונין הק"ו הכי ומה קרן הדיוט דקי"ל שתם משלם חצי נזק ולא עוד עכ"ז כשהוא מועד משלם מן העידי' קרן הקדש החמור שמשלם נזק שלם לעולם אינו דין שמשלם מן העידית כשתפרך ותאמר מאנה יוכיח אני אומר מה למאנה שכן אינו משלם עידית לעולם לא בהדיוט ולא בהקדש תאמר בקרן שמשלם כהדיוט עידית דין הוא שישלם נמי בהקדש שבהקדש הוי יוכיח והקושיא עצומה ונר' בעיני לומר שאנו רואים דבפ"ק דבב"ק מניחים התוס' זאת הקושיא בתימ' דהכי אמרי' התם אך קשה דמה להדיוט שכן יפה כחו בנזקי בור ותו לא לכן נר' ליישב כ"ז בהאי דאיכא דאמרי שכשיש פירכא מדין לא מהני שנוי הק"ו דלא מהני אלא כשהפירכא מסברא בעלמא ולהכי התוס' הניחו שם הדבר בתיובתא כפי זאת ההנחה וכאן תרצו במה שנר' שיש תועלת בשינוי הק"ו בין הכי ובין הכי ומה שהביאו ראיה לעיל הוי בשיטת האומרים דלא מהני אלא אכתי קשה דאינה ראיה דכי היכי דלא פריך מרבית ואונא' ה"נ לא פריך מבור דהוי נזקין.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |