שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רלג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דבור כאן לזדים ההיא דחוץ משדה תלתן לזרים כו' גם בזה נר' שלא חדשו התוס' דבר וא"כ צריך ליישבו איך נמשך הקושי' מתוך דברי התוספות ונראה שהיה איפשר לפרש דברי הגמ' דהכי הוי דכאן וכאן לא מהדר אברייתות אלא משום שהמקשה שהקשה למימרא דתלתן מהני לה עשבין והתניא כו' ותרץ המתרץ שאין הדבר כמו שחשב המקשה אלא דלעולם לא מעלו לתלתן עשבים כי פעמים מעלו ופעמים לא מעלו אבל הברייתות תרוייהו מיירי דלא מעלו וברייתא דקאמר ומלקטין עשבים חוץ משדה תלתן היינו טעמא דדנו חכמים שיפסיד בעל השדה כיון שאינו נזהר בכלאים וגם ברייתא דקאמר אין מחייבין אותו לעקור הייתי אומר מטעמא דליכא איסור שהרי הוא לא ידעו וכיון דקשו ליה ולא זרעו אין מחייבין אבל השתא לפי פי' התוספות שפירשו כאן וכאן חוזר לברייתו' ובריית' דקאמר ומלקטין כו' היינו משום דמעלו א"כ קשה כיון דאיכא איסור כלאים כו' כנז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |