שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רכג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן נטל משמעון בהלואה ג' אלפים לבנים בשטר ואח"כ אמר ש' לר' תשכיר לי בחצריך בית אחד ותנכה דמי השכירות בעד ריוח המעות והודה ראובן לשמעון והשכיר לו הבית לערך מ' לבנים לחדש ונכנס שמ' לדור בבית ועמד שמ' בבית כמו שבעה שנים ולא פרע ראובן לש' ריוח המעות מהלוא' הנז' גם שמעון לא פרע דמי השכירות מהבית לר' ועתה בא שמעון ותובע מראובן הג' אלפים לבנים שהלוה לו בשטר וראובן הנז' תובע משמעון שיפרע לו דמי שכירות הבית שהשכיר לו מכל אותם השנים ושמ' משיב ואמר שכבר נפרע ממנו השכירות בעד ריוח המעות שהיה לו לפרוע וא"כ יצא השכירות בעד ריוח המעות וראובן משיב ואומר כי אין לו לפרוע לו ריוח המעות בשני פנים האחד הוא הריוח שתובע ממנו שמעון והשני הוא כי הוא השכיר לו הבית לערך מ' לבנים והיא שוה ק' לבנים כי בעת שהשכיר לו הבית לערך מ' לבנים היה שוה הגרוס' מ' לבנים אבל עכשיו שעלו המעות ושוה הגרוס' שוה ג"כ הבית ק' לבנים וא"כ תובע ראובן שיפרע לו השכירות כמו ששוה היום הזה כי באופן זה הוא מרוצה לפרוע לו הריוח מהמעות אמנם אם הוא רוצה שיהיה ערך השכירות כמו שהשכיר לו לערך מ' לבנים אינו רוצה לפרוע בשני פנים כאמור כי השכיר לו בתחילה הבית לערך מ' לבנים היה בשעת שער הזול כי היה שוה לו לר' המ' לבנים כמו ששוים לו היום ק' לבנים ועתה כיון שנתייקרו השער רוצה ותובע ממנו השכירות כשער של עכשו ילמדנו רבנו הדין עם מי כי בכל אותם השנים לא נעשה הכשר ביניהם בענין הריוח שתובע שמעון מר' יורנו מורנו הדין עם מי ושכמ"ה ועכ"ז רוצה ר' לפרוע לו הריוח אלא שטוען שיפר' לו שמ' שכירות הבית כשער של עכשיו כיון שרוצ' שיפרע לו ריוח המעות:
תשובה
ענין זה יש בו להארי' ואין הזמן מניח לעשות כן לכן אקצר ואעלה להודי' כדת מה לעשות וזה החלי בס"ד ידוע כי חצר זה קיימא לאגרא הוי וא"כ אין אנו צריכין כאן לידע החלוק שיש בין חצר דקיימא לאגרא ובין חצ' דלא קיימא לאגרא הריב"ה ז"ל בי"ד סי' קס"ז הביא המשנה ז"ל המלוה מעות לחברו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות כו' עד הלוני ודו' בחצרי דהוי ר"ק אי קיימא לאגרא אין חילוק בין אם אמר כן בשעת ההלואה או לאחר ההלואה שאין חלוק בין אם קצץ בשעת ההלואה להרויח לו זמן הלואה בשביל המתנת המעות והביא הנמקי שכן דעת הראב"ד ז"ל וכן דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכן דעת רש"י מאור הגולה ונמצא כל אלו הרבנים ז"ל שוים דנ"ד הוי ר"ק ויוצאה בדיינים כ"ש וק"ו שיש לנו לומר שינכה שמ' ולא יגבה השכירות ר' מש' ולא יגבה ש' החוב וזה דבר ברור מאד וכן ראוי לפסוק הלכ' למעש' אך אמנם נראה שהרמב"ם ז"ל חולק ע"ז וס"ל דלא הוי קצוצה אלא כשאומר כן בשעת הלואה ממש שכ"כ והרמב"ן חלק שכתב הורו רבותי שהמלוה לחברו ולאח' זמן תבע חובו וא"ל הלוה דור בחצרי עד שאפרע לך חובך הרי זה אבק רבית וא"כ מלתא דפשיטא שאם ר' יבקש ממנו ש' הג' אלפים שיבקש ראובן מש' כל דמי השכירות כמו שיאמרו ג' אנשים שמאים ששוה שכי' הבית שדר בה שמעון או מה שפיר' ביניהם שהם מ' לבנים ולא מבעיא לדעת רוב הפוסקים דסברי דהוי ר"ק אלא אפילו אליבא דהרמב"ם הוי דינא הכי וליכא למימ' דכיון דאליבא דהרמב"ם לא הוי אלא אבק רבית ואינ' יוצאה בדיינים שמה שדר כבר הוי הרבית דרבנן והשטר נימא דהוי קים וכמו שנראה כן דעת רש"י כמ"ש הר' מ"מ פ"ז מהלכות מלוה ולוה אך אמנם דעת הרמב"ם אינו כן אלא שאם לא פרע הקרן ינכה הרבית אלא שלא ינכה הכל אלא כמו שיראה לדיינים אך אמנם נראה בעיני דכיון דלרוב הפוסקים הוי ר"ק ויוצאה בדיינים והר"ם מודה במקצת בנ"ד בפה מלא אנו יכולים לפסוק לנכות לו הכל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |