שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רכב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן שלח קצת סחורו' לשמעון וכתב לו שימכור הסחורו' וישלח לו המעות ושמעון הנז' מכר הסחורות קבל קצת גרוסוש וקצת לבנים והוציא אותם בעסקיו ובשעת המכירה היו שוים הגרוסוש מ"ה ובשעה שבא שמעון לפרוע לראובן עלה הגרוש לחמשים לבנים ורוצה שמעון לפרוע לראובן לערך חמשים הגרוסוש בטענה שאם יפרע לערך מ"ה הוא רבית וראובן טוען דלא שייך רבית אלא בהלואה והוא מעולם לא הלוה אותם לו ולא הרשהו שישתמש בהם ולא זקפם עליו במלוה ולכן צריך שיפרע לו המעות שקבל שלא היה לו רשות להשתמש בהם דלא דמי למפקיד מעות ביד חברו דמותרים להשתמש בהם דהתם כיון שהיה בידו להפקידם צרורים דלא ישתמש בהם והפקיד' מותרים יש לו רשות להשתמש בהם אבל בנ"ד דשלח לו סחורות וכתב דישלח לו המעות מעולם לא נתן לו רשות להשתמש בהם דמאי הו"ל למעבד וכיון שכן גזל הם בידו ומשל' כשע' הגזלה לערך מ"ה הגרוש כל הגריסיש שקבל בסחורה או לערך מ"ו אם קבל אותם לערך ההוא ילמדנו רבנו הדין עם מי ושכמ"ה:
תשובה
לעיקר הדין נראה בעיני שאין שמעון חייב לפרוע לר' אלא שיעור מה שהיו שוים הגרוש'יש באות' שעה כיצד אותה שעה באו ליד שמעון גרוש'יש עשרה והוציאם אז ערך מ"ה הגרוס' באופן שעלו הי' גרוסיס ת"ן אינו חייב אלא ת"ן לבנים אם יפרע בלבני' ואם בגרוס'יס ט' גרוס' ששוים ת"ן לבנים ולא מטע' רבית כמו שאבאר בס"ד אלא מטעמא דאמרי' במציעא פ' המפקיד אמר האי מאן דגזל חביתא דחמרא מחבריה מעיקר' שויא זוזא השתא שויא ד' תברא או שתיא משלם ד' מ"ט כיון דאיתא הדרא למרא בעיניה ההיא שעתא דקא שתיה לה או דקא תבר לה קא גזל מיני' ותנן כל הגזלנים משלמין כשעת הגזלה ע"כ וכן פסקו הפוסקים ז"ל וכיון שכן זה שמעון בשעה שהוציא הגרוס'י לצורכו נעשה עליהם גזלן וכמ"ש הרשב"א בתשו' הביא' ב"י י"ד סוף סי' ק"ס וז"ל אם הפקידם בידו סתם אין הנפק' רשאי ליגע בהם כדתנן אצל ב"ה ב"כ וב"כ פי' בין צרורי' ובין מותרים לא ישתמש בהם ואם נשתמש ששלח בהם יד והוציאם נעשה גזלן ומשלם כשעת הגזלה ואם הותירו או פחתו לגזלן ע"כ נמצא זכינו לדין שראובן ששלח לש' שימכור וישלח לו מעותיו והוציאם שמעון לצורכו ולהנת' גזלן נעשה עליהם וכשם שאם הגרוס'יס היה הפחת על ש' גם עתה שהותירו הותירו לשמעון וכן ראיה מתשוב' הרא"ש ז"ל כלל צ"ד וז"ל מי ששלח יד בפקדון דינרי זהב והוציא שוב חייב לשלם דמים כפי מה ששוים בשעת שליחו' יד דכל מידי דשייך ביה יוקרא וזולא מיד כששלח בה יד נעשה עליו גזלן כו' עד הילכך צריך לשלם דמים לפי מה שהיו שוים בשעת שליחות יד ע"כ ואין לחלק זהובים לגרוס'יס כיון דהא והא אית ביה יוקרא וזה שעינינו ראו ולא זר כשם שעלה הזהוב כך עלה הגרוס'יס וזילי פרי בשביל העליה וא"כ שמעון שהוציא הגרוס'יס עשרה כמו שכתבתי ובאותה שעה לא היו שוים אלא ת"ן גם אינו חייב אלא ת"ן לבנים וכיון שט' גרוס'יס שוים ת"ן לא יפרע לו אלא ת"ן לבנים וכשם שאם היה רוצה היה פורע בלבנים ולא היה צריך לפרוע אלא ת"ן כנז' כך יפרע בגרוס'יס שלא יהיו שוים אלא ת"ן לבנים לא יותר כנז"ל ואמרתי שאינו מטעם רבית דהא ודאי לא אסרה תורה אלא דרך הלואה אם כסף כו' אבל ראובן אינו אלא גזלן ואם גזלן ירצה לעשות תשובה שלמה ולהסיר מעליו תלונת הנגזל שהפסידו כך וכך לע"ד שמותר לו ליתן ולנגזל לקבלם וגדולה מזו מצאתי במרדכי והביאו ב"י בי"ד סו"ס ס' וז"ל המעכב דמי שכירות חבירו ותובעו מה שהיה יכול להרויח במעות כתוב בהגהות פ"ח מה' מלוה שאומר ר' אליעזר מטוך שחייב ליתן לו ואין בו משום רבית והביא ראיה ואע"ג שרבו החולקים עליו היינו מפני שמחייבו ליתן בדין ועל זה פליגי עלי' ומ"מ אם הוא בעצמו שלא בדרך תביעה היה רוצה ליתן כדי לפייס את חבירו נראה בעיני דליכא איסור רבית הנלע"ד כתו"ח שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |