שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רכא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן לקח משמעון מעו' בתור' קאמביו לתת לשמעון ריוח ך' למאה וגם קנה ראובן משמעון כמה סחור' לתת לו ריוח ך' ושנים למאה ממה שקנה אותם שמעון וכן עשו חשבון ביניה' ועלו המעות מהקאמביו ומעות הסחורה עם כל הריוח ב' אלפים פרחים והתנו ביניהם שנתחייב ראובן הנ"ל לפרוע המעות הנ"ל לשליח של שמעון בויניצי' ומסר ראובן ביד שמעון הנ"ל בעד בטחון מעותיו כמה סחורות שהיו שוות כפל מהמעו' הנ"ל שיהיו משועבדות הסחורות ביד שמעון בעד המעות הנ"ל והיה התנאי שהיה חייב שמעון לשלוח הסחורו' המשועבדות הנ"ל בויניציא באחריותו של שמעון רוצה לומר שקבל שמעון אחריות מעותיו מכל אלו הסחורות מנמל ציידה עד נמל ויניציא וכן שמעון הנז' שלח הסחורות המשועבדות הנז' בשתי אוניות ויקר מקרה שהאוני' הא' נטבע בים והשנית נכנסה בשלום ונמכר אותה סחורה ונכנסו המעות ביד שלוחו של שמעון ועתה ראובן תובע משמעון כל המעות שנכנסו בידו מיד שלוחו מאותן הסחורו' שהגיעו בויניצי' באומרו שהתנאי היה ביניהם שיהיה אחריות הסחורות המשועבדות הנז' על שמעון וכיון שנטבעו חצי הסחורות שהיו שוות שנים אלפים פרחי' כמותם שאני חייב לך ושמעון טוען שאינו חייב לתת לראובן דבר מטעם שהוא מוחז' וכל הסחורות הנ"ל היו משועבדות אליו בעד מעותיו ואם נפסדו מחצית הסחורות הרי אני מוחזק בחצים אלו שבידי שהן משועבדות בידי ורשותי בעד חובי וא"ת שכבר קבלתי עלי אחריות כל הסחורות הנ"ל אם היו נפסדות כל הסחורות אז מטעם האחריות שקבלתי הייתי מפסיד גם אני כל מעותי עכשו שנעשה לי נס שלח נפסדו כל המעות הרי אני מוחזק באלו המעות שבידי ועוד טוען שמעון שבשטר הקמביו נכתב שיהי' שמעון על ידו העליונ' וכל דבר דמשתמע לתרי אנפי יהי' מובן לזכותו של שמעון וראובן טוען האמת הוא שנתתים הסחורות ברשותך לבטחון מעותיך בעד יוקרא וזולא אבל היה התנאי שאתה קבל' כל אחריות המעות עליך שאם היה כדבריך היה לנו לכתוב התנאי בפי' כגון שאם באולי יפסדו מחצית הסחורה שתוכל לגבות מעותיך ממה שיהיו קיימות היה כדבריך אבל התנאי הזה לא נכת' ולא עלה על לבנו ועוד טוען ראובן שאפי' אם היה כדברי שמעון לא היה מועיל לו דבר שהנה בנ"ד לא הצילו מאומה מכל הסחורות אשר נטבעו באותה הספינה שהיה בתוכה מחצית הסחורות ילמדנו רבנו אורנו וישענו המורה לצדק' ושכמ"ה ולא די שמקבל שמעון הקרן כולו אלא שגם הריוח רוצה ליק' ועוד טוען ראובן ששמעון קבל אחריות כל הסחורה הן מכלה הן ממקצתה שכן משמע מן השטר:
תשובה
איברא כי ענין קאמביו כיוצא בזה כתבתי זה כמ' ימים דהוי ר"ק וכל הנוגע בו יטמא ולענין חיוב האחריות עיקר אלו הדברים תלוי במנהג הסוחרים וכמ"ש הרמב"ם והטור בח"מ סי' קל"ב כתב בשם הראב"ד עמ"ש הרמב"ם בדין ב' שערבו לאחד כו' וז"ל והראב"ד השיג עליו וכתב אינו מחוור כלל שיפרע מאיזה מהם שירצה אלא לפי המנהג ולמדין ממנה' הגוים לישראל ע"כ. הרי אנו רואים כמה יפה כח המנהג שאפי' מנהג הגוים בענין ממון למדין ממנהג הגוים וכן דנין וכ"ש במקום שאין הדין ברור בתלמודא דידן ובפוסקי' אך צריך שיהיה המנהג פשוט וברור כדי ללמוד ולדון ממנו ובנ"ד נראה שהיה שטר ביניהם והנה השואל לא הראה השטר שאולי היה הדין מתברר מלשון השטר ועל כן לא ראיתי להאריך וחתמתי שמי הצעיר ומ"מ חוזרתי לומר כי קאמביו כזה הוי רבית קצוצה וכמו שהארכתי זה כמה ימים ושנים ואם לכל הפחות פשיטא שאין לשמעון ליקח ריוח כי יעבור ששה לאוין כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |