שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רכ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מלא תורה וחכמה כרמון כמה"ר יוסף פורמון נר"ו אחר הבקשה מאתו י"ת ירבה שלום מעכ"ת וכל הנלוים אליו כנפשו אמן זאת מאתי להגיד לכ"ת איך הגיע אלי כתב גלילי אצבעותך ואין ספק כי בכל עת וזמן צריך אדם להיות נאמן למי שבראנו ולא לשאת פנים לשום אדם עא"כו בהיות הגיעני ה' לזקנה גם עד שיבה ראיתי להשיב לדברי כ"ת אחת לאחת ראיתי תרעומותיך מתרעם על שאני מכבד לאנשים החכמים כה"ר משה רוסו וכה"ר מאיר יוחנן ושאני אומר על כה"ר משה איש האלהים מה אעשה כי לא מפני שכ"ת משפילים ומחזיק אותם ללא תורה וללא מעשים טובים חייב אני לעשות כי אלה הדברים לדעתי אין רוח חכמים נוחה בהם ולא בדעת שום עסק בתורה לשמה כי לענין הידיעה יהי רצון שירבו כמוהם בישראל מי יתן לקצת חכמים שיושבים על כסא לדון ולהורות שיהיו יודעים להבין מה שהם כותבים כי יש בידי מהח' הש' כה"ר משה רוסו ג' פסקים מסודרי' בטוב טעם ודעת ותבונה גם מהחכם כה"ר מאיר הנז' כתב אלי ג"כ פעם א' ושתים גם בו ראיתי חננו ה' דעת ותבונה לענין הנוגע ליראת שמים כבר כתבתי פעם אחרת כי אלו החכמים עם היות ידעתי עמדו בעיר הזאת שאלוניקי העבודה שאיני מכיר אותם ואיני זוכר צורתם מציאות בעולם רק זה ידעתי ושמעתי מדובר בו נכבדות כל ימי על החכם כמה"ר משה רוסו ויגיד עליו רעו. ומה שכ"ת מגזים על ה"ר משה רוסו שנושא ונותן בקאמייוש שהם רבית גמורה האמת כי קאמייוש רובם נר' בעיני כמו שכ"ת אומר שהם רבית גמורה אך היה לי מחלוקת עם הח' הש' הרב המובהק כמה"ר יוסף ן' לב זצ"ל שפע' א' היינו דיינים מעכ"ת ואני על ענין כזה ואני הייתי פוסק שהוא ר"ק ויוצאה בדיינים והוא פסק שאינו אלא אבק רבית ואינה יוצאה בדיינים ומ"מ בין הכי וב"ה יש מיני קאמיי' שהם מותרים לגמרי ע"ד שכתב הריב"ש ורוב סוחרי שאלוניקי נושאים וכותבים בקאמייו ולהיות שיש כמה זמן מימי קדם שנפתח דרך הליכת הספינות משאלוניקי למצרים ומשם לשאלוניקי ואני הייתי מעכב מקצת אוהבים לבל ישאו ויתנו באלו הקאמייוש והיו משיבים לי שהח' הרב הגדול כמה"ר דוד ן' זמרה היה מתיר לאנשי מצרים ואולי משם יצא התר להם יהיה מה שיהיה אין לגנות לה"ר משה רוסו הנז' כי אפשר הוא יודע מה שעושה ויודע לעשות הקאמויו' באופן שאין בו עון אשר חטא וראוי לכל ישראל לדון את חברו לכף זכות. גם במה שכ"ת תופס עליו שהולך בנעילת הסנדל בי"ה ובט' באב מביתו לבית הכנסת גם בזה אני אומר שמי יודע אם הוא עלול מכאב הבטן או מדבר אחר וידוע מ"ש חכמים בברכות במשנה ברבן גמליאל שרחץ בלילה הראשונה שמתה אשתו ואמרו לו תלמידיו למדתנו רבנו שאבל אסור לרחוץ והשיב להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני הרי שלא העמידו רבנן בדבריהם במקום חולי אפילו שאין בו סכנ' גם כ"ת כתב אלי לידע טיבו של הח' ה"ר משה הנז' שאשאל מפי הנבון ונעלה ה"ר יוסף אלמושנינו וגם את פי הח' הש' כמה"ר חיים עובדיא אשר לא יש זמן רב שכתבת אלי על זה החכם דברים אסור לשומעם אלא שעתה עתה כבוד תורתך מתארו בתואר חכם שלם כי האמת כן הוא מ"מ שאלתי את פיו ואת פי הנבון ה"ר יוסף הנז' ומעיד אני עלי שמים וארץ ששניהם כא' שבחוהו ואמרו שהיה אדם כשר מאד. גם על החכם השלם כמהר"ר פולאסטרו כתבת פסקך כדי להדיחו מעירך דברים תצלנה אזני בני אדם מלשומעם מה שלא יאמן כי יסופר שיכתוב אדם דברים כמותם וא"א להאמינם ואפי' אם ח"ו כ"ת היה מאמין אותם לא היה ראוי לעלותם על ספר. גם כ"ת בכלל הדברים היה כותב שלא למד ולא ידע אלא בליצנותא גם בזה כ"ת מכחיש המוחש כי הוא יודע וחריף טובא וכל זה עשה כ"ת כדי להדיחו ממקומך כי אין כונת כ"ת שיהיה שם יודע תור' ושידרוש או יתן הוראה במקומך וכל זה כנגד האמת כמו שכתב אליך לדעתי הח' הש' כמהר"ר יאודה בן הרב הגדול כמה"ר מאיר די פאדואה ואכתוב קצת דברי הפסק שכתב כדי שיוודע כ"ת שהגיע בידי הפסק שכתב הח' הנז' וז"ל זה כשני חדשים הגיע לידי כתב מעכ"ת ונדרשתי בו לגזור על החכם פולאסטדו שלא ידרוש וידין בפטרץ ואסור לו להורות בפני מעכ"ת וקבלתי ג"כ הקונטריס אשר חבר כ"ת על נדון זה ומפני טרדת בלימודי בישיבה עם התלמידים וחברים מקשיבים לקולי לא אסתייעא לי מלתא לעיין בו ועתה בימי הפסח שעבר ימי דמפגרי בהון רבנן נתתי את לבי לתור ולדרוש בקונטרי' האדון והנני משיב לו מפני הכבוד הנ"לד בדרוש זה לדבר זה יסלח לי האדון אם בעצ' הדין הבא בשאלה נטיתי מדעת מע"כת ורוח אחרת היתה אתי כי עם היות אהבת מע"כת חקוקה בלבי ע"פי חכמתו וחסידותו כאשר לשמע אוזן שמעתי האמת אהוב אצלי יותר ויותר ותיתי לי דאפי' לגברא רבא דכוותך לא מחניפנא ליה בדבר הלכה אלו הקדמת דבריו ולא ראיתי להאריך יותר אלא מה שכתב בסיום דבריו והם אלו ובזה אחר המחילה מהאדון אין שומעי' לו והשתיקה יפה מהדבור כלל העולה לדעתי הקלושה אם הבחור הזה ראוי להורא' אפי' אם החכ' הזקן המופלג בחכמה יותר ממנו הרבה כיון שלא למד ממנו אין דין רבו מובהק ומותר לו מדינא לדון ולדרוש ולהורות באותה העיר ואינו צריך לרשות הזקן ואינו בכלל תלמיד המורה הוראה בפני רבו דלא אמרו אלא ברבו מובהק דוקא ולא בראוי להיו' רבו מובהק ולדעתי אפי' משום ארח ארעא לית ביה אע"ג דקדם הזקן להורו' בכל הקהלות שבאותה העיר כיון שלא נטל הבחור עטרה לעצמו והקהל הם שבחרו בו וכב' בארתי טעמי בנמקי' ואין להכפיל הדברי' ע"כ דבריו ואני אומר שמחתי שמחה גדולה בראות דעת החכם הזה מכוונת לאמת ביראת שמים וכמו שיש לי זה כמה שנים כתבתי לא"י תו"בב לדרישת הרב הגדול מה"רר יוסף קארו זצ"ל שהח' השל' כמה"רר משה מטראנה היה מוחה בתלמידיו שלא יורו הוראה סדרתי פסק ארוך ע"ז שהדין היה עם הרב כמה"רי קארו זלה"ה שיורו מתלמידיו היודעי' וה' יודע כי כשידעתי מה שעשית נקמות להח' הש' כמ"הר מנחם הנז' רציתי לכתוב אלה הדברים וחזרתי ידי אחור יען לא תאמר שאני הולך אחריך לנגד רק עתה אלצני כח האמת כי אין ראוי עוד לחשות גם ראיתי מ"ש מהר"רי קולום ולה"ה בתשובותיו וז"ל שהרב היה יושב בעיר בראשונה זה כמה שנים והאורח בא עליו ולא שוה לו כלל ועפ"ז כתב שדיני ממונות יכול האכסנאי לדון ולמה ידחה הרב האכסנאי לפני הרב האחר מאחר שאינו רבו ויכוף אותו לפני מי שאינו ממוצע להם אבל בהוראת אסור כו' עד ומשום כך אמרו דלאו ארח ארעא לאורויי באתריה דחבריה ע"כ הרי דברי אלו מכוונים למה שפסק הה"ר יאודה די פדואה כו' ועוד כתב וחילק בכאן בין דיני ממונות לדיני חסור והתר כי אפי' באסור והתר לא כתב אלא לאו ארח ארעא הא אסורא ליכא כלל. עוד ראיתי לכתוב כאן מ"ש מהר"רי בעל ת"ה בכתבים הלכה למעשה וז"ל הכי כתב בסתם אפי' אם יש תלמיד חכם בעיר ולא חלק בין אם בני העיר קבלו עליהם ת"ח הראשון לראש ולקצין בין אם לא קבלו עליהם אלא בכל ענין לא מצי מעכבי כו' עד ואני למדתי בישיב' של מהר"ר זארנון קיל ולי התיר מהר"ר מולי להושיב ישיבה לבד בנורנבערק אעפ"י שהיה מהר"ר כ"ץ כמה ימים ושנים קודם שבאתי כו' עד נר' לי שיש חזקה למהר"ר בורונה כמו להמהר"ר בכל דבר ויכול מהר"ר בורונה לנהוג נשיאותו ברמים הן לקבוע ישיבה לעצמו והן ליתן גטין וחליצו' וללמוד הוראות ושום אדם לא ימחא בידיה ע"כ ואני אומר שאשרי הדור שנמצא בימיו אוהב שלום ורודף שלום וכ"ת מרחיק מעל גבולו כל יודע ספר יודע להורות ומוצי' דבה עליה וא"כ איך יתן אדם האמנ' לדברי כ"ת וא"ת שלמה אנו נכנסי' בגבולך האמת כי כ"ת הכניסנו וכאשר כותבים דברים ערבים לחכך אנו חכמים וכ"ת מתפאר בנו וכשאנו מדברים דברים שאינם ערבי' לחכך כ"ת קורא תגר עלינו וכבר כתבנו שמה שכתבנו היה בחשבנו הנתב' היה מפטרץ ונמצא שאינו כן ומי היה עולה בדעת שכ"ת היה רוצה להשתרר בבני ליפאנטו בע"כ ובטל תקנתם שאפי' על טבח א' שהעיז פניו נגד הח' הש' כמהר"ר מאיר יוחנן כותב כ"ת עליו שהטב' היה זכאי יותר וכ"ת משבח לטבח ומשפיל לחכם מי יוכל להתאפק על אלה הדברים חלילה ואיך אפש' לכ"ת לחלו' על תשו' מהר"י קולום שכתבתי ועל תשו' מהר"רי בעל תרומת הדשן זצ"ל שכתבתי שאם הייתי מספר בכמה חשיבות היה מחשיב הרב הגדול מרנא ורבנא כמוהר"ר יוסף טאיטצק זצ"ל היית תמיה אלא שאיני צריך להאריך בזה כי חסידותו ומעלתו מפורסמת סוף דבר שאני רואה כ"ת מכחיש המוחש בכל הדברים עד שכתבת שהדין ברור שהנתבע יש לו לילך אחר התובע והמנהג הבדו' בכל קהלות הקדש אשר בעיר שאלוניקי עיר ואם בישראל לילך התובע אחר הנתבע ומהר"ר קולון כתב שמי הוא שיטעה לומר כך יע"ש בתשובותיו גם בכתבי מהרר"י בעל תר"ה כתב שכן הוא הדין שאין להוציא הנתבע מבית דינו אפי' לב"ד גדול יותר ממנו וראה מ"ש הרמב"ן הביאו ב"י ח"מ סי' ק"א וז"ל כבר ראית שאני אומר שאין שטרות נגבין בב"ד דמילי נינהו אבל מה אעשה ואני רוא' שפשט זה בכל המקומות שב"ד שמין ומגבין אותם וכופף אני ראשי למנהג ישראל ע"כ ותימא ע"ז החכם שבכח מנהג סיסיליאני הרעיש כל הארץ ועת' מבעט במנהג מיוסד על דין היוצא מפי גאוני עולם ונהגו כן אל אלי"ם הוא יודע והוא ידינני אם כתבתי אלו הדברים כי אם מצד יראת שמים כי נהייתי ונחלתי לראות מה שכ"ת רודף לומדי תורה לפי שכ"ת ראה העם הנשמעים אליך ה' יכפר בעד ושלום כ"ת ישגא ויפרח ויתן בלבו לאהוב ולקרב אי זה חכם שיהיה מודה ועוסק בתורה לכבדם כי יכבדוך ודאי ושלום שלום ממני:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |