שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/ריב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מעשה היה שבבית הכנסת ק"ק גרוש עברו דברי ריבות בין האחים ה"ר שלמה טאריקת וה"ר אברהם אחיו עם ה"ה אברהם פילו וגם אני נמצאתי שם ובעמדי עמדתי מרעיד שראיתי לר' אברהם פילו נחבל בפניו ומתרעם שהכה אותו ר' אברהם טאריקה ולהיות נמצאו שם אנשים רבים מן הקהל אלה מדברים מפה ואלה מפה לא ראיתי דבר כאשר ה' יודע והוא עד ואמר הנחבל וצעק שאעשה לו דין ואני אמרתי שרצוני לעשות לו דין אבל שיאמר לי מי הכהו והוא אמר פלו' הנז' ואני אמרתי יש כאן אדם שיעיד עליו ולא נמצא אדם שיאמר כן רק נמצא אדם שאמר שראה שפלו' הנז' הרים ידו להכותו אבל לא הכהו עוד נמצ' מי שאמר שנעשה מאליו בבורחו רבי אברהם פילו מן ההכאה אח"כ נמצא א' אמר שהוא ראה בעיניו לרבי אברהם פילו שחבל בעצמו ולא נמצא אדם שיאמר אני ראיתי שפלוני הכהו וחבל בו והנה כל זה היה כשעברו ביניהם דברים מגונים ובפרט זה המוכה נאמר שביום קודם לזה הטיח דברים נגד אבי האחים הנז' גם אחר ההכאה שמעתי באזני שדבר כנגדם וקללם וקראם רשעים וכמה דברי גנאי אמר בהם ועל הכל נתרעם ממני ועוד ידו נטויה שאיני עושה לו דין וצועק חמס עלי וראיתי שכגון הא ודאי צריכנ' לאודועי ולאורויי שבחנם מתרעם ממני ומי יודע אם היה הוא המחוייב ולזה אני אומר שבידוע שעתה בזמננו זה אין אנו דנין קנסות ולכן חבלה שיש צער ובושת ונזק אין דנין אותו הגם שבבושת יש אומרים שדנין אבל רוב הפוסקי' מסכימים שאין לדון ורפוי ושבת נפל בו קצת מחלוקת שיש אומרים שדנים והטור בשם אביו ז"ל כתב שגם זה אין דנין אמת שהרי"ף ז"ל פרק החובל כתב שהגאונים תקנו לנדו' החובל עד שיפייס הנחב' וקרוב לדין וא"ה ר"ת פליג עלייהו ואמר דהאי לינקטי בכובסיה הוא וכן נראה מדברי הרא"ש פ"ק דב"ק אבל האמת הברור שאחר שאין דברי הגאונים אלא מכח תקנה ולא מן הדין ראוי לדקדק ושלא לעשות זה אלא אם יתברר בעדים ולא באמדנות אפי' מוכיחות. וכמו שהביא הטור ח"מ סי' ת"ח וז"ל כשם שאין דנין שאר דיני ממונות אלא ע"פ עדים כך אין דנין דיני נזיקים אלא עפ"י עדים כשרים ולפי שהוקשה לר"י דפשיטא הוא כתב שבא להשמיענו אפי' שור של נכרי שנגח לשור ישראל אין דנין אותו אלא בעדים כשרים כו' עד שור שהיה רועה ונמצא שור הרוג בצדו אעפ"י שזה מנוגח וזה מועד ליגח אין אומרים כו' אלא בעדים כשרים גם שור עומד בין הגמלים כו' כתב הרמב"ם שהוא פטור סוף פ' ח' מהלכות נזקי ממון וכמה מקומות יש שמוכיחים זה אין צריך להאריך ואין לומר דהיינו דוקא להוציא ממון אבל לנדות מספי' הוכחות דהא ליתא דהא קי"ל דאין מלקין בלא עדות כ"ש שאין משמתין בלא עדות דהא חרמא חרימא מנגידא וכמ"ש מהררי"ק ז"ל שרש צ"ג וז"ל ואין מנדין עד שיודע הדבר בעדים כשרים ובראיה גמורה זה הוא הדין הברור מתו' הפוסקים אשר מימיהם אנו שותים אמנם את"ל שראוי לנו לסמוך על התשובות שכתב מהררי"ק ז"ל שרש ף' שהוכיח מתוכן דעבד ואשה וקרוב נאמנים בכל דבר קטטה וכבר כתב הטעם שאין עדים רגילים להיות בדבר מזומנים גם כתב שאין פנאי להזמין כשרים פתאום לזה ובנ"ד הכל להפך שלא היו שם אלא כלם אנשים כשרים ורמז לדבר ונשבר או נשבה אין רואה הא יש רואה יביא עדים ובמקום שעדים מצויים ולא הביא אינו נאמן וכן נמי כתב מהרר"י בעל ת"ה בכתביו סי' ר"ח וז"ל מה שכתבת אי יש להאמין לנחבל בשבועה כשראו שנכנס שלם תחת ידו ויצא חבול אין להאמין לנחבל דכל כה"ג לא תקון רבנן להאמינו דהכי הוא לשון המשנה הנחבל כו' כיצד היו מעידין כו' וכתב הרמב"ם פ"ה מהלכות חובל ומזיק וז"ל קנס קנסו חכמים לאלו השוטים בעלי זרוע כו' עד והוא שיהיו עדים כיצד היו שני עדים מעידים אותו שנכנס לתוך ידו שלם ויצא חבול וכן כתבו הלשון כל המחברים ואע"ג דבת"ה בסימן ר"י חזר וקיים זה שכתב ודקדקתי בהם ולא ראיתי שום עדות מבוררת שנדחף רבי אליעזר מכחו של ר' גרשם רק אמדנות והוכחות אך עד אחד שהעיד שאמר לו רבי גרשם בלילה שלפני יום הדחיפ' שדעתו לדחו' למחרת ר' אליעזר וכן אמר לו בצאתו למה לא סייעת לב"ה שלך כשנדח' עדות זה מבוררת משאר כל העדיות ומ"מ אם היינו יורדין לעומק דין תורה לא היתה מספקת עדות זאת כו' עד ומטעם אמדנות והוכחות אין להעניש ולחייב את רבי גרשם ועכ"ז הביא אח"כ וז"ל אמנם רואה אני אם לבי אומר לי שענין כזה צריך גדר וסייג גדול וסדר לו שיעשה חרטה ומחילה פשוט הוא דלא דמי לנדון שלנו שהרי שם החובל הודה קצת אלא שטען שהמנהג העולם סבב שרגילין בדחיפות וכנגד זה היה עדות העד שהעיד שבלילה שלפני יום הדחיפה כו' כנז' ועכ"ז לא הספיק רק לשיבק' מחילה ומעות לצדקה ולא חשש לשבת של הנחבל ולא נדה לחובל והוצרך הוא לסייג זה שם למה שיום הושענה רבה הוא יום קבוע והי' מנהג' באותם הדחיפות ואם לא היה עושה אי זה גדר וסייג תתבטל המצוה וכמ"ש הוא שענין כזה צריך גדר וסייג גדול שאם ח"ו יהרוג איש לרעהו במקום הזה תבטל מצוה הסבוב מפני יראת הנזק כו' ואפי' היכא דאיכא עדים שחייב החובל הוא כשנחבל לא חבל ולא בייש אבל אם הנחבל בייש לחובל קודם או אח"כ יש לראות מה דינו הטור ח"מ סי' ת"כ כתב וז"ל שנים שחבלו זה בזה אם חבל האחד בחברו יותר ממה שחבל בו הוא משלם לו במותר נזק שלם וכתב א"א הרא"ש ז"ל דוקא שהתחילו שניהם כאחד או לאחר שחבל זה בחברו חזר גם הוא מיד וחבל בו אבל אם התחיל האחד השני פטור שיש רשות לשני לחבול בו כדי להציל עצמו הרי משמע בפירוש שאין רשות לשני לחבל בחברו אם לא כשבא להציל עצמו דאל"כ שניהם חייבים כל אחד לפי מה שעשה וכן נמי אם התחיל לחרף ולגדף האחד ואח"כ הכהו חברו או שהכהו קודם ואח"כ חרף וגדף הוא לחברו יש לדון כמו כן כל א' הראוי לו דמה לי שנים שחבלו זה בזה או בשחרפו זה את זה או שאחד הכה וא' חרף הכל שוה לענין דינא כפי התקנה או כפי התלמוד ולא עוד אלא שדברי הבייושין החירופים והגידופים קשים יותר מההכאות והחבלות כמו שנזכיר בע"ה ולראיה לזה אני אומר שיש תשובות בתשובות הרא"ש מסכימים לזה כלל ק"א וכדי שלא להאריך לא אביא כי אם בקוצר מילין כתוב שם כל דיני קנסות תלוי כמנהג העיר כדעת ההלכה בפ"ק דקדושין הקורא לחברו ממזר והמנהג תלוי באנשי מקומ' ולפי חרחור דברי ריב שהתחיל רבי אליסכנדראי לחרף עוד שם לא ידעתי כן דברים שהתחיל לחרף תחלה ואלו ידע לא נשתדל בדבר ועתה כתב ששניהם יקנסו הכל לפי פשעו של כל אחד נמצא מתוך דבריו מוכיח שאין פשעו כמו שאם קרתהו ממזר והוא לא חרפו תחלה כו' עד וגם ישקלו סרחון המתחיל עודף על המשיב לפי שימצא יותר יתקן ולראי' שדברי הביושין קשין יותר מהכאות כתב הרב ב"ת הדשן בכתביו על אחד שהוציא ש"ר על שמעון ואשתכח שקרא נלע"ד דאינו חייב כלל לפייסו בממון כו' עד אמנם בתשרי כתב פ' החוב' דמנדין אותו עד שיפייסנו כראוי כו' עד ואם ירצה שמעון שלא להתפייס כלל ולנטור לו איבה אין איסור בזה כדאיתא בסמ"ג במצוה תשובה דמייתי ירושל' אהא שלא יהא המוחל אכזרי הא דתימא שלא הוציא עליו ש"ר אבל הוציא עליו שם רע אין לו מחילה עולמית וכתב טעם גדול יעו"ש ע"כ. נראה שלהכאות וחבלות מחוייב הנחבל למחול כשעושה החובל הראוי לפי הדין והמכה בלשון אין לו מחילה נמצא זה רבי אברהם פילו חרף וגדף קודם ואחר וכפי הדין אם היינו שוקלין העונשים היה נשאר הוא חייב כל זה כתבתי לסתום פי דוברי שקר:
עם הקדש הרמים והנשאי' ק"ק אשר באוילונ' ישמרם צורם ויגן בעדם וישלח מקדש עזרם כנפשם הרמ' והנשא' וכנפש אני הצעיר הבא על החתום ראה ראיתי חיגרת אוגרת דברי ריבות וקטטות עברו בארצכם ואם באתי לכתוב עונש עוון האיש הזה בכל פרטי מעשיו הן על הרמת ידו הן בהיות במקום קדוש הן בהיות הענין בפני רבים ונכבדים גם כן ועל הכל בפני החכם נר"ו שהרי אריב"ל אפיקורוס זה המבזה חברו בפני ת"ח @77[וכתבו התוס' בע"ז פרק אין מעמידין בדיבו' חדא קתני דקי"ל הלכ' כריב"ל אפי' לגבי רבי יוחנן כ"ש לגבי שמואל וכן בפ' גיד הנשה בדבור אמר רב' אמור רבנן בס' וכו':]@88 ולא עוד אלא שהראה עצמו קשה עורף ואמץ לב כי גם בזה הוסיף על חטאתו פשע ע"כ מה שעשה כי החוטא ומתחרט ממעשיו ומבקש רפואה למחלתו יהודי נקרא אבל זה נפלאתי מאנשי הק"ק יצ"ו אשר כתבו איש יהודי שמו יוסף ומי שעושה מעשים כאלו לא יהודי שמו ולא יוסף שמו כי הנה במה שעשה גדול עונו ולא יסופר ובמה יכופ' כי אם בשובו מדרכיו הרעי' ומדותיו המקולקלות ולקבץ הוא בעצמו האנשים הנכבדים יראי ה' וחושבי שמו אשר נמצאו במעמד ההוא ובראשם החכם ולומר לפניהם חטאתי לאלהים וישר העותי ומדרך המצו' ודרך ארץ יצאתי והנני הנני מוכן לפניכ' לקב' ענשי ככל אשר תגזרו עלי בסבר פנים יפות בלי מרמה וערמה אלא בלב שלם ולפייס את העלוב בכל הבא מידו שהרי אמרו בפ' החובל על משנת אף עפ"י שהוא נותן לו אינו נמחל עד שיבקש ממנו ת"ר כל אלו שאמרו דמי בשתו אבל צערו אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אינו נמחל עד שיבקש מחיל' ממנו ולענין הדין והעונש הראוי לו איני מאריך אחר שבעונותינו אין אנו דנין דיני קנסות הכל נמסר עתה כפי השעה וכפי הנראה לחכמים פרנסים ומנהגים שבכל מקום ומקום לדון ולפשר בין החובל והנחבל בהנהגה ישרה לכונ' שם שמים ואם כה יעשה האיש הזה ידעתי כי יתעשת אליו האלי"ם גם העלוב שכרו כפול מן השמים להתפייס במה שיגזרו על העולב שכן שנינו שם במשנה הנז' ומנין שאם לא מחל שהוא אכזרי כו' אבל אין ספק שראוי להענישו בשיקבל נדוי וילקה וישאל מחיל' כנז' ואם לא ישמע לקו' מוכיחיו ויתן כתף סוררת ידע בלי ספק שהוא ימות בנפש מרה ואם שמוע ישמע ישמענו אלי"ם ויתן לו חיים ארוכים בקרב ישראל כה אמר הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |