שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/ריא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה קהל אחד הסכימו הסכמה ביניהם בזמן שנעש' העריכ' הכוללת בעיר שכל איש אשר העריכו אותו בהעריכ' העיר הכוללת ועמד בה ולא נשבע שלא מן עשר שנים יפרע כל המסים על פי העריכ' הכוללת הנז' ואפי' אם יעשיר או ח"ו אם יעני לעולם יעבור תחת שבט העריכ' שהעריכו לו בלי תוספ' ומגרע' ובזמן העריכ' הקהלות הקדושות הכולל העריכו לב' אחים רו"ש ועמדו באות' העריכ' שהיו בסך כך לשניהם ובתוך העשר שני' נפטר ש' וחל"ש ועת' ראובן אחיו יורשו והקהל תובעים ממנו שיפרע בעד כל הסך הנערך לשניהם כל הי' שנים וראובן טוען כי במתים חפשי וכבר נפטר אחיו מן הפירעון ואם תובעים ממנו שיפרע בעד מה שירש מאחיו הו' ליה כנכסי' דאתו מעלמא שאינו חייב לפרוע מס בעדם כפי ההסכמ' אשר הסכימו בקהל יורנו רבנו אם יש בדבריו ממש או לאו.
ועוד שאל' אם ראובן יש לו ישיב' והקדש לעניים והפריש מנכסיו הצריך לאותו הקדש ואח"כ קבלם עליו שיהיו בידו והוא יתן כל הצריך לאותו הקדש מריוח המעות ועת' עושים עריכ' בקהל אם יכול לישבע בלי שיכניסם בעריכ' אותם המעות אם לאו.
תשובה
נראה בעיני כי הב' שאלות הם דברים פשוטים וז' החלי בס"ד. לראשונ' מאחר שהסכמת הקהל היא שאפי' יעשיר האדם או יעני לא יוסיף ולא יגרע הפורע ולעולם יש לו לפרוע מה שעל' ממונו או בעריכ' מה לי ירוש' מה לי מציא' הרי לענין ברכ' הכל שוה כמ' דאמרינן בגמרא ברכות פרק הרוא' על משנ' חייב אדם לברך על הרע' מעין על הטוב' ופיר' שאם לפי שע' היא טוב' ואפשר ימשך ממנו רע כגון מי שחפר חפיר' ומצא מטמון הרי לפי הנרא' טוב' לו ומברך הטוב והמטיב או שהחיינו אם יש לו שותף באות' טובה הטוב והמטיב ואם לא יש לו שותף שהחיינו שאפי' שאפש' שימשך משם רעה שילשינו אותו למלך ובמקום שמצא עשר' ישאלו ממנו עשרים עם כל זה יאמר ברכה כנז' וכן ממש אם מת לו אב והניח לו נכסי' אע"פ שיש לברך ברוך דיין האמת צריך לברך הטוב והמטיב אם יש לו אח אחר ואם אין לו שהחיינו הרי שמצינו שב' דברים אלו ירושה ומציאה שוים וא"כ כמו שאם מצא זה הנערך אחר העריכה לא היה לו לפרוש אלא כפי מה שהעריכוהו בשע' העריכ' כן עתה שירש אין לפרוע אלא כמו שעת העריכה שהעריכוהו ולא יות' ודי בזה לשאל' הא' כי אין להארי' במקום שאמרו לקצר ולשאלה הב' נר' שהוא פשוט מאד שאחר שאות' המעות הקדישם והפרישם הקרן להרויח לחברים מקשיבים לד"ת בישיב' שאין לך מצו' גדול' מזו כמ"ש חכמים אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הל' וכבר יש פוסקים שמעות של צדק' מותר להלוות' ברבית וכ"ש של ת"ת אפי' שאין לעשות מעשה מ"מ אין הדעת סובל שיפרעו אלו המעות מס כיון שאינם מעו' של הדיוט אלא של גבוה ואע"פי שכתבו הפוסקים שדין הדיוט יש להקדשו' בזמן הזה לענין זה ודאי דין הקדש להם ולא אחוש להאריך זולת תשוב' א' בתשובות הר"ן ז"ל שהביא כמה חלוקים והראה על מעות של צדקה פנים לחיוב מס ופנים לפיטור וסיום דבריו כי ודאי הם פטורים והספ' מצוי ויכול מי שירצ' לראות התשוב' במקומ' מ"מ אכתו' קצת מעט מדבריו ייש ראיה לפטור נכסי הקד' עניי' משו' דאשכחינן במרדכי בהגה פ"ק דב"ב דדמי הקד' עניי' למעשר עני וכן מדמי להו בגמ' בכמ' דוכתי ואשכחן בתוספת' במסכ' פיא' מעשר עני אין פורעין ממנו מלוה ואין משלמין ממנו התגמולים ואין פודין בו השבויים כו' עד הרי מעשר עני שאחר שאינו קודש אינו כחול להשתמ' בו כחול גמור וכדין הדיוט גמור וכן הדבר בהקד' עניים ולא לחנם קרי להו הקדש אלא משו' שהוקשו למצות ונאסרו לשאר מלי ואין ראוי לחייבם במס ודברים של טעם הם כו' עד וכן עמא דבר ובכל מקום לא מצינו שיפרעו נכסי הקדש עניים מס כמו שאינ' פורעים נכסי ב"ה וס"ת והכל א' וא"כ כ"ש וק"ו מעות שהוקדש לישיב' אח' אין מצוה גדול מהקדש כמוה שכל ההקדש' יכולין לשנותן לצורך ת"ת כמ"ש הרא"ש ז"ל בתשוב' וז"ל על אודו' צדקו' שמתנדבין לצורך ב"ה או לצורך בית עולמים ירא' לי שבני העיר יכולין לשנותן לצור' ת"ת שהוא עילוי קדוש' חמור' כו' עד שמוכרים ב"ה לקנות ס"ת וספרים ומכ"ש שמוכרים אות' ללמוד תורה כי מה תועל' יש בקניי' ספרים ותור' אם לא ללמוד בהם ויתר' מעלת הלומד ממעלת ס"ת כדאיתא בפ"ק דמכות כמה טפשאי דקיימי מקמי ס"ת ומקמי גברא רבה לא קיימי התור' אמר' ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא ע"כ. היאמר בן אדם שמעות שביד הגזבר שהוקדש לצורך ב"ה או לצורך קנית ספרים שיפרע מהם מס פשיטא שלא ימצא בן אדם שיאמר ככה וא"כ כ"ש וק"ו אותם שהוקדש לישיב' וכמו שכבר הוכחנו שקדוש' זו יותר גדולה מספרים ומה לי גזבר ומה לי המקדיש עצמו שעינינו רואות ולא זר שהוא מעמיד הישיבה זה כמה שני' הדבר פשוט מאד דאלו המעות אינם נכנסים בעריכת מס כלל ועוד אני אומר שע"כ לא הוצרך הרב הנז' לבק' ראיו' לפטור מעות עניים מהמס אלא באות' המלכיות שהממון היה פורע כי נשים ואנשים כל מי שהיה נודע לו ממון היה מחק המלכות שיפרע אבל במלכות זה מלכי חסד יר"ה שאינו כן אלא שהוא מטיל על העיר כפי האנשים שבה ואנחנו עדת ישראל מעריכים בינינו למי כך ולמי כך איך יעלה על הדעת שנעריך לפ' שיש לו סכום מעות כך ואינם שלו הגע עצמך שיש לו פקדון מאחרי' נחייב שיפרע הוא בשביל הפקדון הא ודאי שאין עולה בדעת והאריכות בזה יותר נראה שהוא מן המותר והמפקפק בזה כמעט כי אין לו תורה ומכלל אין אתה שומע לאו התומכים והסומכים ומחזיקים מאושרים ח"ו אותם המנגדים התובעים מס ממי שהקדיש מעות לת"ת לא די שאינם מחזיקים אלא מחלישים וח"ו אנשים כאלו מוכנים ומזומנים לעונשים הרחמן יצילנו ועל השומעים יבא להם ברכת טוב הנראה בעיני כתבתי וחתמתי שמי וכן כתב הרא"ש ז"ל בתשובו' בפי' כמו שכב' הביאה ב"י בי"ד הלכות צדקה אני הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |