שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גבור ואיש מלחמה הוציא לאור תעלומה ידו בכל רמה הח' הש' כמהר"ר נר"ו גם שהיתה שומה בלבי שלא לכתוב בענין זה ענותך הרבני והיא הגיעני להשלים רצונך ולהשיב תשובה לדבריך אלה האחרונים מ"ש מר ולא יזכר שם מעילה כו' ולבסוף כתב ואין מי שיסבו' שיש מעילה ח"ו וע"כ תמוהים הדברי בעיני דהא כלבו כתב וז"ל כתב בעל התרומה כו' עד גם בהגהות פ"ק דע"ז כתוב בשם רשב"ם דאסור לאדם לומר הרי אני מניח כו' עד ופי' ר"ת דבזמן הזה אין תקנה למטלטלים כו' ומאלו המקומות נר' דיש מעילה בהקדש בזמן הוה הן אמת שמאחר שאני לא הבאתי לשון מאלו בלי ספק שהיה לכ"ת מקום לתמוה עלי אבל האמת אגיד לכ"ת כי שמעתי פעמים רבות ממורי הגדול זצ"ל כי כשהי' בידו פסק מהרשב"א היה שוקל אותו כמעט כנגד שאר הפוסקים וכאשר כתבתי זה פעמים משמו בפסקים ועתה כאשר ראיתי תשו' הרשב"א גם הרא"ש מסכים לדעתו לא חשתי לחפש אחר ספרים אחרים ובפרט הכלבו ז"ל כי על נפשי איני פותח אותו בשמיט' א' פעם א' גם זה קבלתי ממורי כי מי שירצה להלך אחר אלו הספרים יכלה הזמן והם לא יכלו אחר שיהי' ביד אדם הרי"ף והרמב"ם והרש"בא והרא"ש פוסקים מובהקים די בזה עם רבותי' בעלי התוספות ומ"מ אחר שבאו לידי אלו הלשונות ראיתי להודיעך דעתי בהם ולפי שמתוך ריסי דבריך נר' כ"ת מגמגם או מספק אם הם דברי הרא"ש אומר כי לא אות' תשוב' לבד יש הלא תשובות אחרות ובפרט כי בנו הריב"א בחה"מ סי' רי"ב כתב וז"ל והאידנא כל הקד' יש לו דין חולי' שאין הקד' עת' לבדק הבי' אינו אלא לצדק' הלכ' צרי' להוצי' בשפתיו עכ"ל והשתא כפי מה שעלה על דעתך דברי הרא"ש קשיין אהדדי שהרי הרא"ש בפסקיו הביא הברייתא דפ"ק דע"ז תניא אין מקדישין כו' ואין לומר שכבר מצינו שכותב בדבריו בתשובו' הפך דבריו בפסקים דזה אינו תימה שכן מצינו ברבנו ע"ה בילדותו סבר הכי ובזקנותו הדר כדאיתא בפ' הזהב ואמנם בריתא ערוכ' א"א לומר כן אלא שמה שהביא הבריתא וכן הרי"ף בהלכו' היינו שהקדיש בפי' לבדק הבית או ששאלנו את פיו ואמר שכן היה כונתו כשהוציא ההקדש מפיו היה כונתו לבדק הבית וכן הייתי יכול לפרש לשון הכלבו אבל לשון הגה' הרא"ש א"א לפרש כן אלא צריך פי' אחר וקודם זה אומר שראיתי לשון הר"ן שהבהילני לכאורה יותר שכתב שם בחדושיו על ההלכות ז"ל תניא אין מקדישין כו' קסבר סתם חרמין לבדק הבית וכו' וכיון דהשתא ליכא בית אתי בהו לידי תקלה דמתהני מהקדש ומעל הרי משמע דמיירי במקדיש סתם ואפ"ה כתב דאיכא מעילה בפי' וא"כ היה נר' סתירה לרברי בפי' יותר מכל המקומות הנז' אלא דאי דייקינן ביה שפיר אדרבא איכא למידק מיניה סייעתא לדברי וטעמא דה"ל להר"ן למימר קסבר דהני סתמן לבדק הבית מדלא אמר הכי אלא סתם חרמין נר' דדוקא סתם חרמין הוו לבדק הבית הא הקדשות וערכין סתמן לא הוו לבדק הבית והטעם דסתם חרמים לא שייך בכל זמן אלא או לבדק הבית או לכהנים והאי תנא סבר כההוא תנא דסבר סתם חרמים לבדק הבי' והוי פלוגתא בערכין פרק המקדיש דתנן התם ר' יהודה בן בתיר' אומר סתם חרמין לבדק הבי' כו' וחכמים סתם חרמין לכהני' ותנא דבריית' דע"ז סבר כר"י בן בתירא אבל הקדש שייך לבדק הבית ושייך לעניים ושייך לפדיון שבויים ולשאר מצות שלשון הקדש ר"ל הבדלה וא"כ גם שהיינו אומרים בזמן הבית דסתם הקדש לבדק הבית אע"ג דמשמע שאר מילי נמי מכל מקום עכשו שאין לנו בית בעונותינו סתם הקדש לצדקה והוי חול ואין בו מעילה כמו שכבר כתבתי וגם הלום ראיתי אחרי רואי הגהה בס' רב אלפס החדשים מוינציא ו"זל רי"אז ונר' בעיני שהמקדי' בזמן הזה לבית הכנסת ואעפ"י שהוצי' מפיו לשון הקדש אם לא היה לבו אלא על בית הכנסת או על שאר חפצי שמי' הרי זה לא נאסר שאין נדר חל אלא כפי מחשבת לבו והרי זה לא היה לבו על קדשי בד' הבית וקורא אותו הקדש שהוא חפצי שמים כמבואר בקונדריס הראיות הרי נוס' רי"אז עם הרשב"א והרא"ש ובנו הטור זצ"ל ומעת' יש לנו למעט המחלוקת כל האפשר ויש לנו לומר דבעל התרומה וכל הני במשמע דפליגי אהרשב"א נמי מודו דליכא מעילה בסתם הקדש בזמן הזה אלא שאמרו שאסור כו' מפני שמי ששומע דבריו נר' כן שמקדיש לבדק הבית וכהא דאמרי' במסכת פסחים שאסור לומר בשר זה לפס' משו' דנראה כמקדיש קדשים כו' ומשום הכי החמירו שאם אמר הקדש ירקבו כו' או ישאל על נדרו וכל זה יש לנו לומר למעט המחלוקת וגם מטעמ' דקי"ל ובנדרים פיו ולבו שוים בעינן ואמר שכן חוזרני לומר דאין כאן מעילה אלא איסורא דרבנן בעלמא ונראין הדברים ברורים ומוכרחים דפשיטא דבזמן הזה אין שום אדם שיקדיש למזבח ולא לבדק הבית וא"כ איך אפשר לומר דמי שיאמר עתה שנכסיו יהיו הקדש שנאמר שהם קדש ויש בהם מעילה לא יעלה על לב ומ"ש אותם שהחמירו אינו אלא איסורא דרבנן ואחר דאיכ' הרשב"א והר"ן והרא"ש ובנו שכלם כתבו בפי' שאין בהקדש שבזמן הזה דין הקדש אלא דין חולין אין להרהר בדבר כנלע"ד ושלומך ובריאותך ישגא וירבה כנפשך הטהור' ונפשי הנשברה שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |