שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/רה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה ראובן היה מרביץ תורה במקום אחד שקיימוהו וקבלוהו לזמן קצוב כך מידי שנה בשנה ונשבעו שבועה חמור' כראוי כו' להעמידו ולקיימו ולשלם לו תנאו בכל שנה בלי שום ערעור ופקפוק כלל ובתוך כך באו להחכ' הנז' כתבי' ממקום אחר שהיו חפצי' בו ביותר והיו נודרים לו הרבה מאד ממה שהיו נותנים לו באותה העיר ושלחו שליח מיוחד להביאו ממקומו וביד השליח כתב כתוב וחתום מראשי פרנסי ומנהיגי וממוני העיר ההיא בשבוע' חמורה בש"י בכל תקף לקיימו עד סוף חמש שנים ולשלם לו תנאו מכל הזמן הנז' וביד השליח נתנו אלף לבנים במתנה גמורה להחכם להוצאות הדרך ומסר לו השליח השטר עם האלף לבנים ונתן הכל ביד החכ' הנז' ואמר לו בא עמי וקנה חבלים לקשור המטלטלים והדברי' אשר הכין לדרכו והחכם הנז' קבץ לחשובי טובי העיר ההי' ואמר להם עיניכם הרואות השטר והשליח שהביא אלי אלף לבנים מוקדמים אמנם חלילה לי מעשות זאת ללכת אל מקום אחר אם לא ברשותכם וגם כי המעות אשר אתם נותנים לי בשכרי אינם מספיקים לי וכל הדברים נמכרים ביוקר והמקום אשר מוליכים אותי הוא יותר בזול ומרבים לי שכרי ב' אלף לבנים יתרים מידי שנה בשנה ולכן אחלי יכונו נגדכם אל תמנעו הטוב ממני כי אתם חפצים בטובתי אז אמרו לו ח"ו לא נניח אותך ללכת בשום צד בעולם ואם אינו מספיק לך התנאי מעתה נתחייבנו לאסוף ולקבץ משלנו אלף לבנים מלבד תנאי הקהל קדוש הקצוב לזמן שלש שנים ושנים אנשים מחשובי הקהל קדוש נכנסו ערבים שניהם יחד וכל א' מהם בעד כל הג' אלפים לבנים אשר נדרו לתת לו יותר בעד הג' שנים והיה רוצה החכם להשביעם כדי שיהיה לבו נכון על התנאי ולא יניח הודאי בשביל הספק כי אתם רואים השטר עם שבועה חמור' ששולחי' מהעיר אחרת לקיים לי תנאי עד הה' שנים פן תאמרו היום או למחר כי אין כח בכם לקבץ האלף לבנים היתרים על תנאי הק"ק הנז' אז אמרו דברינו יקום לעולם ואנחנו ערבים קבלנים ופרענים שנינו יחד וכל אחד ממנו בעד הכל כדין ערב קבלן כו' ודברנו הרי היא כשבועה ואז האמין בהם והחזיר על פיהם המעות והשטר לשליח אשד בא בעדו והשליח הלך לדרכו בפחי נפש ועד ג' או ד' חדשים על הרוב קיימו תנאם לתת לו הנוגע בחדש מהאלף לבנים ומשם והלאה לא עמדו בדבריה' והיה מתרעם מהם למה הרעותם לי להניח השכר הרב ההוא והתלתם בי כהתל באח' משאר בני אדם ובסבתכם החזרתי המעות הנני מוסר דיני לשמים יורנו מורנו מורה צדק אם הדין עם החכם לחייב לכל איזה שירצה לגבות ממנו תחלה האלף לבנים שנדרו לו כיון שדחפו לשליח בשתי ידים ואחור השיבו לאמר מדוע אתה בא להשיג גבולנו ולקחת המרביץ תורה שלנו אם לאו ומה תהיה משכרתו שלמה:
תשובה
נלע"ד שהדין עם ראובן והיה נר' שאעכ"י שלא היו אלו השנים ערבים קבלנים בעד הסך הנז' עכ"ז כיון שהם ראשי הקהל לא היה צריך ראובן לגבות מכל א' מהקהל חלק המגיע לו ויש ראיה לזה ממ"ש הרא"ש בתשו' הביאה בנו סי' קכ"ח בסוף הסימן וז"ל ראובן תבע מנה משמעון ואמר אמת היה לך בידי אבל אני רוצה לתופסו בשביל שמשכנו אותי בשביל מס הקהל כו' עד הדין עמו כיון שמשכנו אותו בשביל מס הקהל אם הוא תופס בממון אחד מהקהל יתפסנו בחובו כי אינו מחוייב לגבות על פי הפנקס מכל א' וא' כי הם שותפים לפרוע חובו והם אחראין זה לזה ע"כ הכא נמי בנ"ד כיון שהקהל חייבין לראובן כל הקהל אחראין זה לזה ויכול לגבות חובו מאיזה מהם שירצה כי אין לו להטריח עצמו לגבות מכל א' וא' חלק המגיע לו ואע"ג שאיפשר למי שירצה לחלוק עלי לומר ע"כ לא קאמר הרא"ש אלא בשביל שהיה ראובן כבר תפוש ועוד דאפשר דמס זה היינו מס המלך שגם הרמ"בם מסכי' לזה וכן אחרי' וכתב המרדכי בפ' הגוזל ומאכיל ריב"ל אומר אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן אלא בארנון או בגולגולת כו' י"ש חבל כל שאינו מס המלך אין הדין כן מ"מ יש לנו ראיה דהא נמי כמס המלך שכל הקהל חייבים בחוב זה והם ערבים קבלנים זה לזה אך אמנם אם הדין יר' המערער לערער הא לך ראיה אחרת מתשו' הרא"ש כלל ו' סי' י"ז וז"ל קהל התנו עם ראובן בתנאי שידור עמהם וירבין תורה ביניהם ולא רצה עד שיתחייבו שנים מן הקהל שיתנו לו התנאי כו' תשו' אחר שהתנו הקהל עם ראובן כו' מחוייבים הקהל ליתן לראובן מה שהתנו לתת לי וכל שכן כיון שהוא בחר שני' מן הקהל שנתחייבו לו כו' יע"ש ואע"פ שבהא דהרא"ש כתוב שהקהל עשו לו פתקא חתום בז' טובי הקהל ושעל זה סמכו השני' שיצאו לו בעבור התנאי מה שאין כן בנ"ד מ"מ כל מי שיש לו לב לדעת יראה בעין השכל שלא אמר זה הרא"ש אלא לרווחא דמלתא שכן אמר וכ"ש כו' ובנ"ד איכא כ"ש אחר דעדיף מההוא כ"ש דהוי ערב בשעת מתן מעות שהרי היה שליח העיר האחרת שם ונתן לראובן האלף לבני' ועל דבורם של אלו הב' החזיר האלף לבנים וחזר השליח בפחי נפש בהא ודאי הדבר ברור כשמש שחייבים אלו השנים לפרוע כל מה שנדרו ונתחייבו לתת לו בשביל הקהל ולא הארכתי גם אני אלא לרווחא דמלתא וללמד במקום אחר ועל השנים לקיים מה שנדרו כאשר אמרתי וחתמתי שמי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |