שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קסא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קסא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה חכם א' שבא לעירנו כדי למלוך עלינו ובקרבנו איש א' מחשובי תושבי עירנו נודע בשערים שמו ומפני שידע חכם הנז' שבכל מקום אשר הלך הבאיש את ריחו והוא מאותם דסנו ליה שומעניה לא רצה להסכי' החכ' הנז' שמר משטמה בלבו ויקר מקרה וזה האיש היה אפטרופוס מאלמנה א' ובא לפניו לדין ונתגלגלו הדברי' באופן שקם הח' הנז' ונדה לאותו האיש בתוך קהל ועדה והוא השיב אדרבה יורנו מורנו אם הנדוי חל על הנז' מאחר שלא נדה אותו כדין ואת"ל שנדה אותו כדין וכהלכה מאחר שאינו מאותם החכמי' שתורתן אומנותן ומחזירין להם אבדה בטביעות עינא ומרוצה לבריות כמ"ש מהר"ם בן אלישקאר בפסקיו סי' צ"ב והביא שאלת ת"ה סי' רע"ד שכל ת"ח שנדה לכבודו כדין וכהלכה נדויו אינו נדוי מאחר שהיה שונא אותו וכ"ש הכא דאיכא שנאה ואיכא דסנו ליה שומעני' ואינו מאותם שיש להם דרכי ת"ח כי רוב ימיו הלך בטלן ועו' שכיון לכבודו כדי שישתכר בהתראתו ויבקש ממנו מחילה יורנו מורנו אם הנדוי של חכם כזה יהיה נדוי אפי' שנידה כדין וכהלכה ושכמ"ה:

תשובה

האמת כי היה לי שלא להשיב כי דבר זה צריך פנאי גדול וישוב דעת הרבה והשואל יואל לדעת תורה על רגל א' אלא שלא יכולתי להשיב פני שואלי רקם ולכך אני אומר שלא אאריך לבד לגלות דעתי בתכלית הקצור וכב' ידוע מ"ש הרמב"ם והביאו הטור י"ד וז"ל אע"פ שיש רשות לחכ' לנדות לכבודו אינו שבח לת"ח כו' עד וחכמים גדולים היו משבחים במעשיה' הנאי' ואומרי' שמעול' לא נדו לשו' אדם נר' מכאן כמה צרי' אדם להזהר שלא לנדו' לשו' אדם אם לא יהי' בדין גדול ומשפ' ראוי ושיהי' לש"ש אשר ע"כ כ' הרב בעל ת"ה סי' רע"ד על ת"ח שנדה שונאו וז"ל ונר' דנ"ד למה דמי דמה לי מכוין כדי להשתכר בהתראתו ממון ומה לי אם מכוין כדי לנקום ממנו ולהכניע את שונאו גם זה שבחו לעשות נחת רוח ביצרו דנר' טעם הדבר שצריך המנדה שיתכוין לש"ש כדי לעשות גדר לתורה ולכבוד לומדיה ולא יכוין כלל לעצמו לשום הנאה ותועלת ואם לא כן אין ממש באותו נדוי וכתב שעל זה יש לסמוך דכן כתב ג"ס דבעל הוראה הוא וראוי לסמוך עליו הרי מדבריו למדנו כמה דברי' א' שאפילו שהמנדה היה חכם ועוד שהיה כדין עכ"ז כיון שניכר שמחמת שנאה נדה אין נדויו נדוי כלל עאכ"ו אם המנדה סנו שומעניה ושהנדוי היה שלא כדין ושהיה לתכלית אחר שאינו לשם שמים דפשיטא ופשיטא שאין ממש בנדויו כלל ועיקר ודאי בזה להורו' שנדוי כזה הבא בשאלה דפשיטא דאינו נדוי כלל ועיק' ואם הדברי' כנים כאש' באו בשאלה אסור לחוש לנדוי כזה ועל דין האדרב' אם נדה שלא כדין כבר הביא ב"י שבא בקונדריסין בשם רבי מנחם שנדוי משני הוי נדוי אפי' עם הארץ לת"ח ואע"פ שהבי' קצת מחלוקת שנר' יש מי שסוב' שאין ע"ה יכול לומר אדרבה לת"ח אמנם כפי האמ' זה עיקר כמ"ש וכן ראיתי בתשובות הרב הגדול כמה"ר דכ"ץ שמביא דעת כמהר"ר ר' יעקב בן חביב שכן דעתו והוא ג"כ אעפ"י שחולק על הראיה מ"מ לענין הדין מסכים עמו ונר' גם זה דבר ברור אין צורך לאורך ואם אמת הדבר דהאי גברא אשר בשם ת"ח יכונה סנו שומעניה פשיטא שמותר לבזותו ואין לחוש לנדויו כלל והוא בר נידוי כמו שאבאר ב"ה כתב הרמב"ם בפ' ג' מה' סנה' כל סנהדרי' או מלך או ראש גולה שהעמידו לישר' דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה וראוי להיות דיין אע"פ שכלו מחמדי' ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בלא תעשה כו' עד כל המעמיד לישראל דיין שאינו הגון כאלו הקים מצבה כו' ע"ש מי שאינו הגון ואינו חכם אלא ודאי היינו שאינו הגון ששמועותיו רעות או אפי' שיהיה כמו מחמירים כו' דאי לא תימא הכי לישנא יתירה הוא דהוה די שיאמר דין שאינו חכם כו' ועוד שהרי כתב הרא"ש בתשו' על טבח שנמצאת טרפה מתחת ידו ב' או ג' פעמים כו' וז"ל ואני אומר להפך אם הדבר מחמת שאינו בקי יש לו תקנה כי לא היה מחמת רשע אלא מחמת חסרון ידיעה ואם ילמד יתחכם כו' עד אם היה בקי ולא חש לבדוק כו' נמצא שהוא רשע כו' ואין להאמינו עוד כי אין בו יראת שמים נמצינו למדים כי מי שאין בו יראת שמים גרוע מאד ממי שאינו יודע ואיך לא והרי הדיין צריך לראות כאלו גיהנם פתוחה לו מתחתיו וידע למי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי הוא עתיד להכרע ממנו נמצא דמאן דסנו שומעניה הוא הפך כל זה והרשב"א אעפ"י שהתיר ע"י הדחק לקבל דיינים שאינם בקיאין בתורה כתב ומ"מ צריך לבדוק אחר אנשים כשרים יראי אלהים הרי שלא המדרש הוא העקר אלא יראת ה' היא אוצרו ואמרו חכמי' אם דומה ת"ח למלאך ה' מבקשי' תורה מפיהו ואם לאו לא מכל הצדדי' הדב' ברור מאד שאין לחוש לנדוי האי' הזה ואי סנו שומעניה משמתינן ליה כדאמרי' בגמ' ההוא צורבא דרבנן דהוו סנו שומעני' ושמתי' רב יודה ואם מפני שמועותיו חייבים לנדותו ב"ד איך נאמ' שחוששין לנדויו הא ודאי אי אפשר וכן הוא כיון שאמר שכנגדו אדרבא צריכים העם לשמור להתרחק ממנו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון