שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קכד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה בעיר אחת הסכימו הסכמה אחד וזה נסחה ראה ראינו אנחנו צעירי הצאן הבאים על החתום עת לעשות לה' בענין מטבעות המעות הלבנים והזהובים כי רבו כמו רבו המתפרצי' בהם וחמירא סכנתא מאיסורא ובפרט בענין זה שיש בו פקוח נפש ונפשות רבות ח"ו וחמיר טובא אשר על זאת נתעוררנו והסכמנו בהסכמה זאת שרירא וקיימא ובשבועה חמורה ובחרם חמור לסקל המסילה ולהרים מכשול מדרך עיקש באופן שמהיום והלאה לא יהיה רשו' לשו' איש יהודי או אשה קטן או גדול להסתחר במעות המזויפים הנקרא קאלפ אחג"א והמה עשויים קלים יותר על תנ"ה ליטרא אחת או הנעשים מסיגים חוץ לטארפאנה או הנעשי' בתוך הטאראפאנה הנודע בשערי' שמם מעות מזוייפים ובכלל זה הזהובים המזוייפים מהיום הזה והלאה אנחנו אוסרים הנייתן ושלא לקנות אותן ושלא למכור אותם ושלא להחליף אותם אפי' במקום שהם תועלת נמשכת ממנו וכמו כן המעות הגיליש שלא לכרות אותה ע"י עצמו ולא על יד אחר ובכלל זה הזהובים החדשי' היוצאי' פה מהטאראפנה שלא יעלה הכורת עליהם לא על יד עצמו ולא ע"י אחר וכל מי שעובר על הסכמתנו זאת לא יהיה לו חלק באלהי ישראל יהיה מנודה משני עולמות יהיה מוחרם בבית דין של מעלה ובשמתא יהיה בב"ד של מטה ארור הוא ביום ארור הוא בלילה ארור הוא בשכבו ארור הוא בקומו לא יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצ' בו האל' כל הכתובה בספר התורה ומחה ה' את שמו מתחת השמים ובכלל החרם והאלות הכתובות לעיל מי שיודע ויכיר בחברו שעובר על החרם הנז' שמעלים אותו ומכסה עליו שגם הוא עובר בואם לא יגיד ונשא עונו ומשום לא תחמול ולא תכסה עליו אלא יהיה מחוייב תכף בכל חומר הנז' לגלות אותו בפני פרנס הקה' אשר יהיה בימים ההם ולפני טובי וחשובי הקהל יעמוד וכל עונש רע ומר אשר יושת עליו מפי פרנס הקהל עם שני טובי הקהל יחוייב לתת ולשמור בכל אשר יורו עליו ואם ח"ו יעמוד במרדו בלתי שמוע אל הפרנס עם שני טובי הקהל אשר יהיה בימים ההם מעתה ומעכשיו אנחנו מתירין דמו בראשו ורכושו הפקר כדין הפקר בית דין הפקר ומורידין אותו ואין מעלין ושלום רב על הפטורין ושנות חיי על הכשרים ושלום על כל המקיימים דברי האגרת הזאת וימשך זמן הסכמתינו מהיום ועד ג' שנים רצופי' ובהסכמת כל הקהל מנינו לפרנס ממונ' לפקח על דא לר' שמואל אשכנזי:
אחר ימים אירע שבא גוי אחד ובידו מעות כריתות כמו שלש מאות ובא ראובן ואמר לו מה זה בידך והשיב מעות כריתות שנשארו לי משלש מאו' לבנים שנתן לי שמעון אמש ואז ראובן קפץ עליו בעל כרחו והתירם מידו והוליכם במקום המשפט אשר שמה היו מקובצים כל חשובי העיר הנאמן והיומיש אראגיי ואמר בקול רם ראו המעו' אשר מוציא שמעון בכל יום וכזה עושה והמעות היוצאים מהטראפהנה ואז קם הנאמן ואמר אתה ראובן בכל יום ויום תאמר כדברים אלו הם אם כרותים מחדש או מזמן ישן והשיב ראובן ואמר אמש כרתם ואני אביא ראיה לדברי וכששמע כדברים האלה הנאמן החזיק בו לומר לא תחזור בך והשיב ראובן אז ואמר אני אביאנו והצגתיו לפניך ואז עשה מה שתעשה כי הוא הקאלפיזאן באמת ואז קם היומי"ש ארג"י והוליך לגוי בדיין וכתב שיגי"ל על שנתנם לו שמעון אמש אז קראו לראובן הקהל ואמרו לו למה מסרת לשמעון ביד אומות העולם והשיב כי כך כתוב בהסכמה ואיש כזה ראוי למוסרו ואז הוציאו הקהל ההסכמה וקראוה לפניו ואמרו לו פה כתוב לפני פרנס וטובי העיר ואז ראובן שתק ולא ענה. עוד יורנו רבנו אם זה ראובן יקרא מוסר ומלשין שמסר את חבירו למיתה ועל כל העדה שם חטא' ואם יחוייב בהפס' ממונו מכמה טענות הגע עצמך שהיה ראובן מוצא אלו המעו' ביד שמעון הי"ל להביאו בפני הקהל וגם שאינו יכול להביא ראיה כי שמעון כרתם מחדש כ"ש וק"ו שלא מצאם ביד שמעון ואולי הגוי החליפם ולא היו דברים מעולם איש כזה מה דינו:
תשובה
דברים כאלה הם כבשונו של עולם והדבור הקל בזה סכנה עצומה ומכל מקום אמרתי אעלה בסנסני רמזי דיני המסור ואעתיק כאן לשון הרמב"ם כמו שהביאו הטור ח"מ סי' שפ"ח וז"ל כתב הרמב"ם ז"ל אסור למסור ישראל ביד גוים בין בממונו בין בגופו ואפי' היה רשע ובעל עבירות ואפי' היה מיצר לו ומצערו וכל המוסר ישראל ביד גוי בין בגופו ובין בממונו אין לו חלק לעולם הבא ע"כ ושאר הדברים הנאמרים על המוסר לא רציתי להאריך בהם כי די לי לפי כונת הנושא מלשון שהעתקתי כי עינינו רואות שאפי' לרשע בעל עבירות ואפי' מיצר ומצער אין אדם רשאי למסור עאכ"ו בסתם ישראל ומי שאינו מיצ' ומצע' שגדול עון המוסר מה שאין הפה יכול לספר וכמו שהוא בנדון שלפנינו אשר עם היות האמת והאמונה כי מי שלא חס על כבוד מלכנו המלך הגדול והחסיד יד"ה ותנש' מלכותו ראוי לו שלא בא לעולם כי מצוה על כל אשר בשם ישראל יכונה לירא ממאמרו ולקיים מצותיו וגזרותיו כמו שמצוה לקיים מצות וגזרת מלכו של עולם וכמו שאמ' שע"ה ירא את ה' בני ומלך עאכ"ו מלך גדול וחסיד כזה אשר אנו חסים תחת כנפיו ברצון מלכו של עולם וא"כ אין ספק הטיבו אשר הסכימו קיימו וקבלו עליהם ק"ק סידרו קאפצ"י יע"א כי כל עובר על הסכמת' יחולו הקללות שכתובות בהסכמה ויתר שאת וספחת עלראשו ואוי לנו שצריך לעשות הסכמה כזאת כי כל מי שיש לו ירא' שמים מעצמו היה לו לקיי' כל הכתו' בהסכמה מבלי נטות ימין או שמאל אך אמנם כל מה שהדבר חמור יותר צריך כל מי שנוגע יראת ה' בלבו שלא לחשוד שום בן ישראל שיעבור עליו כי אפי' שיראה האד' לאחד מישראל חשוד על עבירה אחת קלה אינו חשוד על אחר' יותר חמורה ממנה וכמו שלמדו הפוסקים ז"ל ממתניתין דבכורות דתנן החשוד על השביעית אינו חשוד על המעשרות החשוד על המעשרו' אינו חשוד על השביעית כו' והטע' מפרש בגמרא שמי שמיקל באיסור שביעי' חושב שהוא קל כיון דלא בעי תומה אמנ' מעשר דבעי חומה חמיר ליה ולא עבר ומי שחשוד על המעשר לא חשי' על השביעי' דאפש' דמעש' דאי' ליה פדיון קל בעיניו שביעי' דלית פדיון חמי' ליה. מכאן יש לנו ללמו' כמ' צריך האד' לדקד' להוצי' שו' אד' מחזקתו וכמ' דקדקו בזה חכמי' ע"ה וא"כ אחר שזיוף המעות בכל הפרטי הנז' בהסכמ' אעפ"י שלא נכתבו ככתובים וכמסורים לנו מהר סיני הם מפני כמה טעמים מפני שהם גוזלים את הרבים ומפני שיש בו חלול שם שמים בין האומו' חליל' ומן הטעם שעובר על מצו' המלך יר"ה ועוד שאפשר נקרא רודף כי לסבתו אפשר יסתכנו אחרים נוסף על זה כל החומרו' הכתובות בהסכמה הנז' אשר מזה הטעם היה אסור לשום ישראל לחשוד לחבירו בדבר כזה ואפי' היה רואה אמתלאות היה ראוי לדונו לכף זכות קודם שיגלה הדבר אפילו לב"ד ישראל עאכ"ו להרים קול ולגלות הדבר שלא היה לפני אומות העולם אשר אין לך מוסר גדול כזה שהמדקדק בלשון ההסכמה ואפי' בלתי עיון יראה כי לא הרשו לשום אדם אלא שיב' ויגיד לפני פרנס הקהל ובפני חשובי העיר כדי שהם יענישוהו כנראה בעיניהם וישיבוהו מדרכו הרעה ואם חלילה וחס יתן כתף סורר' אז הם בעצמם ימסרוהו בידי לא יוכל קום ואלה הדברים אינם נעשים אלא במתון ועצ' כי חמירא סכנתא ולא נתן רשות לאחד ולא לשנים כי אפילו דיני ממונות צריך ב"ד ג' וכ"ש בדיני נפשות שצריך ב"ד כ"ג ומי הוא אשר יערב אל לבו למסור שום ישראל אם לא יהיה מי שאין לו חלק באלהים כזה אשר כן עשה שנתן אמונ' לערל גוי אשר פיהם דבר שוא ולא עוד אלא שאפשר שאפי' נניח כי הגוי דבר אמת שאותם המעות מהיהודי אפשר לא היו מאות' שעלתה ההסכמ' עליה' שהרי הממונים ממוני המלך יר"ה לא היו יכולים להשיג אם היו חדשים או ישנים כפי מה שנראה מלשון השאלה וזה המוס' הרים קול שאמש כרתם דאילו הוא נביא או שהיה רואה המעשה וא"כ למה לא הוכיחו באותה שעה אלא שהדברים מוכיחים לכל מי שיש עינים לראות כי מי שעשה כדבר הרע הזה בזדון לב עשהו ואין לך מוסר גדול מזה וראוי ומחוייב לו להציל ולתקן את אשר עוות בגוף ובממון וכל זה לא יועיל לו עד ישוב אל ה' וירחמהו ויבקש מהנרדף ימחול לו על הצער שציער אותו ואז כאשר יעשה כל זה ושב ורפא לו הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |