שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/קכה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה עיר שיש בה שתי קהלות וזה כמו י' שנים או יותר הסכימו הסכמות ותקנו תקנות ובכללם הסכימו שכל פרנס אשר ימנו הקהלות כל מה שיעשה יהיה עשוי הן לטוב הן למוטב וזה נעשה ברשות ועצת והסכמת שתי הקהלות ועוד תקנו למנות בכל שנה ג' פרנסים שנים מהם מהקהל הא' ואחד מהקהל השני ואז תכף על פי הגורל מנו כ"ד פרנסים לשמונה שנים רצופים ג' בכל שנה ושנה ויהי בשנה הזאת קמו אנשי הקהל האחד והעמידו ג' פרנסים מהם להנהיג הקהלות ולא רצו למנות עמהם גם יחד פרנס מהקהל האחר וכראות אנשי הקהל ההוא כי לא מנו מהם פרנס קמו עמדו כאיש א' ומנו לעצמ' ב' פרנסים מביניהם כדי שעל פיהם יצאו ועל פיהם יבואו ונתקשרו בקשר אמיץ עם חומרות ושבועות לעמוד כלם יחד באחדות גמור כדי שלא יעלילו עליהם הקהל האחר ולא יכריחום על שום דבר אשר לא כדת האמנם בענין הצדקה מסים וארנוניות הניחו הדבר כקדם ותחל' כיס אח' לשני הקהלות. וכשראו פרנסי הקהל האחד שנתמנו ב' פרנסים אחרים מהקהל השני להיות עמהם בענייני הקהלות יע"א מיאנו בהם וטענו עליהם ואמרו שהיה להם הסכמ' קדומ' שלא למנות פרנסים כי אם מהח' בוליטאש שהיו כ"ד אנשים ואף כי נשלמו זמניהם זה כמו ד' שנים עוד עשו ד' בוליטא' אחרות לד' שנים אחרים שהם נשלמים לפסח הבא ראשון בע"ה והם בכלל ההסכמות הראשונות וע"ז הרבו לחלוק עליה' ובפרט נתקוטטו עם ראובן מהקהל הא' והטיחו דברים נגדו באומרם כי עבר חק הפר ברית ההסכמות לפי שהוא רשום בח' הבוליטאש הראשונות וטענו עליו למה היה ממנה פרנס שלא כפי ההסכמה הקדומה והשיב להם ראובן הנז' ואמר האמת כן הוא שאני הייתי מהח' בוליטאש הראשונות האמנם כבר נשל' זמנם בשנת השכ"ג ליצירה והד' בוליטאש שהוציאו אח"כ לא נכללו בכלל הקדומות ולא הסכימו בזמן עשיית' שום הסכמ' כלל לא בכתב ולא בע"פ ואם כדברכם כן הוא לכם להביא ראיה ובריא לי שלא נעש' שום הסכמ' כלל לא בכתב ולא בע"פ בזמן עשיית הד' בוליטאש הנז' ואין אתם נאמנים על דבריכם עד שתביאו ראיה לדבריכם האמנם אחר שתביאו ראיה לדבריכם הגם שנשבעתי ונתקשרתי בקשר אמיץ להיות עם אנשי קהלי באחדו' גמורה כנ"ל עכ"ז להשקיט המחלוקת אהיה עמכם עד הפסח הב"ר בע"ה שהוא משלים זמן הד' בוליטאש הנז' מטע' שאין שבועה חל על השבועה האמנם הקולר יהיה תלוי על צואריכם אם אינו כדבריכם ואתם המחטיאי' אותי לעבור על מה שנתקשרתי עם אנשי קהלי אז השיבו לו הקהל האח' ואמרו לו בזה התנאי נקבל אותך שתכריח לכל אנשי קהלך תחתינו תחתו' עמנו לזמן ך' שנה לעשות ככל אשר אנחנו עושים הטוב והישר בעינינו וימאן ראובן הנזכר לשמוע לדבריהם כי ראה כי כוונתם לחרחר ריב ומדון ומעשיהם אינם לש"ש וחזר לקהלו ואז הקהל הא' הביאו עדים מקהלם שהעידו שהד' בוליטאש האחרונו' היו בכלל הראשונות והעדים הנז' הם התובעים עצמם וטוענים שלא יהיו פרנסים זולת הפרנסים שהקימו הקהל האחר והם אשר בערואש המחלוקת בין הקהלות יע"א
ועתה יורונו רבותי' תופשי התורה מורה צדק הדין דין אמת לאמתה של תורה אם ראובן הנז' ואנשי קהלו יהיה הרשות ביד' למנות להם בקהל' פרנסים כרצונ' ולא ימחה איש בידם ולא יהיו מחוייבים לשאת עליהם עול הפרנסי' מהק"ק האחר לבדם מכמה טעמי חדא שהרי ראובן הנזכר טוען בריא לי שהד' בוליטאש האחרונות לא נכללו בכלל הראשונות ונאמן הוא לעצמו בדבר כזה אחר שאין ראיה ברורה ביד הכת המנגד לפי שהעדים שמעידים כנגדו הם מהקהל האח' והם התובעים והם נוגעים בעדות דמטי להו הנאה בעדות' ולא מהימני ואת"ל שהעדים המעידי' הם נאמנים כדי להכריח לראובן הנז' להיות עם הפרנסים מהקהל האח' עד חג הפסח הב"ר בע"ה ולא יהיה מחוייב לקיים שבועתו אשר נשבע עם אנשי קהלו מטעם דאין שבועה חל על השבועה יודיעונו רבותינו אם יש לאל ידי הפרנסי' האחרים לכופו לחתו' עמהם לזמן ך' שנים אחרים כרצונם כנ"ל או אם יהיה הרשות נתונה בידו לאחר הפסח הב"ר לעשות כרצונו על הכל יבא דבר מרבותינו מורה צדק ושכמ"ה:
תשובה
על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ע"מ שנסתפק השואל אם ראובן נאמן על עצמו אין ספק שאדם נאמן על עצמו בדבר איסור כזה אם לא יש עדות מעידים כנגדו כ"ש שכפי הנר' מתוכן הדברים הכת המנגדת לראובן היא עצמה העידה על דברי ראובן שהם אמת שהרי ההסכמה הקדומה למנות ג' פרנסי' ב' מן הקהל הא' וא' מן הקהל הב' ועתה מינו הם ג' פרנסים מהם כו' כנז' ואם היה אמת שעדיין היו נקשרי' בכלל ההסכמ' הקדומ' איך היו עוברי' הם ראשונה למנות ג' פרנסים מקהלם ואם אמור יאמרו שחלפו הלכו למו הח' אנשי' אשר יצאו מן הקהל השני בבוליטאש א"כ הוא נר' בעיני שנתבטל הקשר ונתפרדה החביל' דאנן סהדי שהקהל הנתבע מעול' לא הסכימו להיות נקשרים משועבדים לכל מה שיעשו הקהל שתובע עתה אם לא שפי' כן בתחלת עמידת' לתקן תקונם והסכמת' מה שלא יאמין א"כ הם הדברי' כאשר באה הצעת השאלה לא ידעתי מה פה יש להם לדבר לתובעים אחר שהם הפרידו והתירו הקשר כנז' כי ודאי דברי' פשוטים הם וגם לטענה שאומרים שיש להם עדים כו' איברא שהרשב"א כתבו ז"ל באמת כך ובא וראה בכל קהלות הקדש שאין מביאין ממדינה למדינה להעי' על תקוניה' כו' עד צא ורא' היאך צבור נוהג ונהוג כן ע"כ משמע ודאי שאין בני העיר צריכים עדות מאנשי' מחוץ להעיד על תקנותיה' גם הרא"ש בתשו' כתב כן וז"ל על ההסכמות ותקנות שעושים הקהל ביניה' צריכי להעי' על אלו עדים מבני העיר אלא כך היא הסכמת הקהל להכשיר כל בנו העיר להעיד על מי שעב' אך אמנ' כבר כתבתי פעמי' גם ג' שזה דוק' כשיחיד או יחידי' מקהל א' מדייני' עם הקהל אז ודאי שאנשי הקהל נאמני' כנגד היחידי' להעיד על מה שעבר אך אמנ' בנ"ד שהם שתי קהלות אין נאמני' אלו יותר מאלו שכל קהל וקהל עיר אחת בפני עצמה הם וכמו שאין עיר א' כפופה לעיר אחרת אפי' הקטנה לגדולה וכמו שכת' מה"רר דוד כ"ץ בתשובות והביא ראיה מעיר ואם בישראל שאלוניקי יע"א שאין בני קהל א' כפופים לשאר הקהלות על תקנותיה' והסכמותיהם ואתה רואה שיש לדקדק כן מלשון הרא"ש ז"ל הנז' שהתחיל בקהל וסיים בעיר פעם ופעמים אלא שודאי היינו קהל היינו עיר וכמו שאין נאמנים בני עיר פ' להעיד נגד בני עיר פ' על הדברים שיש לה הנאה כך הוא הדין והוא הטעם בני קהל א' אינם נאמנים להעיד נגד בנו קהל אחר היכא שיש לה הנאה מה בעדותם ודאי נוגעים בעדות הם ומאי אולמיה דהני יותר מהני ודי בזה לחלק הא'. ומעתה נר' שלא היה צריך להשיב על החלק הב' כי בהריסת היסוד נופל הבנין אמנ' לפי שבא השאלה באת"ל הנני מגלה דעתי. ואען ואומר שהסכמות ותקנות הקהל כמ"ש מורי דין נדרים ושבועות יש להם וכמו שאמרו בנדרים שהולכים אחר כונת הנודר כדמוכח ממתני' דבפ' הנודר מן הירק אמר קונם צמר עלי כו' ואע"ג שיש קצת מחלוקת בין המפרשי' אי פליגי מתני' ובריתא גם הרי"בש כתב בתשו' שיש לחלק בין נדר שנודר האדם בינו לבין עצמו והולכי' אחר כונתו משום דבעינן פיו ולבו שוין אבל במי שנותן מתנה לחברו כל שלשון המתנה הולכי' אחריו ואין הולכי' בזה אחר אמדנא אלא א"כ הוא באמדנא דמוכח' כההיא דמי שהלך בנו למדינת הים דפר' מי שמת מ"מ בין הכי ובין הכח דמוכח טובא אזלי' בתר אמדנא וכ"ש בתקנות הקהלות שראוי לומר כן. גם נר' בעיני דשתי קהלות שמתקשרי' אלו באלו וכמו שאפשר שיש הנאה לאלו כן אפש' שיש גם לאלו או להפך לא דמי באד' הנותן לחברו שכת' הרי"בש דכיון שכלם נותני' זה לזה מה שנותן זה לזה נותן זה לזה הוה ליה שניהם כאחד ויהיה אין ספק לע"ד שאין אמדן דעת גדול מזה דכיון שהם שמו קצבא לזמן שרצונ' להיות נקשרי' אלו עם אלו אין להם לעשות תקנות אלא עד אותו זמן שכבר ידעו שאין להם הסכמה אלא עד אותו זמן ומכאן ואילך עולם חדש כי בהגיע הזמן נתפרדה החבילה מעצמ' כדין הנודר או נשבע לזמן שאין צריך התרה אלא לכשיגיע הזמן בטל ממילא כמ"ש הטור י"ד סי' רל"א וכן כתבו התוס' והרמב"ן וא"כ שיגזרו אלו הממוני' מכאן ועד ך' שנה ודאי שאין להם רשות על כך ולא ראיתי להאריך בזה אחר שכעת אינו צריך כמו שכתבתי כ"ש נר' בעיני הדין ברור וחתמתי שמי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |