שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/צג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה קהל א' הסכימו ביניהם שכל יחיד מהקהל שיקנה משי שיתן מכל ליטרא משי לבן א' לקופת הקהל ועתה נמצא כי ראובן יחיד מהקהל נשתתף עם תוגר א' וקנו בשותפות משי שיעו' מה ושואלים ממנו פרנסי הקהל שיתן לבן א' בעד כל ליטרא מהמשי ההוא שקנה בשותפות עם התוגר וראובן משיב להם כי אינו חייב לתת להם כי אם בעד המשי המגיע לחלקו ולא בעד החלק המגיע לתוגר הדין עם מי:
תשובה
אי לא דמסתפינא ה"א שפטור מליתן אפי' מחלק המגיע לראובן ומ"מ מחלק התוג' פשיטא יותר מביעתא בכותחא דפטור כי מסתמא ודאי לא חייבו רק לקונה היהודי לעצמו אבל אם יהודי א' נתן לו גוי מעות שיקנה לו משי ודאי שאינו חייב שלא יעלה על הדעת שחייבו לסירסור א' שטורח ובשביל טרחו נותני' לו שכרו ואולי לא יעלה שכרו לבן לליטרא ולגוי אין מקום לחייב וידוע שהשותפים שלוחים זה לזה וכמו שישראל הקונה במעות הגוי לגוי פטור כך השותף פטור ואין לאומ' שיאמר שהרי קי"ל שאין ישראל נעשה שליח לגוי ולא גוי לישראל כמו שמפורש באיזהו נשך וא"כ ה"ל שהמעות של ישראל והמשי שלו דמשום הא ודאי לא אריא שהרי אע"פי שאין ישראל נעשה שליח לגוי אמרי' התם בתוספת' והביאוה הפוסקי' והטור י"ד כתבה סוף סי' קס"ט גוי שעש' לישראל אפטרופוס על נכסיו מותר ללות ממנו ברבית כו' עד וגם זה תלוי במי שאחריות עליו הרי שאפי' שאין ישראל נעשה שליח לגוי אם ידוע שנכסי' אלו של גוי והאחריות עליו אע"פי שישראל נותן וישראל לוקח מותר הכ"נ בנ"ד כיון שאחריות המשי על התוגר בריוח והפס' המשי של התוגר הוא ולא חייב לתוגר וכי אין להם כח והתוג' פטור והיש' פטור מחלק התוגר ועוד טעם אחר שבכמה מקומות אמרו מלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן והשותפות עם התוגר מילתא דלא שכיחא שידם תקיפ' ומי יוכל לדון עם מי שתקיף ממנו ועוד שאז"ל בפ"ד מיתו' אמר אבוה דשמואל אסור לאדם שיעשה שותפות עם הגוי שמא יתחייב לו שבוע' ונשבע לו בע"ז והתור' אמרה לא ישמע כו' ואע"ג שנר' דדוק' עם עובדי ע"ז אסור מטעמא דלא ישמע הא בתוגרמי' שאינה עובדי ע"ז מותר מ"מ נר' שיש איסור בדבר שהרי התוס' כתבו שם בשם ר"ת שאם עבר ונשתתף שמותר לקבל ממנו השבועה קודם שיפסיד ונתנו טע' לדבריה' דבזמן הזה כלם נשבעים בקדשים שלהם ואין תופסין להם אלהות הרי שאפי' בזמן הזה דוקא בדיעבד אם נשתתף מותר לקבל הימנו שבוע' כדי שלא יפסיד הא לכתחלה אסור להשתתף אפי' שאין החשש שישבע בשם ע"ז ומה לי בשם הקדשים ומה לי בשם ספריהם ולדעתי יותר חמור שלשם אינו לשם אלהות וכאן הוא לשם תורה סוף דבר שלע"ד לפי רוב הפוסקי' איסור' מיהא איכא וא"כ יעשה סניף טעם זה לטעם הראשון כדי שנוכל לומר ששותפו עמהם מלתא ד"ש ועל מלתא ד"ש לא גזרו בית רבנן ועתה אני בא להורות איך היה אפשר לומר שפטור הישראל אפי' מחלקו וראיה לדבר מהא דתנן במס' חולין פר' הזרוע והלחיים השוחט לכהן ולנכרי פטור מן המתנו' והמשתתף עמהם צריך שירשים וכתב הר"ן וז"ל ואיכא למידק של ישראל אמאי פטור דהא אמרינן בגמ' דכוי הבא מצבי הבא על התישה דלרבנן חייב דשה אפי' מקצת שה ותירץ ה"מ דכל שיות שבו חייב דבכה"ג כולי' שם מקרי אב' הכא דמקצת שיות שבו פטור כה"ג לא חייב רחמנא ע"כ הרי לך דאע"ג דכתיב אם שור אם שה ונתן אפ"ה כיון שיש לו לנכרי שותפות בשור או בשה פטור היש' אפי' מחלקו ואע"ג שהיה הדין נותן שיהיה חייב שהרי כת' רחמנא שה ומשמע אפי' מקצת שה אלא דפטור מטעמא דבעינן כל שיות שבו וה"נ היה לנו כל ליטרא משי שיקנה כל יהודי כו' שצריך שכל הליטרא יהיה חייב והכא ליכא חיוב בכל ליטרא כי בכל חוט וחוט של המשי יש חלק לגוי בו וליכא ליטרא ידועה לישראל שהכל מעורב וכן מצינו לענין חלה שכתב בסה"ת והביאו בספ' ב"י וז"ל ובסה"ת כתוב קשה למורי על ההיא דעושה עסה עם הנכרי אם אין בשל ישראל כשיעור פטורה הא אם יש כשיעור חייבת ואילו ריש ראשית הגז קאמר דבשותפות גוי פטורה וכן פ"ק דפסחים עיסת ארנונא פטורה ונר' למורי רבינו דכי קנו הקמח הישראל והגוי פטור' דבכל פירתא יש לגוי חלק בו הכ"נ בכל חוט וחוט יש חלק לגוי ואין ליטרא א' שיאמר עליה זו היא של ישראל ואע"פ שיש מקום להאריך מ"מ להיות כי כוונת השואל לא היתה רק לראות אם יש לפוטרו מחלק הגוי לכן לא חששתי להארי' אבל מחלק הגוי ודאי לית דין ולית דיין לחייבו רק אם מתחילה פירש כן שכל מי שיקנה אפי' לגוי יתחייב הא לאו הכי פשיטא דפטור כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |