שו"ת מהרשד"ם/יורה דעה/פו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתב לרבני צפת תוב"ב השגות על היתר שבועה שרצו להתיר
אצילי חכמי ישראל הרמים והנשאים מזהב ומפז מסולאי' נר"ו אחר הרבתה נפשנו לשפוך תחינתנו לפני אלהנו יאריך ימיכ' ושלותכם כנפשכם הרמה וכנפש אנחנו צעירי הצאן הבאים על החתו' באנו במגלת ספר קנים והגה על כתב הגיע עלינו מיד מעכ"ת וז"ל אנשי חיל יראי אלהי"ם עולי' במעלות גבוהים מעלין בקודש ואין מורידי' רבים ונכבדים אנשי קדש ק"ק פלוני יצ"ו על ענין השבועה שנשבעו קצת יחידי סגולה מקהלכם יצ"ו על דעתינו שלא לשמוע ד"ת משום דורש בקבע במנח' בשבת בחיי הזקן יצ"ו ודאי נשבעו לבטל את המצוה וחייבים משום שבועת שוא והנשבע לבטל את המצוה אפי' התר' לא בעי משום דלא חלה אלא שעובר על לא תשא לשוא ולוקה ואפי' את"ל דבכה"ג לא הוי ממש נשבע לבטל את המצוה מ"מ יש לך התרה ואפי' נשבעו עד"ר משום דהוי מצוה כ"ש שנשבעו על דעתינו ואנחנו חפצים בהתרתה כדי שתעשה מצוה על ידינו ולא תעשה עבירה ח"ו והנשבעים ישובו אל ה' וילקו ויבקשו מחילה בפני קהל ועדה מהשי"ת ומתורתו הקדושה ומי שזלזלו בכבודו ומכאן ואילך הרי הם אחינו לכל דבר שבקדושה ועל מה שהתנו ביניהם שבכל פעם שיתירו להם השבועה תחזור לחול פעם אחר' לעולם יסכימו בהתרתה על תשובת הר"ן ז"ל נאם המדברי' דורשי שלומכ' וטובתכ' מוכני' לעבודתכם עבודת שמים חותמים פרשת ולהיותך עם קדוש לה' אלדיך ט"ו לאלול אברהם שלום יוסף קארו יוסף סאקיש ע"כ כתבכם וחתימתכם אות באות:
אי לך ארץ שכתב כזו שולח אליה אי לך ק"ק שכך נכתב אליהם אוי לעינים שכך ראו ועתה אם באנו להשיב על דבריכם שנראה בפירוש לכל רואיהם סותרים אלו לאלו ולא ראשיתם אחרי' לא יאומן כי יסופר אבל ראינו להניח זה בל ימשכו הדברים ויצאו מן השורה ויתהפכו מאהבה לשנאה ואין כן כונתנו אבל לא בא מידינו ולא יכול רוחינו להתאפק שלא לערוך דברינו שאלתינו ובקשתינו מול מעכ"ת והם אלה מה היה הדבר אשר עיני החוזים כסה מה עלה על רוחכם ומה הגיע אליכם לכתוב דברים כאלה ולשולחם בתוך עיר ואם בישראל ואיך לא חששתם לכבוד העיר ההוללה אשר ממנה יצאה ויוצאה תורה לישראל בכל יום ועם שהאמת ירדה פלאים הרי הוזהרני אפי' בכבוד ס"ת שנמחק והיה לכם לחוש לכבוד חכמים גדולי' או קטנים מאי זה מין שיהיו ולהשיב לשולחכם דבר ולומר שם אתכ' יודעי דעת ומביני מדע תקריבו דינכם לפניהם ואם לא ישמעו אליה' יכתבו לנו כל העובר על דבריהם ואנחנו נחלץ חושים לעזרת ה' בגבורים וכ"ש וק"ו שלא יצוייר בשכל בן אדם שנעלה מדרדקי דבי רב שהנשבע לבטל את את המצוה כו' וכמו שנראה מריסי עיני דבריכם ואם באולי חשבת' שתשובת הר"ן נעלמה מהעיר הזאת אוי לה למחשבה כזאת ואם דן ה' אותה בדבר ומגפה ושרפה השאיר בה שריד ופליטה גדולה מסופרים וספרים ומלאה הארץ דעה את ה' לעבוד עבודתו ולא לכם עם שגדלה מעלתכם צריכי' כי ת"ל חכמה ודעה צדק ומשפט ילין בה ואדרבא במחילה רבה מסכת דרך ארץ נעלמה ממחנה קדושתכם ולא שמת' לבכם לומר מה אנו כותבים ולמי אנו כותבים ולמה אנו כותבים הן בעיר שאלוניקי כ"כ בתי כנסיות לבד מדרשות עם רב ואם מקצת אנשי' מקהל עברו על המדה איך אפשר שהכת הגדול לא יערכו דינם וטענת' לפני שאר קהלות הקדש אשר בתוכה רבני' שופטי' מנהיגים ולכן היה לכם לתור מחשבות ולדון לרבי' לכף זכות ולומר אנו אם אנו בני נביאים לא נביאים אנו לדעת טענות הכת אחרת ואיך אפשר שיצא טעות כזה מתחת רבי' ונכבדים בעיר גדול' לאלהים וא"א שבדברים פשוטי' כאלה צריכי' אלינו האם תמו תנוקות של ב"ר משאלוניקי פליא' דעת ממנו נשגבה לא נוכל לרדת לסוף כונתכ' נתתם חרב ביד עמי ארץ שאינם יודעי' בין ימינ' לשמאלם ואינ' מבחינים לדעת חלו' הנושאים וצורת הדברים חפצים בהמיית קול אומרים פסק הגיע אלינו מיד רבני' אדירי' מארץ רחוקה הגיעו:
גם כי מהמיית' לא נחת כי קול' קול תרנגולים מקרקרי' אבל לכם בחכמתכ' היה ראוי לראות את הנולד עוד לא נחשה לדבר על עיקר הדין אפי' כפי ההנחה והבדייה אשר בדו מלב' אותם אשר כתבו אל מעכ"ת כי כתבו דברי' ובדו שקרי' שלא היו. אבל מ"מ למה שהשבת' כפי הצעתם נפלינו הפלא ופלא מה ראית' לגזור אומר ולומר ודאי נשבעו לבטל את המצוה וחייבי' משום שבועת שוא חלילה מפי קדושי' להוציא דברי' כאלה מכמה טעמים אחד שהרי כתב הרשב"א ז"ל בתשו' סימן תרי"ד שמי שנשבע לעבור על דברי סופרי' הן בביטולן הן בקיומן ששבועת ביטוי חלה עליו הרא"ש ז"ל כלל י"א סימן ד' בנשבע לבטל מצוה דרבנן כגון קריאת מגילה הכריח כן וכתב בסוף דבריו דשבועה חל על מצוה דרבנן ואסור לעשותה ועוד חדוש גדול כתוב בקובץ תשובות מכונות להר"ן ז"ל וכתב הפוסק וז"ל לא בא לומר אלא שאין מצוה זאת מפורשת כ"כ שלא תהיה שבועה חלה עליה שה"נ הוא שכל שהוא מצוה מפורש מן התו' חלה לבטלה אבל מה שהוא מדרש חכמים שאינו מפורש בתו' שבועה חלה עליו. וכן נר' מתוס' דהיכא דליכא לא לאו ולא עשה אפי' באיסור תורה שבועה חל עליו לתירו' קמא דתוס' בשבועות דף כ"ב ובדבור דמוקי לה כדברי כו' מקיים תירוץ זה וכ"כ הר"ן בפי' ההלכות פ"ג דשבועות על משנת נשבע לבטל המצוה משמע מתוך תשובה זו ששבועה חלה אפי' על מצוה שהיא מן התורה כל עוד שאינה מפורשת ומעתה היכן מצינו שמצוה מן התורה לשמוע מדורש בקבע בשעת מנחת שבת ולא אפי' מדרבנן שאעפ"י שאמרו ז"ל במס' גיטין פ' השולח ב' משפחות כו' היינו שהיו קובעים סעודתם ואוכלים ושותים בשעת מנחה ובטלים מדברי תורה מדרשת החכם אבל מי שלא ירצה לילך ולשמוע לדורשים וישב בביתו עוסק בתורה במקרא ובמשנה ובהגדה איך יצוייר נקרא עובר אפילו במצוה כל דהו שהרי לא נשבעו שלא ללמוד תורה וא"ת למה בחיי פלוני אולי כי דבריו היו ערבים עליה' וכדי שיהיה עול מוטל על צוארו של הח' הנז' לבא לדרו' להם תמיד נשבעו כן כ"ש וק"ו שאלו הדברים משמען כפי הנחתן שהדורש לא יהיה קבוע אבל שיקחו להם דורש א' שבת א' ודורש אחר שבת אחר וזה יערב להם כל זמן שלא ידרוש הח' הנז' עוד שהרי גלוי וידוע שדין פשוט הוא שהשבועה חלה אפי' לבטל מצוה מן התורה בכולל. וכמ"ש כל הפוסקים בשבועה שלא אוכל מצה כו' ושלא אשב בצל סוכ' כו' וכ"כ הר"ן במסכת ר"ה על רי"ף בפ' ראוהו וז"ל אבל האומר שבועה שלא אשמע קול שופר של מצוה לוקה ושומע קול שופר של מצוה שאין השבועה חלה לבטל המצות אלא בכולל באומר שבועה שלא אשמע קול שופר ואעפ"י שהריב"ש לא כתב זה בפשיטות כ"כ מ"מ פסק הדין שאלה השבועה וז"ל בסוף התשובה וא"כ בנדון זה שקבל עליו סתם שלא לישא שום אשם אלא מרצון רבקה הרי כלל בשבועתו אף הנשים שאינו מצווה עליהן לשום פריה ורביה ואסור לישא אותן דה"ל כנשבע שלא יאכל בליל פסח לא מצה ולא פירו' דמגו דחיילא אפירו' חיילא נמי אמצות ולא מבעיא בשב ואל תעשה אלא אפי' בקום עשה יש צד ששבועה חל ע"י כולל וכמ"ש התו' לדעת ריצב"א והכריעו כן מן התוספתא. ואחר הודיע ה' לנו את כל זאת לא נעלם ממנו כמה צריך הת"ח להיות מסולסל במדותיו כדי שישמעו תורתו והתנאים הצריכים לדורש ברבים ומורה הוראות אז"ל כי שפתי כהן וגו' אם דומה ת"ח למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו ואם לאו לא והביא הרמב"ם זה בפרק ד' מהלכות ת"ת בפרק המוכר פירות אמר רב יהודה אמר רב כל המתגא' בטלית של ת"ח כו' במסכת ע"ז אמר ר' אבא אמר רב הונא מאי דכתיב כי רבים חללים כו' וכאלה רבות ופוקו חזו מה שאז"ל פ' כל הגט רב הונא ורב חסדא הוו יתבי עד מקמיה פלגאה ניקום הרי אפי' שהי' חכם גדול לא ראו לחלוק לו כבוד מפני שהיה בעל מחלוקת וא"כ נמצא שאפי' את"ל שמהות שבועה כזאת יש בה לבטל מצוה מן התורה אחר שהיא בדרך כלל מדרושים שאין מצוה לשמוע מפיהם ד"ת אבל אדרבא אסור לשמוע מפיהם ד"ת ומי יתן והיה בדרשות הנהוגות בזמן הזה בצורות מאמרים ופשטים יוצאים מן השורה שלא יהיה נכנסין בנדר שאין ראוי לשומעם אלא שיהיה רשות לבדו ואם כן חלה השבועה על כל הדורשים מגו דחלה על הבלתי הראוים חלה על הראוים כ"ש וק"ו שכפי האמת ליכא שום צד ביטול מצוה ח"ו כמו שאמרנו. הרי מכל הטענות והרמזים שכתבנו מעט מצע' מן הבא בידינו שהיה אפשר להאריך אלא שלאהבת הקיצור ראינו שיספיק זה ובלבד לחכמים גדולים ראינו להתרעם עם שכתבתם כי העבודה לא היה נכתב דבר כזה לעשרה אנשים עמי ארץ יושבים בכפר אחד לבדם כ"ש וק"ו לרבי' ונכבדים אשר גם שב גם ישיש בהם בחורי' וזקני' יחדיו יודעי תורה ועוסקים בה לשמה וכל שכן בהיות הרבים ההם יושבים בתוך עיר ואם בישראל כנז' ועכ"פ מסופקי' אנו אם החתימות הם מידי מעכ"ת גם גזרת מחשבתנו שאם האמת כן הוא היה כשגג' היוצאת וכו' ושלא להטריח למעכ"ת באמת ובאמונה לא ראינו להעתיק תוכן הדברים כאשר הם כתובים בעט ברזל וחתימות רוב ראשי ומנהיגי הק"ק הנזכר כי הכל נעשה בעצת חכם לקדוש' ה' ולתורתו הקדושה ולהשקיט ברד המחלוקת והקטטה והמריבה אשר ע"כ נחלק הק"ק הנז' לשנים מיום שעברו חק והפרו ברית אשר כרתו העוברים קודם בא כתבכם זה כמה חדשי' ועל הכל אנו מבקשי' מחילה ממעכ"ת כי כח האמ' הציקתנו לכתוב שורתיים אלו ואתם חכמים כמלאכי ה' לתקן בחכמתכם הנפלאה הנעשה ובכן נשארנו בבקשה משליט בים וביבשה יציל אתכ' ואותנו מכל גזרה קשה ויבלה ימיכם וימינו לטובה ובימיכם ובימינו תושע יהודה וישראל לשכון לבטח בארץ הקדושה כנפשכ' וכנפש נרצעים לעבודת קדושת מעכ"ת אנחנו החותמים בשם כל הקהל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |