שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שפד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה בשאלוניקי ושלח לאהובו שמעון אשר בקושטאנדינה פרקמטיא פלונית ונתן לו רשות גמורה לעשות בה כאשר יראה בעינו ולמוכרה ולהלביש המעות ולהוליכם עמו מעבר לים אל כל המקום אשר ילך שם ושבסוף הזמן יתן המעות ביד מי שישלח הוא עם כתב ידו בידו וכתב לו שיתפרע מהפאטוריאה כדרך שהיה לוקח מן האחרים ושמעון אהובו אשר בקושטאנטינה קבל הפרקמטיא ומכר והשתדל והצליח והוציא המעות והלביש אותם בסחור' אחרת להוליכה עמו מעבר לים וקודם שיצא שמעון מקושטאנטינה כתב לר' כתב מכל חשבון הסחור' וסך המעות שהיו בידו וההלבשה שהלביש וכל מה שנתעסק והשתדל להועיל וכתב לו בסוף דבריו על מה ששלחת אלי בתחלה שאתפרע מהפאטוריאה לא אקח פאטוריאה והרי היא נתונה לך כי בין שני אוהבי' כמונו במה היא נחשבת וראובן הנז' קבל הכתב ושמח בו אחר אשר קבל ר' הכתב חלה את חליו אשר מת בו ונפטר לב"ע וחל"ש בין כך שמעון עבר את הים והלך למצרים ושמע שנפטר ראובן בעוד שהיה שמעון בדרך זה אחר הדברים לא עזב שמעון חסדו ואמתו מלהשתדל בסחורת הנז' להועיל בכל עוז ולהרויח ועשה והצליח ובעודו מתעסק משתדל שמע שראובן צוה בתוך צואתו ועשה ללוי אפטרופס ונתאמ' אצלו שכך היו הדברים שעשה ללוי אפטרופוס ע"כ נכסיו וגם כדי שיקבל המעו' שהיו ביד שמעון מהפרקמטיא ששלח לו וכל החשבון משלם ועתה בבא לוי הנז' לגבות כל סכי המעות אשר ביד שמעון לא רצה שמעון הנז' לתת לאפטרופוס הנז' כל מה שעלה סך הפרקמטיא הנ"ל וטען ואמר אע"פ שכתבתי לראובן אוהבי שלא אקח ממנו פאטוריאה כבר חזרתי בי ונחמתי ולא קנו ממני ואין זה מהדברים הנקנים באמירה ועדיין כל הסחורה בידי היא ואתפרע ממנה משלם ואע"פ שלראובן הייתי רוצה לתת ולעזוב ליתומיו אין רצוני לעזוב ולתת לכן לא אעזוב את שכרי אשר עמלתי וטרחתי מאד ובדין אני נוטל ועוד שהייתי מצפה שבהמשך הזמן אקבל ממנו טובת הנאה יותר מכדי מה שהיה עולה הפאטוריאה וחשבתי שגם אני אשלח היום או למחר פראקמטיא אחרת אליו והוא ישתדל להועיל כאשר עשיתי אני והייתי מצפה לתשלום גמול והואיל שאני מוחז' אטול שכרי משלם כי בדין אני נוטל יורנו רבני הדין עם מי הוא ושכרו מאד:
תשובה נראה בעיני דאין זה צריך לפני' שהדבר פשוט שיכול שמעון לחזור בו וליקח הפאטוריאש הראויים ליקח כפי מנהג הסוחרים ולא מבעיא ממה שטרח ועשה כשהלך מקושטאנטינה למצרים או למקומו' אחרים כיון שעדיין לא היו בעולם לא שייך בהו מתנה ומחילה אלא אפי' באותם שנעשו כבר וכתב לראובן החשבון ואמר לו שלא היה רוצה ליקח ממנו פאטוריאש והרי היא נתונה לך כנ"ל א"ה יכול שמעון לחזור בו ולא מבעיא שיכול לחזור בו שלא ליתן ליורשי ראובן אלא אפי' היה ר' בחיים היה ש' יכול לחזור בו וליקח הפאטוריאס כיון שעדיין לא זכה ש' בהם לא ע"י עצמו ולא ע"י אחר ועדיין לא יצאו המעות מיד ראובן וא"כ ק"ו ליורשים שהרי כתב הטור בפשיטות ח"מ סי' קכ"ה וז"ל ראובן שאמר לשמעון הולך מנה ללוי שאני נותן לו מתנה והלך שמעון ליתנו ללוי כו' וע"ש עד ואם מת מקבל בחיי נותן יחזור ליורשי משלח דהולך לאו כזכי דמי ואעפ"י שמת נותן אח"כ כו' עד דכיון שמת מקבל בחיי נותן בטלו דבריו בחייו ע"כ והדברי' ק"ו בן בנו של ק"ו דהשתא ומה התם שכבר הוציא המתנ' מידו ונתנה לשליח ואם היה חי המקבל ומת הנותן היה זוכהו המקבל או יורשיו עכ"ז כשהמקבל מת קודם שיזכה במתנה אפי' מת הנותן ולא מיחה במתנה חוזר ליורשי הנותן השתא שהמקבל מת והנותן חי עאכ"ו שיכול לחזור בו ולא עוד אלא דהתם ע"כ לא אמרינן שכשמת הנותן קודם מיתת המקבל שזכו יורשי המקבל אלא לפי שמת הנותן ולא מיחה במתנה קודם אבל אם מיחה פשי' שיחזו' השליח המתנה ליורשי המקבל כיון שהולך לאו כזכה דמי ואעפ"י שכבר הוציא הנותן המתנה מידו ומסרה ביד אחר להוליכם עכ"ז יחזור השליח המתנה ביד הנותן או יורשיו וא"כ כ"ש וק"ו כנז' בנדון דידן שמעולם לא יצאה מתנה זו מיד הנותן ושמת המקבל קודם שיזכה במתנה שפשיטא ופשיטא שיכול לחזור בו ואף על גב שכפי הסברא היה אפשר לחלק ולומר דשאני התם שהנכסים היו מן הנותן מעיקרא וכדי שיזכה בהם המקבל או יורשיו היה צריך שיזכה בהם המקבל על ידו או ע"י אחר אמנם בנ"ד שהדבר להפך שאלו הנכסים מעיקרא הם של ר' ואין אנו צריכים עוד אלא העדר זכות ש' וכיון שש' לא זכה בהם קודם מיתת ר' נמצא כי כשמת ר' היו כל הנכסים בחזקתו ונכנסו היורשים במקומו אמנם נר' בעיני דאין לחלק שהרי תכף ומיד כשנכנס הפרקמטייא ביד ש' וטרח ועמל זכה בפאטורי' הראויים אלא שאח"כ רצה ליתן לר' וכיון שהנכסי' מעולם לא יצאו מידו עדיין כחו במקומו עומד גם אין לחייב לש' מטעם שמחל כי כבר כתבתי והארכתי דלא שייך מחיל' אלא בדבר שהוא ביד הנמחל והמוחל מוחל השעבוד שיש לו על הנמחל ואין הדבר ביד המוחל רק שעבוד לבד אבל בנ"ד שמה שהוא מוחל או נותן הוא ביד ש' עדיין אין שייך בו מחילה גם אין לומר לחייב לש' מטעם מחוסרי אמנה אם לא יקיים דבורו דלא מיבעיא אם מתנה זו הוי דבר מרובה שפשי' דלא הוי בה משום מחוסרי אמנה אלא אפי' הוי מועטת אפשר לומר וכ"נ בעיני דע"כ לא אמרו דהוי מחוסרי אמנה אלא אם לא יקיים למי שנדר והבטיח ליתן אבל כיון שלא הספיק לקיים דברו עד שמת המקבל ודאי לא מיקרי מחוסר אמנה כד מהדר ביה וכ"ש שכבר כתב מהררי"ק דאפי' הוי מחוס' אמנה לא מצינו למכפייה בשביל זה שיתן וא"כ כ"ש בנ"ש שנרא' דאפי' משום מחוסר אמנה ליכא זה מה שנראה לי בדין זה וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |