שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שפה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בפני אני הח"מ עמדו לדין היקר ר' יצחק די גילו יצ"ו תובע לה"ר יוסף בן אזו יצ"ו איך לימים שעברו קנה מה"ר יוסף הנז' כו"כ חבילות נייר בחזקת שהוא הארגי' בזה האופן שכשרצ' לקנותו אמר לו יש לך דוגמא וא"ל אין לי אלא תלך ותרא' ביד מי שמכרתי אותו ואם יכשר בעיניך אמכרהו לך והלך ר' יצחק הנז' ורא' הנייר וחז' אצל ר' יוס' הנז' ואמר בכמה תמכרהו ונתפשרו בערך והוליכו ה"ר יצחק בשאלוניקי יעבר קרוב לב' שנים ואותו הר' יצחק שכשפתחו למוכרו בשאלוניקי ראה אותו שהוא גרוע עד מאד ותובע אונאתו שאונהו שהוא מה שלקח במנה אינו שוה חמשים וגם תובע שהוא תאלואג"י והוא מקת טעות וחוזר לעולם השיב ר' יוסף אמת שלא הראיתיך דוגמא רק אמרתי לך לך ותראהו אצל הקונה אמנם בעת גמר הקנין לא הזכרנו לא הארג"י ולא תלואג"י אלא סתם מכרתי לך מה שקניתי ואם יש בו אונאה כבר עבר הזמן שקבעו חז"ל אחר הליכתך לשאלוניקי ולא ראית אותו ועכשיו שהוא קרוב לב' שנים אתה רוצ' להחזירו אינו דין וגם למה שאתה אומר שנמצ' חלואג"י ולא תארג"י אינו אמ' שהחלוג"י הוא שחור והאחרג"י הוא לבן וזהו לבן אלא שהוא גרוע אלו הם תורף טענותם בקוצר מה שנר' לע"ד שזה אינו צריך לפנים ולא לפני לפנים בטענת ר' יוסף הנז' היא טענה אמתית שכיון שעבר הזמן שקבעו חכמים לתבוע האונאה ולביטול המקח שזה אינו יכול לתבוע האונאה ולא לבטל המקח שכבר בא פה פעם אחרת ר' יצחק ולא תבע כלום מכלל דמחל וזהו משנה שלמה והביאו הפוסקים בספריהם כנודע ואין צורך להביא דבריהם שאין צרי' ראי' למפורסמו' ושאלתי לסוחרי' מה נקרא חלואג"י ומה נקרא תראגי' והשיבו כדברי ר' יוסף שהאלואג"י שחור והאחרג"י לבן וזהו לבן אלא שהוא גרוע ואין לו אלא תביעת האונאה או ביטו' מקח מחמת האונאה וכיון שעבר הזמן אינו יכול לתבוע ואעפ"י שהיה אמת כדברי ר' יצחק שנמצא חלבאג"י ואינו ממין שמכר לו הייתי יכול לפטור את ה"ר יוסף הנז' בראיות ברורות כמו שהארכתי במקום אחר וכעת אין לי שעת הכושר להאריך וכדי להפיק רצון שואלי דבר שמתי קנצי למילין בריש מילין באופן שאינו חייב ה"ר יוסף כלל לה"ר יצחק הנז' והנלע"ד כתבתי וה' יראנו נפלאו' ויצילנו משגיאות נאם הצעיר שלום:
ראיתי דברי החכם פוסק נר"ו וכפי האמת כפי מה שדן שאין כאן אלא טענת אונאה או אפי' ביטל מקח שווי הנייר הדין דין אמת שה"ר יוסף זכאי בדינו כיון שעבר זמן שקבעו חז"ל במי שקונה מקח ונתאנה אך אמנם בנ"ד הניח החכם טענת רבי יצחק אמיתית או העלים עיניו ממנה והשיאו לדבר אחר כי טענת רבי יצחק היא שר' יוסף מכר מין א' מנייר ונתן לו מין אחר או מכר לו יפה והוא רע שהרי ר' יצחק שאל ממנו אם היה לו דוגמ' לראות והשיב לו אין לי דוגמא רק לך ותראהו ביד מי שמכרתי אותו ואם יכשר בעיניך תמכרנו לך הרי שפירש לו בפי' שהנייר שהיה מוכר לו היה מאותו מין שמכר לפ' ויפה כמוהו וא"כ אם ימצא שאינו מאותו מין או אינו יפה כמוהו נמצא שהטעהו ה"ר יוסף המוכר לה"ר יצחק הקונה וטעות כזה לעולם חוזר והיינו מתניתין דפ' המוכר ד' מדות במוכרים וא' מהם מכר לו חטים יפות ונמצאו רעו' שהלוק' יכול לחזור בו והיינו לעולם שלא אמרו בכדי שיראה לתג' אלא כשהמוכר אנה ללוקח בשומא אבל כשהאונאה בדבר אחר חוזר לעולם וז"ל הרמב"ם בפ' ט"ו מה' מכירה המוכר במדה במשקל חוזר לעולם שאין הונייה אלא בדמים וכן הטור ח"מ סי' רל"ב המוכר לחברו דבר במדה או במשקל או במנין וטעה אפי' בכל שהו לעולם חוזר שלא אמרו בפחות משתות מכירה אלא בשטעו בשומא אבל בשטעו בא' מאלו לעולם חוזר מה תאמר למה לא חוזר הנייר בכ"כ זמן שעבר וכיון שלא חש לראותו ולהחזירו י"ל שמחל וכסבר' יש שכתבו שהביא המ"מ פ' ט"ו מה' מכירה וז"ל ויש שכת' שאם היה הדבר שהלוק' יכול להבחינו לאלתר כגון שיכולין לנסותו ולטעמו ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר ויאמר האומר דה"נ בנ"ד כיון שעבר כ"כ זמן שהיה יכול לראותו ולא חש מסתמא מחל אי משום הא לא ארייא חדא שזו סברת יחיד כיון שלא מצינו חלוק זה בפוסקים המובהקים וא"כ לא שייך לומר כאן קי"ל כו' כי ודאי סברא זו סברא בטלה לגבי האי דינא ועוד דאפ"ת דבכה"ג נמי מצינו למימר קי"ל כו' מ"מ כבר כתבו המוכר מוכר לו סתם ונר' דדוקא כשמכר לו סתם אמ' דכיון שהיה יכול להבחינו ולנסותו ולא עשה כן ודאי מחל אבל בנ"ד שלא מכר לו סתם אדרבא אנו רואים שהלוקח הקפי' ובקש דוגמא גם המוכר לא השיב לו אין לי דוגמא רק אמ' לו לך ותראהו לפ' כנ"ל שנר' ודאי כמ"ש שהנייר שמוכר לו הוא כיוצא בו מאותו שמכר לאיש ההוא ועוד דהכא יש לו טעם לקונה שלא פתח החבילה לראות הנייר כיון שהוא היה נסמך על דברי המוכר למה היה לו לטרו' ולפתוח החבילות לראות הנייר ולחזור ולקשר ולפי שכשבא למקומו וראה שהיה הנייר בזול מאד הניח החבילות כמו שהן עד שיבא שעת הכושר גם אין לחייב לר' יצחק מטעם שיכול לומר הנתבע למה היה לך להוליכו בשאלוניקי דמסתמא הקונה גלה דעתו ודאי שרצונו להוליכו לשאלוניקי ועוד אפי' לא גלה דעתו הרי כתב הרמב"ם ז"ל והביאו הטור חשן משפט סימן רל"ב וז"ל וכתב הרמב"ם מכאן שהלוקח מקח מחברו והודיעו שמוליכו למדינה פלו' ולמוכרו שם ואחר שהוליכו שם מצא בו שום מום אינו יכול לומר לו החזר מקחי כאן אלא מחזיר לו והמוכר מטפל בו להביאו או למוכרו שם כו' עד ואם לא הודיעו להוליכו שם ומצא בו שום מומין הרי הוא ברשות הלוקח עד שיחזירו במומו ע"כ הרי למדנו שאין בין הודיעו ללא הודיעו אלא האחריות והוצאת הדרך אבל המקח בעצמו חוזר וראיה למה שכתבתי שדעת אותה סברא שהמ"מ הביא לעיל שהיא יחידית יש לי ראיה מהא דאמרינן בגמ' המוכר שור לחברו שאין לו טוחנות דעת הרמב"ם שאם המוכר ב"ה שמכיר בשורו חייב להחזיר הדמים ולדעת הרא"ש ובנו בעל הטורי' אפי' המוכר או סרסור חייב לשלם ואם היה אמת שדבר שיכול להבחינו ולנסותו ולא נסהו דודאי מחל א"כ למה חייב לשלם לא סרסו' ולא ב"ה כיון שהיה הלוקח יכול לראותו קודם שיוליכנו לביתו אימא ודאי מחל אלא ודאי דהאי סברא דחויה היא ותו תשובת הרא"ש בענין הגבינו' שהביא בנו הטור שאחר ג' ימים נמצא בו רקבון למה לא בדק הגבינות הלוקח קודם שהוליכם לביתו אלא ודאי סבר' דחוי' היא כמ"ש גם אין להביא ראיה לזכות לר' יוסף ממ"ש המרדכי בשם אביאסף וז"ל ואביאסף פסק דאם מכר כסף סיגים בחזקת צרוף אין יכול לחזור בו אבל זהב ונמצא כסף או להפך שניהם יכולים לחזור ותאמר דה"נ דאם היה הנייר מאותו מין אפילו שלא היה כ"כ יפה פטור הא ודאי ליכא למימר שהרי אביאסף לאו תנא הוא דפליג על משנת היו יפות נמצאו רעות דחוז' לוקח לעולם וז"ל נ"י רעות ונמצאו יפות אעפ"י שאין אונאה בדמים לוקח יכול לחזו' בו שהרי הטעו גם כי לע"ד גם סברת אביאסף סברת יחיד היא ואינה מקובלת ואם באנו אחרי סברות מיחידי' לא הנחת חיים לעולם ומ"מ פשי' דע"כ לא קאמר אביאסף אלא בכס' סיגים דבכלל ק"ק ק' ד"מ דבכלל עשרה דרמי של כסף סיגים יש שמנה מכסף צריף וא"כ הרי יש שם שיעור כסף צרוף שמכר לו כיון דודאי א"ל למימר דלא מיירי אביאסף אלא כשאין שם אונאה וכמו שכן ראיתי בדברי מהררי"ק נר"ו משא"כ בשאר דברים כמו נייר וכיוצא בזה וא"כ לא ידענ' מאיזה טעם יהיה פטור ה"ר יוסף אם ישבע רבי יצחק הקונ' שאחר שראה הנייר והכיר שהטעו המוכר שלא נשתמש בו נר' ודאי שחייב ר' יוסף לתקן את אשר הטעהו מלבד שעד עתה עבר על לא תונו כו' בהנחת הדברים הנ"ל וחתמתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |