שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שפג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר"וש עשו חליפין כלים בכלים וכנראה שכונתם לסחורה לא לצורך ביתם ונמצא בהם אונאה ונסתפק השואל במה שכת' הרמב"ם ז"ל פי"ג מהלכות וז"ל המחליף כלים בכלים או בהמה בבהמה אפי' מחט בסדין או טלה בסוס אין לו אונאה שזה רוצה במחט יותר מן הסדין אבל המחליף פירו' בפירות בין ששמו אותם קודם המכירה בין ששמו אותם אח' המכיר' יש להם אונאה ע"כ ועתה יש לדקדק בלשון הרב ז"ל דכיון שכתב שזה רוצה כו' משמע דהוי להשתמש ואם כן אם היו רוצים לסחורה הוי כפירות ויש בהם הונאה או דלמא לאו דוקא אלא בחליפין אין אונאה כלל לעולם:
תשובה איברא דלכאורה כך היה נראה דכיון דחליפין היה בסחורה יש אונאה ועוד היה נראה לומר כן כיון שמצאנו ראינו לרב מ"מ ז"ל שכתב דעת הרמב"ן ז"ל דס"ל דהא דאמרינן אין אונאה לחליפין היינו כשאינו מקפד עלייהו אבל מקפד יש לו אונא' וכן דעת הראב"ד דהיכ' דמקפיד יש אונאה אפי' סוס בפרה אלא שהרי ידוע שיש לנו למעט המחלוקת כל האיפשר וכיון שהרמב"ן ס"ל דיש אונאה לחליפין היכא דמקפיד היה לנו לומר שמ"ש הרמב"ם שאין אונאה היינו כשמחליפין לצורך תשמישם שזה רוצה במחט כו' אבל כשמחליפין למקח וממכר דנראה דליכא האי טעמא יש אונאה באופן שלא נשאר מחלוקת ביניהם אלא מעט כך היה נראה אלא שהרי כתב הרמב"ן בעצמו ויש מי שחולק ואומר לעולם אין אונאה גם בב"י ח"מ סי' רכ"ז כתב שתלמידי הרשב"א שבדברי הרמב"ם נראה עיקר שאין אונאה לחליפין לעולם אלא במכר דממכר כתיב וכן סמ"ג סי' ק"ע כתב לשון הר"ם במז"ל וראיתי בדבריו שכתב וז"ל ונר' טעמו מפני שאין עושין חליפין כי אם מכלים ובשמות ודרך חליפין שבמנעל קטן קונין דבר גדול ע"כ מכל הני משמע לי שאין לנו לחלק בין עשו לצורך תשמישן או לסחורה חדא שאם היה דעת הרמב"ם כך לפלוג וליתנו בדידה בכלים בין היכא דעשו לסחורה או לתשמיש למה ליה למימר אבל המחליף פירות כו' ב' לא לישתמיט חד מהני שהביאו דבריו שיפרשו זה ג' שהרי מדברי תלמידי הרשב"א שאין אונאה לעולם אלא במכר דברו בשלילה דאין שום אונאה אלא בממכר ד' לשון סמ"ג ז"ל שדרך חליפין במנעל קונין דבר גדול מהאי טעמ' לא שנא שעשו חליפין בסחורה לא שנא לצורך תשמישם ועל הכל ראיתי מ"ש הריב"ה לשון אביו על דין אחר למעלה מדין זה וז"ל ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב דספקא הוא אם מחז' האונא' אם לאו הילכך מספק' לא מפקינן ממונא א"כ בנ"ד נמי לא נפיק מידי ספק בהכרח ומספק' לא מפקינן ממונא מיד המאנה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |