שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שעא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
היקר כ"ר משה אליאש יצ"ו הקריב לדין לפני את הגבי' ה"ר נסים אלטון וה"ר יוסף ן' עטר ודון דוד ן' יחייא יצ"ו מנהיגי הקהל קדוש לישבונה יצ"ו והראה לי בפניהם כמה כתבים חתומים מיד כל מנהיגי ופרנסי הק"ק הנזכר ובהם פוטרים את ה"ר משה הנזכר מכל מיני מסים וארנוניות כל ימי חייו בתמורת מה שהיו חייבים לו מקדם הקהל הנז' לעיל ובשכר טרחו שבקשו ממנו יטרח בעד הקהל במעשה הערכין הכוללים הנעשים בכל הקהלות הקדושות ושאע"פי שעשו כל הקהל מוסכם שכל יחידי הקהל אפי' הבע"ת שיטילו בארגז של הקהל גרגרים יהיו חייבים לפרוע תוך הקהל בעד כל מה שיטילו בארגז ההוא שעכ"ז יהיה ה"ר משה פטור ולא יובן אותו מוסכם על ה"ר משה הנזכר כי הוא ישאר פטור מהם כל ימי חייו ואמר ה"ר משה שעם אלו פטורים נטפל בעדם באותם ערכין כוללים ושתוך קצת ימים אחר התחלת אותם ערכין בראותם המעריכים של כל הקהלות יצ"ו היות להם צורך שמעשה כל הערכין יהיה עשוי מראש ועד סוף ע"י ה"ר משה הנזכר בקשו ממני שיטפל בעד כל הקהלות יצ"ו ושיפרעו לו שכר טרחו כי רב הוא ושכל המעריכין כמה פעמים נתווכחו למצוא הדרך לפרוע לו שכרו ובהכירם דרכו ומנהגו גמרו לפטרו מלהשבע ומלהטיל גרגרים ועל זה כתבו וחתמו כלם להשאירו פטור בשכר טרחו מלהשבע ומלהטיל גרגרים וגם בזמן קרו' לגמר הערכין קראו לקצת יחידי סגולת עדת קהלו יצ"ו והודיעו להם הדב' איך ה"ר משה הנזכר נשאר פטור ולא הטיל גרגרים ולא נהנה מקהלו כי אם נהנה נהנה מכל הקהלות הקדושות יצ"ו וצוו לאותם יחידי סגולת עדת קהלו שיחתמו עדותם זו וגם אלה השני כתבים המעידים על מעשה פיטור המערכין הראה לי ה"ר משה הנז' והם עשויין כהוגן וכשורה וטען הנזכר שאם כל הקהלות יצ"ו לא פטרוהו היה לו להשבע ולהטיל גרגרים בארגז קהלו והיה עולה ערך קהלו יותר ממה שעלה ועכ"ז היה הוא פטור מקהלו כל ימי חייו ומאחר שפטרוהו כל הקהלות יצ"ו ולא הטיל גרגרים נגרע מערך קהלו כל תוספת גרגיריו וכל אותו תוספת שנגרע מערך קהלו הוא טוען שיפרעו לו קהלו שנה שנ' מאז נעשו הערכין והלאה אם הדין עמו והשיבו המנהיגים שאם הדין עמו שראוי לפייסו. אחר ששמעתי טענת הר"ר משה אליאש יצ"ו וטענות הגבירים יצ"ו וראיתי כל הכתבים והפטורים שהיו ביד ה"ר משה הנזכר רואה אני שחייבים אנשי הקהל יע"א להשלים ולפרוע לה"ר משה הנזכר כל מה שהגיע ריוח לקהל מצד העדר השלכת ה"ר משה גרגרים כדרך שהיו משליכים כל אנשי הקהלות יע"א וגם שלא היה צריך ראיה לזה מ"מ ראיתי להביא ראיה לדין זה מנין אני מוציאו וזה החלי בע"ה שנינו בפ' הגוזל בתרא זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית ש"ד ושפך זה את יינו כו' וכתב הנמקי וז"ל וקשה אמאי לא יהיבנן ליה טפי משכרו כיון שהפסיד יינו שהוא הפסד מרובה והא אם היה מתבטל ממלאכתו אם היה נוקב מרגליות יהיבנא ליה כשכ' פועל בטל מאות' מלאכה כדאיתא באלו מציאות לפי' ר"ח וכ"כ הרמב"ם ואלמא דלפי ההפס' הוא השכר והכא לא יהיבנא ליה אלא כמו שנותנים למי שבא בכדו ריקן שנותנים לו שכר כלי ושכר פעולה ונ"ל לומר דהתם במתבטל ממלאכתו דהוא מלתא דשכיחא לא רצו להפס' כולי האי אבל הכא לא שכיחא שבקו אדיניה כיון שיכול להתנות ע"כ למדנו מכאן שק"ק לישבונה צריכים לפרוע לה"ר משה כפי ההפסד שהפסיד בכ"כ זמן שהלך לעשות הערכין בק"ק כיון שהצילם בשביל זה שלא יפרעו המסי' וארנוניות שמוטלות על הקהל בשביל ה"ר מש' הנז' שהרי עינינו ראו ולא זר שאם לא היה הוא הולך במעשה הערי' הי' מוכר' להטיל הוא גרגרי' כלל א' מאנשי הקה' כאשר ראינו דאין מי שניצל מזה עאכ"ו הוא שהיה בעיני כל עם הארץ וזה אין צורך לאורך א"כ הוא ה"ל החוב שהיה מוטל על הקהל לפרו' בשביל ה"ר משה הנזכר במקום חבי' ש"ד שנסדקה ממש והוא הצילה וכ"ת הרי התם לא יהבינן אלא שכר טרחו ובנ"ד מאן לימא לן מה הוי שכר טרחו לזה א"א דלאו ש"ט דוקא אלא שכר מה שהפסיד כנזכר בדברי הנמקי שהזכרתי כי מלאכתו ידוע שפסדו מרובה ובאותם הימים לא היה לו אפשרות לפנות ימין ושמאל אלא כל פניותיו היו באותה מלאכה וכל הק"ק ראו ששכרו היה יותר ויותר ועל כן פטרוהו נמצא אתה אומר שאם הק"ק אינם פורעים לו לרבי משה שיעור המסי' וארנוניות אשר היו מגיעים אליו לא קבל שכר כלל שכבר היה הוא פטור מכל מס מצד מה ששרת ושמש בימים הקדמונים לקהל ופרעו לו בזה לפוטרו מכל מס ועל כן נר' בעיני שחו' מוטל על הקהל יע"ה לפרוע לרבי משה השיעור המגיע אליו בכל שנה. עוד ממקום אחר ראיתי שיש להבי' ראיה לדין זה שאמרתי מן המשנה ששנינו במציעא פ' המפקיד השוכר פרה מחברו והשאילה לאח' ומתה כדרכה ישב' השוכר שמתה והשואל משלם לשוכר אמר רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של זה אלא תחזור פרה לבעלים אמר רב יודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי ע"כ. עוד הביא' הרי"ף בה' וכתב הנמקי שם וז"ל הלכה כרבי יוסי דאמר כיצד עושה כו' דמשמע דבשום צד אינו זוכה השוכר בפרתו של זה אלא השואל הוא שומר דבעלים ואפי' ראו הבעלים שמתה ממש בפניה' חייב השוכר לשלם לבעלים וכ"ד הריא"ף וכך היו דברי הרמב"ם בפ"א מה' שכירות ע"כ הרי לך בפי' שאעפ"י שמיד השוכר נכנסה הפרה זו ליד השואל וכי מתה היה הדין נותן שהשוכר פטור שכבר ראה בעל הפר בעיניו שמתה ולא היה לו דין כלל עם השוכר שהוא פטור מאונסין וא"כ הדין היה נותן כרבנן שישלם השואל לשוכ' ויהיו המעות שלו כי מידו של שוכר בא ליד השואל וכמו שאומרים כן רבנן ועכ"ז ר' יוסי דהלכה כמותו לא רצה בזה שראה שאיך אפשר שהשוכר אין לו בגוף הפרה כלל ושיהיה שיווי הפרה וערכה לשוכר ויצא בעל הפר' נקי ולכן אמר שתחזור הפר' לבעלים ה"נ בנ"ד איך אפשר ירצו הק"ק להרויח מעות בגופו של ה"ר משה שר"י לא רצה שיעשה הלא סחורה בפרת חברו והלכה כמותו יסבול הדעת שיעשו סחורה וירויחו בגופו ממש זה לא יתכן פשי' כי כל מה שנתנו להם הקהלות בשביל ה"ר משה צריכי' להחזירו לידו של ה"ר משה והרי הם נותנים להקהל קדוש בכל שנה ד"מ אלף לבנים שהיו מחוייבים הם לפרוע בשביל המס שהיה מגיע מנכסי ה"ר משה צריכים לחזור וליתנו לה"ר משה והיה כי לא יאמינו לקול האות הראשון והשני הא להם אות שלישי ממ"ש המרדכי וז"ל בפ' הגוזל בתרא ת"ר שייר' שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גיים לטורפה ועמד אחד מהן והציל הציל לאמצע ואם אמר בשביל פ' מה שמחלו מחלו לו כו' עד ודקדק רבנו שמחה כו עד ומתוך כך פסק על ר' שבא אצל השר לאחר שנתפשרו הקהל מן המס ובקש למחול לו חלקו מן המס ומחל לו מה שמחל לא צריך לחלק הקהל כו' עד וכתב רבנו מאיר כו' עד הלכך נר' דאם כבר פשרו הקהל עם השר ושוב בקש אחד מהם לפוטרו מחלקו הציל לעצמו ופטו' אבל אם קודם פשר' בקש יודי אחד לפוטרו וכן עשה ופטרו חייב לתת מס כו' עד דמה שהשר פחת לו מכביד על אחרים כו' עד אמנם אם השר אמר מעצמו קודם הפשרה פ' לא יתן מס אלא פ' ופ' יתנו אותו הוא פטור אע"ג דהורגלו ליתן מס ביחד ע"כ מה שראיתי לכתוב מלשון המרדכי ולמדנו מדבריו בין לדעת רבנו שמח' דסבר דדוקא כשהמלך מעצמו פוטר לפ' אז הפיטור לאותו פ' ואין חלק לשאר הקהל בו ובין לדעת מהר"ם דסבר דאפי' שהפיטור היה ע"י חלוי ובקשה הזכות הוא למי שפט' המלך לבדו בתנאי שיהיה באופן שלא יטיל המלך חלקו על הקהל ובנ"ד איכא תרתי לטיבות' הקהלות יע"א הם המל' שמטילי' על כל קהל שיפרעו מס קהל פ' כך והם עצמם פטרו לה"ר משה והעידו שהיו פוטרים אותו לבדו בשביל טרחו ושהיה שכרו מן יותר ויותר וגם נמצא שלא הגיע לקהל שום נזק בפיטור ה"ר משה אדרבא נמשך להם תועל' אפי' כשיפרעו הם המסים ה"ר משה כי אינם נשארים משועבדים לקהלות בשביל שיעור המס המגיע לה"ר משה אם היה מטיל גרגרים בתוך הארגז כשאר בני הקהל נמצא שזכות הפיטור הוא לו לה"ר משה לבדו לא לקהל ואם עכשו לא יפרעו הקהל אותו השיעור לה"ר משה נמצא שהוא לא זכה כלל ועיקר בפיטור ההוא שעשו לו הקהלות שכבר היה פטור מקהלו אפי' היה לו אלף אלפים גרגרי' א"כ מה הרויח אלא ודאי שמחוייבים הקהל ליתן השיעור המגיע בכל שנה מנכסי ה"ר משה כפי ערך הקהל ואפ"ה מגיע תועלת לקהל בשלא יהיה שעבוד זה מוטל עליה' לפרוע לקהלות כאשר היה מוטל אם היה מטיל ה"ר משה הנזכר גרגרים כשאר בני הקהלות י"א מכל א' מאלה הטעמים וכ"ש בהצטרפם נר' בעיני הדין ברור כמ"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |