שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שס
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובת שאלה האמת כי אחר שנמסר ענין זה ביד הדיינים החכמים השלמים אשר עמהם חכמה עצה וגבורה היה מן הדין לכל אדם ימשוך ידו מלהטפל בענין הזה אמנם להיו' כי מדרך השלמי' לפחד תמיד ובפרט מדין שצריך לדונו באמדן דעת ואמרו חכמים ע"ה שאפ"י שב"ד שלשה ב"ד שלם הוא כל זמן שהם רבי' הרי זה משובח אשר ע"כ נתפצרתי ונתפייסתי להורו' דעתי בענין זה אם ייטב בעיני הדיינים השלמים כי היכי דנמטי לי עמהם שיבא מכשורא אומר אני כי לבי אומר לי שמאחר שהדבר ברור כי הפרטים לא תקיף בהם הידיעה והמאורעות הנמצאות בכל יום משונות זו מזו וא"כ א"א לחכמים לכתוב כל הפרטים ולהעלותם בספר אלא שאנו לומדין ענין מענין כיוצא ודומה לו גם מצאנו ראינו מה שכתב הרשב"א ז"ל גדו' בפוסקים שאם העדים נאמני' אצל הברורים רשאים הם לקנוס ממון או לענוש עונש הגוף כפי אשר יראה להם וזה מקיום העול' שאם אתם מעמידים הכל על הדינים הקצובים בתורה כו' וכמ"ש ז"ל לא חרב' ירושלם אלא שהעמידו דיניהם על ד"ת. עוד סמכתי על מ"ש הרמב"ם הביאו הטור סי' צ"ט וז"ל וכן מי שהוא רמאי ומקולקלין דרכיו ואמוד שיש לו ממון וטוען שאין לו והוא בא לישבע בתקנ' זו אין ראוי להשביעו אלא אם יש כח לדיין לעשותו עד שיפרע כו' עד כללו של דבר כל מה שיעשה בדברי' אלו כו' וכוונתו לרדוף אחר הצדק כו' עד ומקב' שכר והו' שיהיו מעשיו לשם שמים למדנו מזה שיש כח לחכמים כאשר כוונתם לשמים ולעשות מה שלבם אומר להם שהוא אמת לעשותו וגם הורו לנו שיש יכולת בידנו לדון לכל אדם כפי מה שהוא שהרי אעפ"י שלא הכרנו לאיש הזה שהוא עבריין מ"מ אחר שאנו רואים דרכיו לא טובים אין ראוי להאמינו בשבועתו ויכולים הדיינים לדונו כפי אמדן דעתם:
ואחר שידענו ואין אצלנו ספק שנגנב מבית פלוני כל תכשיטיו כסף וזהב ומעות רב ובתוך זמן זה מצאנו ראינו לאיש המקולקל בדרכיו הוציא אלו הדברים וידוע שכפי הסימנים כל זהב הנזכר הוא מבית יהודי וגם ראינו שלא הוציא דבר מזה לשוק אלא אחר שראה הנתפסים שנתפסו על זה נפטרו מתפיסתם ואין ספק בדבר שזהב זה או גנבו או לקחו מגנב שידע שהיה גנב כיון שלא ידע במשקל הזהב כי אין אדם עשוי לטעות כ"כ גם שהיה הולך ומבקש להתיך הזהב זעיר שם זעיר שם בחנויות מחולפו' ואומנים מחולפים והדבר ניכר לעין שהתחי' הוא להתיכו וכשלא עלה בידו היטב הלך אצל האומני' וכמו שניכר זה מעדות הנבון רבי יעקב די קואינקה יצ"ו ששאל ממנו את הכלי הגדול אשר יכולים להתיך בו ג' או ד' ליטרין וזה לא נמצ' בדבר הזה לדעתי בחמשים שנים שיבקש אדם שאינו אומן כלי כזה ואפי' לפי מה שאומרים שאמר שלקחו מיד גוי ולמה לא בא אצל יהודי מהאומני' הכשרים וישביעהו ויתן לו זהוב אחד כדי שיתיך לו אותו זהב או כסף והיה אומר לו שלקחו מגוי או שבא לו ממקום רחוק כי פשיטא שלא היה בא לו נזק והפסד כלל ועיקר אלא שניכרים הדברים שפחד שמא יכירו האומנים הכלים ויודע הדבר לבעל הנכסים וכמה רחוק לומ' שמא מאד' אחר נפל או נגנב לא מזה התובע דאם אות' קלא אית ליה לזה ודבר שאין בי ספק שאין אדם זה שנמצ' בידו אמוד לכל כך זהב בעת אחד ושיצטרך להתיכו:
סוף הדבר כי כאשר נרצה לדמות ענין זה לההי' אמדנא דמר זיטר' חסידא דאיגניב כסא דכספ' מאושפיזא כו' לו שקול ישקל במאזנים מחול ימים נדון שלפנינו ועל זה סמך הרא"ש ז"ל ואעפ"י שנדון של הרא"ש רבו האמדנות מ"מ אירע כך הענין גם היה בידי לבטל האמדנות ההם אלא שסמכתי על הדברים הקרובים אל השכל ולפי שאפשר יקשה לי מי שירצה שהרי כתב ה"ה על ההיא דהרמב"ם ז"ל הנ"ל וז"ל דין התלמוד שהדיין יש לו לחתוך הדין לפי האמת אפי' חוץ מן הדין כו' עד שאמרו בכמה מקומות כפתיה ואודי ומ"מ כתבו המפרשים האחרונים ז"ל שאין בכל ב"ד כח כזה אלא אם כן היה ב"ד חשוב ומוחז' בחכמ' וחסידות ומשרבו הדיינים שאינם מומחים יש לחוש שלא יהא כל אחד לעשות דרך כרצונו ואני אומר שהרי הרשב"א בתשוב' הנז' כתב כנ"ל ולא דבר על הדורות שעברו אלא על הבאים ויפתח בדורו כו' ועוד שגם לדעתי כונת הרב המגיד הוא כן שיעשה הדבר בב"ד חשוב כל א' לפי דורו באופן שלא יהא כל א' פורץ וכאשר יעשה דין זה בכנופי' ע"י הדייני' המבוררי' ויוסיפו עוד שנים או ג' מהחכמי' המעיינים וירא' בעיני הכל שראוי לעשות דין זה כאשר אציע לפני חכמת מעלת הדייני' שיקראו לאיש אשר נמצא בידו ויחקרו וידרשו ממנו הדבר מנין בא ולא ישעה בדברי שקר ויטען טענות מתיישבו' אל הלב אז אולי ראוי לפוטרו אבל אם יטעון דברים בלתי מתיישבים כגון שיאמר מגוי לקחתי ונחזור ונשאל ממנו ולמה הלכת פעם א' ופעם אחרת לאומן אחר ולמה לא גלית לאומן יהודי כשר שלקחת כו' ודברים הרבה ועל דרך שאמר שמעון בן שטח ע"ה הוי מרבה לחקור כו' וכ"ש כי קלא דלא פסיק שזהב זה הוא הנגנב מבית יהודי זה ולולי הוו צייתי דעתי למוסרו ביד אומות העולם בשביל חוב קרוב לשווי הזה' ולכופותו עד יודה כל הדברים האחרים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |