שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שסא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראיתי והנה מנורת זהב טהורה גבור ואיש מלחמה במלחמתה של תורה שקיל וטרי במשנה וגמרא גמיר וסביר בספרי וספרא ענותן כהלל חשקו ועסקו יומם ולילה בתורה כי ראה כי טוב סחרה הלא הוא זה אהובנו חכם ותיק ה"ר דוד טוביא י"א: פרידתו מארצנו עלינו קשה וזרה שחל ממני ליפטר מעמנו בדבר הלכה אם היה הדין נותן שיהיה פטו' מממסים וארנוניות כפי דין התורה אחר שאין לו אומנות כי אם בתורת ה' חפצו ובה הוגה יומם ולילה ואם לעתים מבקש פרנסתו אם יאבד בשביל זה זכותו אם לאו ואני נדרשתי לשאלתו ואען ואומר כי דבר זה פשוט בגמ' ובפוסקים בגמ' בפ' קונם יין בנדרים אמר רבא שרי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהיבנא אכרג"א כו' ופי' בלא כסף גולגלתא וכן בפ"ק דבב"ב רב חנן בר רב חסדא רמא כרג"א ארבנן אמ"ל רב נחמן בר יצחק עברת אדאורייתא ואדנביאי ואדכתיבי אדאורייתא דכתיב אף חובב כו' עד תני רב יוסף אלו ת"ח שמכתתי' רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה ישא מדברותיך לישא וליתן בדברותיו של מקום כו' אדכתיבי כו' ובפוסקים הרי"ף ז"ל הביא זה בהלכות פ' השותפין הרמב"ם פ"ו מהל ת"ת וז"ל ואין מחייבים אותם ליתן המס בין מס שהוא קצוב על בני העיר ובין שהוא קצוב על כל איש ואיש הרא"ש בפסקיו בפ' הנז' כתב וז"ל כתב ה"ר יוסף הלוי ז"ל שמעינן מהאי עובדא ומהא דאמר רב נחמן דכל מיני מסים ותשחוריו' המוטלין על הצבור בין קבועים ובין אין קבועין אין ת"ח חייבי' לסייע בהם את הצבור הטור בנו ז"ל הביא דין זה בי"ד סי' רמ"ג ובח"מ סי' קצ"ג: וא"כ לכאורה נרא' שבדברזה מותר גמור לכתוב עליו ולהאריך בו אלא שנ"ל שצריך קצת עיון בשני דברים והואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא חדא מ"ש הטור ח"מ בשם הרמב"ם ז"ל וז"ל אבל אם גזר המלך שיתן כל א' כסף גולגלתו אין עמי הארץ פורעין בשביל ת"ח ולא עוד דמלכא לא טרח אלא אומר כך וכך אנשים יש כאן וחייב כל א' אם תפס מא' או מרבים ע"ה כלם כו' גובין בין מע"ה בין מת"ח וכ"כ ר"ח כו' והבי' שהר"ן הסכים לזה וא"כ לכאורה נר' שהכרג"א שהמלך יר"ה מצוה שכל א' וא' יפרע אותו יאמ' החומר שגם הת"ח חייבי' ואע"פי שלדעת הרמב"ם והרמ"ה שהביא הטור בסי' קצ"ג והרא"ש ז"ל והוא הטור ז"ל שהביא דבריהם בי"ד סתם כלם מסכימי' שאפי' מזה פטורים הת"ח וחייבים הצבור לפרוע בעדם מ"מ כיון דהוי פלוגת' דרבוותא אפשר לומר דהוי דינא כדין המוציא מחברו עליו הראיה והצבור יאמרו קי"ל כהני ולא מבעיא דמהני להו האי טענה שלא לפרוע בעדם אלא דמהני ג"כ להוציא מן הת"ח דהא כתב המרדכי שלהי פרק לא יחפור דבענין מסים הצבור לעולם דנין אות' כמוחזקים נתבעין ולא תובעים וכן הביא מהררי"ק שרש ב' ואע"ג שהיה אפשר לומר שדבר זה הוי כמו מילי דאיסורא כמו שאמר לו רב נחמן לרב חנן קא עבר מר אדאוריית' כו' גם שדבר זה נכנס בכבוד התורה וכמ"ש הרא"ש בתשו' והביאה הב"י שהבא להכריח ת"ח לפרוע מס בין על ידי ישראל בין ע"י גוים אין רוח חכמים נוח' הימנו כו' עד כל המסייע ומחזיק על כך הרי זה מכבד את התורה ועליו נאמר עץ חיים כו' וא"כ היה ראוי לפסוק בדין זה כדיני האיסור דע"כ לא אמרי' קי"ל כפלו' אלא בממונא אבל באיסורא אין לומר כן כמ"ש מהררי"ק ז"ל ודבר ברור הוא מ"מ כבר אמרו מאד צריך זהירות וזריזות במקום שיש חסרון כיס ויטו אחר המקל לכן ראיתי להגיד כי לע"ד דבר גלוי כי הכרג"א שאנו פורעים בזה המלכות מלכי חסד יר"ה לכ"ע הת"ח פטורי' דע"כ לא פליג הני רבוותא אלא כשהמלך יר"ה גובה מכל אחד ואחד ותופסים לת"ח ויפרע ולדעת' אז הע"ה אינם חייבים לפרוע בעד הת"ח ולדעת שאר הפוס' חייבים אבל בזמננו שאין עבד המלך גובה מכל א' אלא הצבור גובים ופורעים לכ"ע אין לת"ח לפרוע ואפי' לדברי ר"ח שכתב ולא עוד אלא דמלכא לא טרח כו' כנז"ל דמשמ' שאפי' שהצבור גובה המס חייב הת"ח מ"מ נראה בברור דבנ"ד פטור שהרי כתב כ"וכ אנשים יש כאן משמע בפי' שסכום האנשים כלם ידועים למלך אבל בזמן הזה עינינו הרואות תלי"ת שאינו כן אלא הכל מוטל על הצבור שאין כל אנשי העיר המחוייבים כרג"א מדינא דמלכותא ידועים למלך ולא לעבד השלוח מאתו אלא הצבור מתפשרים עם עבד המלך כל מקום ומקום כפי ערכו ובזה אין צורך להאריך כי ידוע ליודעים וא"כ פשיטא דבמקומנו זה ר"ל במלכות הזה לכ"ע הת"ח פטור אפי' מכרגא ודייק כן מלשון שהביא הטור בשם ר"ח שכתב אלא אומר כ"וכ אנשים יש כאן כו' משמע בהדיא דלא מיירי אלא היכא דכל האנשים ידועים אל המלך ואינו רוצה לטרוח לגבות מכל א' בהא קאמר ר"ח דאין הת"ח פטור אבל בנ"ד אפי' ר"ח מוד' וראיי לומר כן לקרב הסברות כל האפשר כ"ש שנראה דבר פשוט ומערער בזה אין רוח חכמים נוחה הימנו ודאי:
עוד שנית ראיתי לבאר שהנה הרב הגדול מהר"ר דכ"ץ ז"ל בתשובותיו הביא תשובה אחת מה"ר שלמה ן' צמח ז"ל שפסק לפטור למרביץ תורה א' מן המס מתוך תשבות הרא"ש וסברת הרמב"ם והרמ"ה שדעתם לפטו' אפ' מס הקצוב על כל איש ואיש ילמד ה"ר שלמה מהרא"ש שאין צריך שיהיה ת"ח בעל הוראה אלא כל שקובע עתים לתלמודו ורוב עסקיו בתורה חייבים בני העיר לתת בעבורו המס אפי' המס הקצוב אקרקפתא דגברי וכתב הרדכ"ץ ז"ל וז"ל ואע"ג דדברי רבי שלמה תמוהים בעיני במה שדקדק מדברי הרא"ש שאפי' אינו ת"ח בעל הוראה בדורו קאמר הרא"ש שפטור מהמס דהא הרא"ש קאמר בהדיא ת"ח כו' א"כ מ"ל שהרב ז"ל לא בעי ת"ח הראוי להוראה בדורו דנר' דת"ח הראוי להוראה קאמר משום ב"ת וכדמשמע מלישנא דגמרא מפ"ק דבתרא וכן כל הגאונים והפוסקים דוק' דת"ח קאמרי עכ"ל ואולי ירצה המתעקש להתעקש ולומר ודוקא ת"ח מורה הוראות הוא דפטור הא לאו הכי חייב ואני ההדיוט אומר כי מלבד שלא היה צריך כי אם דברי הרב שהביא רבי דכ"ץ שהרב רבי שלמה הבין בדברי הרא"ש יותר מינן ומכל הדורות שבאו אחריו והוא כתב שת"ח ר"ל כל ת"ח שתורתו אומנותו ואע"פ שלא יהיה בעל הוראה מ"מ תורתו פוטרתו דא' המרבה ואחד הממעיט ובלבד שלא יגע להעשיר אלא עוסק תמיד בתורה הרי זה פטור וכן הדעת נותן בלי ספק ועל כן אני תמיה מהרדכ"ץ למה תמה על ה"ר שלמה מ"מ אני אומר שלע"ד נרחה שדברי ה"ר שלמה מבוררים מדברי הגמרא ומדברי הרא"ש מן הגמרא הלשון שהבאתי לעיל ממעשה דרב חנן דרמא כרג"א ארבנן ולשון רבנן בכיוצא בזה ידוע לתלמידים המתחילים שר"ל תלמידי' גם מן הראיה שהביא רב נחמן מדתני רב יוסף אלו ת"ח המכתתים כו' ללמוד תורה משמע שבתלמידים הצריכים לרב מיירי ועל כן הולכים ממקום למקום ללמוד דאילו אותה שהם כבר בעלי הוראה בדורם אינם הולכים ממקום למקום ללמוד וזה נר' בעיני ראיה מופתית ואמיתית גם מלשון הרא"ש שכתב בתשובתו וז"ל מיהו הני מילי בת"ח העוסקים בתורה כפי יכולת כל א' וא' ומקיימי מצו' והגית בו יומם ולילה אבל ת"ח שאין עוסקי' בתורה תדיר כפי כחם כוחם כול' עד אלא שיגיעים להעשי' ומבטלי' ת"ת לקבץ ממון הרבה הרי אלו חייבים בכל חיובי הצבו' ע"כ ועת' מה לו להרא"ש להאריך כ"כ היה מספיק שיכתוב ה"מ בת"ח העוסקים בתורה ואינם מבטלים הלימוד אלא לבקש ההכרחי אבל המבטלים לבקש ממון כו' מה זה שכתב כפי יכולת כל אחד וא' ומקיימי כו' אלא שכונתו ממש להודיענו שאין צריך ת"ח שיהיה גדול העיון והחכמה עד שעוסק בנגעים ואהלות אלא כל ת"ח שעוס' בתורה תמי' כל א' וא' כפי כחו זה בנגעים ואהלות וזה בדיני ממונות שהרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהם וזה במילי דברכו' וזה במילי דאגדתא כל א' וא' כפי כחו והשגתו שהרי כל א' מאלו מקיים מצות והגית ואע"פי שאפשר לפרש פי' אחר בכל אחד וא' כפי כחו דהיינו כי יש מי שיצטרך לטרוד עצמו לפרנסת ביתו ג' שעות ויש מי שיצטרך ו' כפי המשא מטפול הבנים שיש לו מ"מ הרב רבי שלמה הבין זה הפירו' מן הטעם שזכרתי שאם היה כך כונת הרא"ש ז"ל היה כותב הלשון כמו שזכרתי ולא היה מאריך כ"כ אלא שכונתו היה כל א' כפי כחו כפו השגת ידו בחכמת התורה רק שלא יבטל הלימוד לקבץ ממון הרבה: הרי הוכחנו מן הסברא ומן התלמוד ומלשון הרא"ש שכל ת"ח שעוסק בתורה ואין לו אומנות אחר כלומר שתורתו קבע ועסקו עראי שפטור מכל מיני מסים אפי' מכרגא במלכות הזה אליבא דכ"ע גם הוכחנו שאין צריך שיהיה בעל הוראה בדורו ואע"ג דלנ"ד שאנו עומדים עליו לא היינו צריכים להאריך בזה כי כפי מגידי אמת ענותנותו וידיעתו תעיד עליו והרי הוא בדורו ראוי להוראה אלא שהארכתי ללמוד במקום אחר וסוף דבר שנר' לע"ד דבר שאין בו ספק שכל ב"ת שרוב עסקו בתורה ואינו מתבטל ממנה אלא לבקשת ההכרחי אע"פי שלא יהיה בעל הוראה פטור ואפשר שגם הרב רבי דכ"ץ ז"ל יודה כן אע"פי שתמה: גם אומר לי לבי שאפשר שתמיהתו היה על נושא כאותו של רבי שלמה שהיה מלמד וכבר לא היה ראוי להוראה לא בהווה ולא בעתיד כמו שיראה מי שירצה לעיין בדבריו אבל תלמיד חכם שעוסק ויגע בתורה ותקוה ממנו להיות לאיש ראוי וגדול להוראה כפי הכנתו אין ספק שאפי' הרב המגמגם לא יפקפק בזה כלל ועיקר אלא שיאמר שהוא פטור ומותר מכל מיני מסים ואפי' כסף גולולתא הקצוב על כל איש ואיש וא"כ החכם ה"ר דוד טוביא י"א זכה מכל הצדדים בדינו מן ההיה ומן העתיד וכל מן דין סמוכו לנא ועל כל המסייעו ומחזי' בתורתו עליו נאמ' עץ חיים היא למחזיקים בה ועל האמת כפי מה שהורוני מן השמי' כת"וח שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |