שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שנט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מומר שהפחיד והגזים לראו' ואמר לו שאם לא יתן ת"ק פרחים ילך וילשינו אל התוגרמים שקלל במלך ובדתו וכן אמר פעמים שלש וכראות המומר שאיחר ראובן הדבר לעשותו שם לדרך פעמיו ללכת להלשינו כמנהגו הרע שהיה רגיל להתעולל עלילות ברשע ויהי כאשר ראה ראובן כי כלתה אליו הרעה הלך אצל אוהביו ורעיו לבקש מהם ולהפיל תחינתו לפניהם שילכו אצל המומר לפייסו בדברים ולשוחדו בממון דרך פשרה כל מה שאפשר והלכו אצלו ופייסוהו ושיחדוהו בארבעה אלפים לבנים ברצון ראובן הנזכר והמומר עשה שליח לשמעון לקבל סך המעות הנזכר מיד ראובן ואמר לי לך קבל מראובן הסך הנזכר וזכה בהן לשם לוי שאינו בעיר שאני חייב לו כזה וכזה והל' שמעון בשליחותו לקבל המעות מיד ראובן ויקח ראובן את שמעון עמו וילכו שניהם יחדיו אצל יאודה שהיה חייב לראובן יותר מהסך הנזכר ואמר ליאודה בפני שמעון כשיגיע זמן פרעון חובי שיש לי בידיך תן לו ממנו ארבעה אלפים לב' לש' זה שליח המומר ונתרצו שם שלשתם וכתב יאודה בפנקסו שהיה חייב לפרו' לשמעון לזמן פרעון החוב ארבעה אלפים לבנים לחשבון ראובן כדרך הסוחרים והמחאה זאת עשה ראובן באונס גמור וניכר לכל באי שער עירו עד שבשביל זה לא הוצרך ראובן למסור ולכתוב שום מודעא וכשחז' שמעון אצל המומר נתרעם המומר עליו באומרו שלא היה רצונו כי אם בקבלת המעות תכף ומיד עד שענה שמעון ואמר לו הרי אני כאלו קבלתים ועלי אחריותם שאם ימות יאודה או ירד מנכסיו ביני ובינו עלי לפרוע ללוי כשיעו' סך המעות הנזכר ובזה נתפייס המומר וכל זה עשה שמעון להשיב אל ראובן שלא ישוב המומר לערער לראובן כפעם בפעם אך לא היה שם קנין ולא עדים רק בין בשניהם בלבד היה הדברי' אחר הדברים האלה נעקר המומר מן העולם קודם שהגיע זמן פרעון החוב שקבל עליו שמעון ואמר ר' ליאודה השמר והזהר ולא תתן מאומה לשמעון כי ההמחאה מעיקרא היתה בכח עלילה וגזל גמור שלא היה לו בידי מאומה ומחמת שנאה העליל בי כזה וכיון שכן אין באותה המחא' כלום ויאודה אומר לו כבר נפטרתי ממך ונתחייבתי בהן לשמעון בכח המעמד שלשתן וגם כתבתי' עליו ומאותה שעה לאו בעל דברים דידי את כמו שהוא משפט הסוחרים גם שמעון אומר שהוא חשוב כמוחזק אחר שקבל אחריות המעות עליו ויאודה ג"כ כבר כתבן עליו ומזה הטעם אומר לראובן הבא ראיה לדבריך שהמחאה מעיק' היתה גזל ועלילה כי מאחר שלימים שעברו היה לך עסק עמו כנודע אפשר שאלו המעות היו לו חוב בידך והמחאה כדין היתה הגם שנעשה באונס וראובן השיב שאמת הוא שהיה ביניהם עסק הרבה אבל כבר קבל ממנו שטר פיטורין קודם שהומר ולא נשאר בידו כלום עתה יורנו רבנו הדין עם מי גם יורנו מורנו אילו יצוייר דחשיב שמעון מוחזק מהטעם הנזכר אם יש ללוי שום חיוב על שמעון כאלו באו המעות ממש ליד שמעון וזכה בהן לוי או דילמא כיון שלא מטו זוזי לידי ש' ממש לא זכה בהו לוי ולית ליה על שמעון דין ודברים כלל על הכל יורנו המורה לצדקה ומהאל תהיה משכרתו שלמה:
תשובה
תחלת כל דברי יש לראות הדין אם היה המשלח ישראל ונר' בעיני שאם הדברים מכוונים כמו שבאו בשאלה שמעון לא הוי שליח שכל שליח שמשנה משליחותו שליחותו בטל וכפי הנראה מתוך דברי השאלה שלא נעשה שמעון שליח אלא לקבל מיד והוא לא עשה כן נמצא שליחותו בטל ואפי' שהוא אמר שהוא היה מקבל אותם לאחריותו זה לא יהיה מעלה ומוריד אחר שבשעת שליחות לא עשה שליחותו כהוגן עוד אני אומר דלא מהני מעמד שלשתם אלא באומר מנה שיש לי בידך שתתנהו לפלוני ואם לא היה בידו המנה לא הוי כלום ודמי' להא דכתב הרא"ש ז"ל והביאו בנו הריב"ה בח"מ וז"ל ראובן קנה סחורה משמעון ואמר אעמידך אצל לוי שאני עושה לו מלאכה פלו' ונותן לי כך וכך לשנה ולכשיגיע הזמן יתן לך שכרי כו' עד ואין מתחייב במעמד שלשתן אלא א"כ היו בידו המעות משל מי שירצה ליתן לו ע"כ ה"נ בנ"ד כיון שלא היה זמן פרעון של יאודה עדין בשעת מעמד שלשתן לא קנה שמעון והיה ראובן יכול לחזור בו ולא נעלם ממני החילוק שאפשר לחלק דשאני התם שעדיין לא השלים השכיר המלאכה ולא בע"ה חיי' לו כלו' אך בנ"ד כבר היה חייב לו אלא שמ"מ אני אומר דכיון שלא הגיע זמן הפרעון עדין ה"ל כאלו לא היה מנה של ראובן ביד יאודה וכיון דמעמד שלשתן הוי מלתא בלי טעמא והבו דלא לוסיף עליו דוקא כשהיה ביד הלוה באותה שעה שיכול לומר המלוה מנה שיש לי בידך תנהו לפלו' הוא דמהני מעמד שלשתן הא לאו הכי לא:
עוד תשובה אחרת נראה ממנה לזה שאמרנו יותר שכתב וזה לשונה ראובן השכיר חפץ לשמעון בסך ידוע לזמן פל' והמחהו אצל שמעון כו' עד אם מוד' לוי שעל שכר החפ' הבטיחו ולא היה שמעון חייב ללוי כלו' אפי' דמי השכר שנשתמ' באותו חפץ עד אותו היום דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף דהיינו כשיחזור לו החפץ ע"כ הרי שמן הדין כפי הנר' מה שכבר נשתמש היה ראוי להתחייב ואפ"ה כיון שלא הגי' הזמן כתב שאינו חייב לשלם נ"ד נמי שחסר זמן הפרעון לא מהני מעמד שלשתן זהו מה שכתבתי אפי' שהיו שלשתם ישראלים ר"ל השליח והמשלח והלוה והמלוה אבל בנ"ד שהמשל' היה משומד להכעיס שרוב הפוסקים רובא ורובא שמשומד מותר להלותו בריבית דלאחיך לא תשיך אמר רחמנא וזה לאו אחיך הוא ואי אתה מצווה להחיותו וא"כ אני אומר כיון שלדעת ר"ת לא תקנו מעמד שלשתן אלא בישראל ולא בגוי ור"י ג"כ הסכים לזה בנ"ד שכתב הריב"ה משמו שיש שלשה חלוקים בדבר ואחד מהם הוא שאם הנפקד ישראל והמקבל גוי כל זמן שאין ישראל הנותן חוזר בו יכול ליתני לגוי כו' עד ואם חזר בו הנותן אעפ"י שאמר לו במעמד שלשתם לא זכה הגוי ע"כ והרשב"א ז"ל כ' שכל גוי שלוה מישראל וישראל מגוי לא תקנו מעמד שלשתם ומומר זה כפי מה ששמענו וידענו היה גרוע מגוי ועליו ועל חבריו אמר רבי טרפון בגמרא בשבת פר' כל כתבי שאפי' היו הולכי' אחריו להורגו ונחש להכישו היה נכנס לבית ע"ז ולא היה נכנס לבתיהם של אלו לפי שאלו מכירין וכופרין ועליו ועל חבריו נאמר הלא משנאך ה' אשנא כו' א"כ נמצא זה המומר אשר אנו עומדים עליו היה גרוע הרבה יותר מגוי ברוך שעקרו מן העולם וא"כ בפה מלא אנו יכולין לומר שלא תקנו חכ' בשבילו מעמד שלשתם לזכותו עוד טעם אחר אני אומר לדין זה שהרי כתב הטור בשם הרמב"ן שמעמד שלשתן על ידי שליח לא אמרינן דהבו ולא להוסיף עליו וכאן בנ"ד היה ע"י שליח ואע"ג שמדברי הרא"ש ז"ל נראין דכיון דהוי השליח מן המקבל דמהנ' לדעתי בנ"ד יודה דלא מהני וכן נראה מן הטעם שנותן לדבריו שכתב ואמר דלענין הפקעת ממון הנותן אמרי' הב הוא דלא להוסיף עליו אבל לענין זכות המקבל שלוחו כמותו א"כ נראה שבקש הרא"ש ז"ל זכות המקבל ובנדון זה שהיה מן המורי דין ולא מן המעלין פשיטא דיודה הרא"ש ז"ל שלא תקנו חכמים מעמד שלשתן לזכותו עוד טעם אחר שכתב הטור וז"ל ואפי' לדברי הרא"ש אם לא עשאו המקבל שליח אלא שאמר תנהו ללוי שיזכה בו ליאודה עד שיבא המנה לידו ונמצא שלא זכה יאודה בכלום גם בנ"ד לא עשאו המשלח לשמעון שליח אלא כדי שיזכה בהן ללוי ונמצא שכשאמר ראובן ליאודה תן לשמעון כך הוי כדי שיזכה לוי ולוי לא זכ' כל עוד שלא באו המעות ליד שמעון נמצא מעמד שלשתן זה בטל ומבוטל ולמדנו מדברי הטור ז"ל שני דברים אחד שלא אמר הרא"ש כן אלא כשעשהו המקבל שליח לעצמו כו' כדפי' ומכל אלו הטעמים אני אומר שחייב יאודה לשלם המעות לראובן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |