שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שנא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ילמדנו רבנו ר' חלה ונט' למות שראה עצמו מסוכן אמר לש' קח סך אלו המעות שמא יקראני אסון פתאום ונתנם בידו ולא עברו ח' ימים שנשתטה ר' והיה צועק מעותי היכן הם וש' מפחד השופט החזירם לו ור' בתופשו המעות פרחה נשמתן לעת ערב וחל"ש אז הלכו לבית ר' ממוני וגדולי העיר עם ערב שלהם וכתבו כל מה שהיה לנפטר מעותיו וחפציו וחזרו אותם ליד ש' שראו שבחיים של ר' מסר הכל בידו כנ"ל וקבל' בנפש חפצה ועמדו בידו ה' שני' והלביש' כרצונו והריוח לא נתן ליתומים רק החזיקו לעצמו ועתה בא מורשה האלמנה והיתומים ליקח המעות והחפצים מיד ש' וטוען ש' שרוצה שיתנו לו כתב כל גדולי העיר ואחכם שמקבלים עליהם כל נזק והפסד ממון שיגיע לו מצד המלכות אם ילשינו אותו שהיה בידו נכסי פ' שמת ויעלילו עליו שלא היה לנפטר יורשין והממונים טוענים שאילו היה בידם כח לתת המעות למי שירצו היו נותנים ביד איש עשיר קרוב לשכר ורחוק להפסד כדין ממון היתומים ובה' שנים היו מרויחים יותר מה' אלפים לבנים אלא מפני שראו שראובן עצמ' מסרם בידו בחיים גם הם חזרו ונתנו אותם לו ומאחר שהוא קבלם ונשתמש מהם בלא שום ריוח שאינם רוצי' לקבל עליה' שום אחריות והוא טוען שכך רצונו ואם לא שלא יתן שום דבר והממונים טוע' תתן ריוח ה' שנים ליתומים ואנו נקבל האחריות ילמדינו רבנו אם חייבים הממוני' להיו' ערבים ושכמ"ה:
תשובה
כפי הנר' דבר זה חדש ממש שנראה שאיש זה תואנה הוא מבקש וקש' בעיניו להשיב נכסי היתומים ולהוציאם מידו ורוצה לעושקם כמו שעשק אותם כל הזמן הזה כי מי שמע כזאת ומי ראה כאל' במלכו' זה אחר שיש יתומים מהנפטר מפורסמים לכל העולם פשי' שאין לחוש לחששא רחוקה כזו ואפי' את"ל שיש חששא מה מ"מ לא מבעיא הממונים ואנשי הקהל דפשיטא ופשיט' שאין להם להיות ערבים דמנין יבא להם זה שיאמרו וכי זו תור' וזו שכרה שעשינו לך נאמן גם הרווחת כל זה הזמן באלו המעות ועתה אתה שואל ממנו נכנס ערבים על לא דבר מי מכניסנו לתגר זה והגע עצמך שהממונים לא ירצו להיות ערבים בשביל זה יעלה על הדעת שילקו היתומים ויפסידו נכסיהם ודאי שאלה כזאת לא שאלה אדם מעולם ויגיעת בשר הוא להשיב עליה כלל אלא אפי' היתומים עצמם אינם צריכים לעשות לו שטר מבטחון ע"ז ואעפ"י שהדב' ברור מצד עצמו מ"מ נביא ראיה על כך אחר שעון גרם שאנו צריכים לכך. ריב"ה בח"ה כתב וז"ל לוה לזמן ובתו' הזמן רואה מלוה שהלוה מבזבז נכסיו ואין לו קרקע ותובע המלוה שלו כתב הרמב"ם שאין ב"ד נזקקין לו עד שיגי' זמנו וכ"כ רב יהודא גאון לוה שבקש לילך למ"ה ולא הגיע זמן הפרעון אין לו לתובע לבקש ממנו שלא ניתן המלוה ליתבע קודם הזמן כלל ע"כ א"כ שמעינן מהא שאין אדם נידון אלא באשר הוא שם ואין לתובע לתבוע אלא בזמנו ובשעתו לא לבקש על מה שאיפשר להיות לעתיד ואפי' במקום שאנו רואים רגלים בדבר בפי' כזה שמבזבז נכסיו או שרוצה לילך למ"ה ואפי' לדעת הרי"ף שנראה חולק על הרמב"ם כמו שהביא הריב"ה בעצמו וז"ל אבל רב אלפס כתב בתשוב' ר' שקנה שדה מש' ויצאו עליה עסיקין ובא לב"ד וטוען אני חושש שמא תצא השדה מידי ואני חוש' שתאבד ממונך ולא אמצא לך כלום קנה באותו ממון קרקע כדי שאטרוף אותו שומעין לו וכ"כ א"א הרא"ש מי שיש לו שטר על חברו ולא הגיע זמנו ובא בתוך הזמן לב"ד ואמר מצאתי מנכסי פ' ואני ירא שמא יבואו לידו ויבריחם ממני ולא אמצ' מקו' לגבות חובי ומבקש מב"ד שיעכבו הנכסים עד שיגיע זמן השטר אם רואה הדיין שום אמתלאה לדבריו או שלא יוכל לגבות חובו כשיגיע הזמן מצו' הדיין לעכב הממון עד שיגיע זמן השטר אפי' לפי דבריהם לא אמרו אלא מפני שכבר יצאו העסיקין או שראו אמתלא אבל בלאו הכי לא חיישינן כלל ואת"ל דשאני התם שבא להוצא אבל בנ"ד שבא להחזיק במהשבידו אפשר לומר שיש לו דין לש' אפ"ה יש להביא ראיה מהא דגרסינן במציאה פ' אלו מציאות ת"ר בראשונה כל מי שמוצא אבידה היה מכריז עליה ג' רגלים כו' עד משחרב ב"ה התקינו שיהיו מכריזין בב"כ ובב"מ משרבו האנשים דאמרי אבידתא למלכא התקינו שיהא מודיע לשכניו ומיודעיו ודיו וכן פסק הרמב"ם שכתב בה' גזלה ואבידה פ' י"ג וז"ל משחרב ב"ה התקינו שיהיו מכריזין בב"כ ובב"מ משרבו האנשים ואמרו דמציאה של מלך היא התקינו שיהיו מודיעין לשכניו ומיודעיו ע"כ ודברים ק"ו ומה המוצא אבידה דלא מטא ליה הנאה מינה כלל עכ"ז חייב להכריז כדי להשיבה לבעליו ולא חיישינן כלל רק משרבו האנשים שההזק מצוי הא לאו הכי אע"ג דאיכא חששא קצת חייב להכריז ועוד אפי' משרבו האנשים צריך להודיע לשכניו ולמיודעיו כדי להשיב האבידה לבעליה ולא מצינו שחייב בעל האבידה שיתן לו ערבים ובטחון שמא יודע הדבר למלך דאם איתא לא לישתמיט חד מהפוסקים דלימא הכי אלא ודאי שהוא מחוייב להחזירה לבעל האבידה עכ"פ דאם ח"ו יארע שום דבר אח"כ אז יתבענו לדין ואין לו לעכב ממון חברו משום שמא יארע כו' כ"ש וק"ו בנ"ד דמטא ליה הכאה טובא הן שעשו אותו ב"ד נאמן ואמרינן בגיטין פרק הנזקין אפטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע מינהו ב"ד לא ישבע אבא שאול אומר חלוף הדברים ופירש רש"י ז"ל מינהו ב"ד ישבע דלא מימנע דניחא ליה דליפו' עליה קלא דמהימן הוא כיון שב"ד מינוהו ואמרי' בגמרא אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל הלכה כאבא שאול הרי א"כ נמצא שקבל שמעון הנאה במה שמסרו גדולי העיר והממונים הנכסים בידו ועשאוהו נאמן עוד שנשא ונתן במעות הללו והרויח לעצמו א"כ פשי' ופשיטא אפי' לדרדקי דבי רב שאפי' היתומים עצמם אינם חייבים להבטיחו בשטר. ועוד ראיה אחר' ברורה וגדולה שכתב הרא"ש ז"ל בתשובה הביאה הריב"א בנו ז"ל בח"מ סי' קע"ו וז"ל ועוד אירע בענין בעוד שהיו שותפין שקנה שמעון סחורה מגוים ונשא ונתן עמהם וטעו בחשבון ונתן הטעות לשותפו ועתה אומר שירא שמא יזכרו טעותם ובקש שיעשה לו שטר עליו גם בזה שאם יצטרך לו להחזיר שיפרע חלקו. ועוד תובעו כשהיה מתעסק היו לו משכונות של אחרים ומכרם וירא שמא יבא לו מזה הפסד שיעשה לו שטר שיפרע מהפסד שיבא לו מזה וראובן אומר כשיבא לך הפסד אז אפרע לך והשיב באלו התביעות יראה שאינו חייב לעשות לו שטר עליו אלא יודה ראובן בפני עדים שהמעות שסכומם כך וכך שתעה בהם שמעון לגוי שהכניס אותם שמעון לשותפות והעדי' יכתבו הודא' לראובן וימחתו עליה ויתנה ליד שמעון יתנו בידו לזכות ולראיה שאם יוציא הגוי המעות משמעון שיוכל שמעון לתבו' מר' שיפרע חלקו וכן במשכונות יודה ראובן בפני עדים כל הדברים ויכתבו הודאתו ויתנוה לשמעון עכ"ל. והדברים ק"ו השתא ומה התם שנהנ' ראובן מהטעות וממכי' המשכונות והוא דבר מצוי שיתבעו התובעי' ויוציאו ממנו בדין ובמשפט ועכ"ז כתב הרא"ש שהשותף עצמו לא יעשה לו שטר חיוב מזה עליו רק כשיבא הענין אז יפרע חלקו ולא אמר אלא שיודה ראובן שכך וכך היה דרך הודאה לבד והם העדים יכתבו שהודה לו שנתחייב לשום דבר בנ"ד שיש כמה מעלות טובות שכל ההנאה היא של שמעון וטענתו הוא דבר רחוק ובלתי מצוי וגם שהיא עלילה לא דין עאכ"ו שאין ליתומים לעשות לו שטר חיוב הבטחה רק שיודה בפני עדים שכך וכך קבלו משמעון מנכסי אביהם כ"ש וק"ו שאין לממוני' לעשות לו שום שטר חיוב וזה פשוט יותר מביעת' בכותח' נאם הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |