שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שנב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה לו חזקת חנו' אחת ומשכנה לתוגר אחד בעד סך אחד ולהיות כי בדיניהם אין להם קנייה אמר התוגר לראובן אם לא תפרעני לזמן הנז' מה אעשה כי שום יודי לא יכנס שם וגם שום תוגר לא יקנה אותה ויועץ התוגר עם יהודי אחד ואמר לו יעשה שטר בדיננו ויעש כן כי ראובן עשה לו לתוגר שטר מכירה ממכירת החנות כדין וכהלכה אך היה ביניהם שאם ירצה ראובן לתת המעות שיקח הוא החנו' כי ענין המכירה לא היה כי אם להיות בידו בתורת משכון והראיה שהתנו וכתוב בשטר שאם ימכר החנות ולא יספיק המעות לפרוע הסך שאשת ראובן ערבנית לפרוע השא' ויהי אחר שנה או ימים יותר כאשר ראה התוגר שהיה הרבית עולה וראובן לא היה לו כח לפרו' הרבית מכר החנו' לשמעון בעד הסך אשר קנאה ויאמר שמעון לראובן הנה לקחתי החנות כדי שלא תפרע רבית ויען לו ראובן מה לי היות החנות ביד התוגר או בידך אך כל זמן שארצה אקח אותה מידך השיב שמעון איני יודע כי כבר קניתי החנות אך אם תתן לי המעות לזמן אחזירנה לך אז ענה ראובן איני רוצה לקבוע זמן אך יבא לוי כי יש לי עמו חשבון ויתן לי המעות אתנם לך ואם לא כשיהיו לי אקח החנות ובא לוי ולא נתן כלום וראובן בכל יום מוחה לשמעון ואומר לו כי החנו' גזולה בידו כי הוא לא מכר לו כלום ומכיר' התוגר אינ' כלום כיון דבדיניהם אינו קונה ואתה צריך לעלות לי שכר חזקת החנות עתה יורנו רבנו הדין עם מי ע"כ:
תשובה
נראה בעיני שהדין עם ראובן בעל החנות הא' והטעם דתניא בפרק הגוזל ומאכיל ישראל וגוי שבאו לפניך לדין אם אתה יכול לזכותו בדין ישראל זכהו ואמור לו כך דיננו בדיני אומות העולם זכהו ואמור לו כך הוא דינכם והביאה הרי"ף בהלכות וכן הרא"ש ז"ל בפסקיו וכן הרמב"ם ז"ל פרק י' מה' מלכים וז"ל היה ישראל וגוי אם יש זכות לישראל בדיניהם דנין לו בדיניהם ואומרים לו כך דיניכם ואם יש זכות לישראל בדינינו דנין לו ד"ת ע"כ נמצא א"כ שחזקה זו אפי' כשמכרה ראובן לתוגר לא קנה התוגר ואם היה בא עם ראובן לפנינו לדין היינו אומרים לו אין לך זכות כלל בחנות הזה שהרי בדינכם אין לך זכות בחנו' כלל וא"כ לא יצאה החנות מעולם מרשות ראובן והישראל הנכנס שם תוך ג' שנים בלתי רשותו של ראובן עובר על חרם ההסכמות ובר מן דין נרא' שכפי הנחת השאלה יש מחלוקת בין הפוסקים ז"ל בענין מכירת קרקע על זה האופן אפי' בישראל אי מהני או לא וכמו שהביא מחלוקת זה הריב"ה ז"ל בח"מ סי' ר"ד וז"ל וכתב הרמב"ם ז"ל ואם היה לו חוב עליו ואמר לו מכו' לי בחוב שיש לי עליך ונתרצה המוכר הרי זה כמי שנתן לו דמים ובקרקע כי האי גונא קונה לגמרי אבל א"א ז"ל כתב דלא קנה אפילו המעות עדיין בעין כו' עד אבל אם אמר לו יקנה לי שדה שלך בהנאת מחילת מלוה קנה ע"כ:
ונארה שדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל להסכים לדעת הרא"ש ז"ל ולא עוד אלא דסברי שגם הרי"ף דעתו כן אע"ג דלא הביאו סמך על ההיא דאין אשה מתקדש' במלוה והוא הדין לשאר דברים הנקנין בכסף שאין נקנין במלו' וכן כתב המ"מ בפרק ז' מהלכות מכירה ירושלמי דאמר הקונה קרקעות במלוה לא קנה ע"כ נמצא דלדעת אותם דסברי דחזקה דין מטלטל יש לה לכ"ע אפי' לדעת הרמב"ם ז"ל הקונה במלוה לא קנה ואם נדין אותה כקרקע כמו שכן דעתי כמו שכתבתי בפעמים אחרות הוי פלוגת' דרבוותא ואם כן זכה ראובן דאית לן למימר קרקע בחזקת בעליה עומד' זה כתבתי לרווחא דמלתא. גם כי בנ"ד אינו צריך אם לא במקומות אחרים אבל בדין החזקה הדין ברו' שהרי אין לנו אלא מה שתקנו קדמונינו קדושים אשר בארץ המה והם לא תקנו חזקה לשום אדם דלאו בר ישראל הוא דהנהו לא שייכי כלל במקח וממכר בזה וכן מוכיח לשון ההסכמה שכתוב וז"ל עוד הסכימו שכל יודי שיהיה לו חזקה בבית או בחצר יוכל להעבירה ליודי אחר וכן נמי אם ירצ' ללכת מהעיר יוכל כנז' ואם היה דשייך מכירה לשום אדם חוץ מישראל היה ראוי שיאמר שיוכל להעביר' למי שירצ' מדהזכיר יודי כו' נראה ודאי כמו שאמרנו דדוקא ליודי הוי העברה לא לגוי. וכן ראיתי אני מעשים בעיר הזאת שאלוניקי יע"א שכאשר ישראל א' בעל החזקה לסבה מה רוצה לפנות חזקתו ולצאת ממנה התוגר היה מתרע' והיה נראה בעיני החכמים שבדין מתרעם התוגר בעל החצ' והיו עושים שהישראל ימכור החזקה לישראל אחר נאמן לתוגר כדי שיהנה ויועיל המכר ויכול התוגר להשכיר חצרו למי שירצה וכשהיה מוכר לתוגר ראיתי שלא היה מועיל באופן שהדין ברור מכל צד מן הדין ומן התקנה הנרא' לעני דעתי כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |