שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שמט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ילמדנו רבנו שטר צוא' שכתב ראובן וז"ל עוד אמר שיהיו אפטרופוסים בנכסיו שמעון אחיו ולוי שותפו של ראובן הנז' ועוד אמר שלוי שותפו הוא שותפי זה שנים רבים ולא בירר נכסיו כמה הם לכן אמר שהו' מאמינו בכל אשר יאמר הוא בנפשו וביהדותו בלי שום ערעור ופקפוק עליו כלל אלא כל מה שיאמר לוי הנזכר על הכל יהיה נאמן עכ"ל הצואה. ואחר שנפטר ראובן הנז' הלך שמעון אחיו אצל לוי לבקש ממנו חשבון הנכסים אש' בידו מראובן יען היה גם הוא אפטרופוס עמו בנכסים לשאת ולתת בהם כצואת המת שיהיו שניהם גם יחד נושאים ונותנים בהם כמנהג ומשפט האפטרופוסים ולוי דחה אותו בדברי' מיום ליום ומחדש לחדש והיה אומר לו שהוא לא הי' רוצה להסכים להיות אפטרפוס בנכסי ראובן שותפו וכן העבירו בדברים יותר משנה אחת תמימה אחר שנפטר ראובן ואז נתרעם שמעון לפני פרנסי ומנהגי הקהלו' אשר בעיר וקראו לפניהם ללוי והציגו לפניו תרעמות ותלונות שמעון אחי המת על הדין ועל האמת ואמר לוי לפני ראשי העם יחד שהיה רוצה גם הוא להיות אפוטרופוס כאשר צוה המת בחושבו שבזה היה נפטר מלתת חשבון וכאשר ראו מנהיגי הק"ק יצ"ו שהיה דוחה אותם ג"כ בדברים גזרו עליו שיתן חשבון ישר לפני קצת תושבי העיר אשר נקבו בשמו' יחד עם שמעון האפטרו' אחי המת הנז' ולא שת לבו גם לזאת עד שעברה שנה אחרת:
ואחר שעברו יותר משתי שנים אחר פטירת ראובן נתן לוי החשבון ככל אות נפשו והראה בחשבונו שהיה בידו מעט מזער מנכסי ראובן הנז' ושמעון טוען כנגדו ואומר שאם האמינו אחיו ראובן בכל מה שיברר מנכסיו היה אדעתא שיברר אותו תכף אחר מותו כי על כן מנה גם לאחיו אפטר' בנכסים כדי שישאו ויתנו שניהם גם יחד בנכסיו תכ' אחרי מותו כמנהג האפטרופוסים לתועלת היתומים והוא העבירו בדברים זרים זה שנתים שנים לעשות החשבון כרצונו ואדעתא דהכי לא האמינו אחיו הנפטר: ומה גם בהיות שעבר על גזרת מנהיגי הקהלות כאמור ולא ירצה לעשות הטוב והישר וכשר בעיני פני אלי"ם ואדם. שנית טוען ש' כי להיות שאחיו ראובן שם בשותפות ארבעים אלפים לבני' נוסף על מאה אלפים אחרים ששם ראשונה עם מאה אלפים של לוי והיה התנאי ביניהם שמהריוח שירויחו בשותפות כלו יקח ראובן ממנו ג' אלפים לבנים בכל שנה ושאר הריוח יחלקו שוה בשוה והעמידו השות' יותר מי"ב שנים ולא נטל ראובן הג' אלפים לבנים בכל שנה כפי תנאם אשר הוא כתוב וחתים מיד שני השותפים בשטר שותפותם שיתן אותם עתה ליתמי ראובן כפי תנאם כיון שבחשבון אשר נתן עתה אינו מזכיר שנטל ראובן הג' אלפים לבנים הנזכרים בכל זמן השותפות:
ועוד טוען ג' כי להיות שלוי הנז' נתן בהקפה ט"ו אלפים לבנים לבנו אשר לא כדת ולא עוד אלא שלקח מידו במשכון סחורה שהיה כ"כ אסטס שהיה בנקל למוכרו ולקחת ממנו הסך הנז' והוא פשע והחזיר האסטאס ביד בנו לפרוע לאחרים חובותיו וטוען לוי שלקח מבנו משכון א' במקום שהוא בטוח בו החוב ושאל שמעון אם פשע לוי בזה כי עתה יעבור זמן רב ולא יוכל לגבות מבנו הט"ו אלפים לבנים אף שיהיו בטוחים:
ושאל עוד שמעון שלהיות שבחשבון שנתן עתה לוי נמצא כתוב בו שנאבדו בספינ' אחת יותר משלשי' אלפים לבנים ונודע ונתברר בבירור שהסחורות שהלכו בספינה ההיא לא נאבדו בפרט הסחורה של השותפו' הנז' לא נאבדו אם הוחזק כפרן בזה בכל חשבונו ואם יפר הוא לפחות השלשים אלפים לבנים:
תשובה
אבי היתומים הוא ית' ויתעל' שמו יריב ריבם והוציא לאור משפטם מהעושקים אותם וכן כל ב"ד של מטה אביהם של יתומי' צריכין להפך בזכותם ומצוה רבה היא על כן נפנתי לעיין ולראות כפי השגתי היכן הדין נוטה באלו השאלות אם אזכה ואהיה מעיר לעזור לבל יחרוך רמיה צידו ובעזרת צור עליון אשיב על ראשון ראשון. וקודם כל דברי ראיתי להקדי' כאן מה שידוע לכל והוא מ"ש הרמב"ם והביאו ג"כ הטור בשמו וז"ל אע"פי שאין האפטרופא צריך לעשות חשבון צריך לחשוב בינו לבין עצמו לדקדק ולזהר הרבה מאביהם של יתומים שהוא רוכב ערבות שנאמר סולו לרוכב בערבות כו' וכתיב אחריו אבי יתומים וגו' ע"כ. מכאן יש לנו ללמוד כמה אדם צרי' להזהר יותר מדאי בנכסי היתומי' ולהועי' אותם בכל האפשר ולהיות נקי מה' ומישראל וכמה יהיה זהיר שלא יטה ימין ושמאל מהדרך היש' וכשר בעיני חז"ל ואם יתמנה אפטרופוס מב"ד או מאביהם של יתומים שלא לשנות דבר גדול או קטן מדבריהם וליקח עצה מב"ד וכהא דאמרינן בכתובות פ' אלמנה נזונת רבינא הוה בידיה חמרא דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה הוה נמי לדידיה חמרא הוה מסיק לשכרא אתא לקמיה דרב אשי א"ל מהו למשקליה נשקליה דלמא מיתניס נשבקי' דלמא מתקיף אמר ליה זיל לא עדיף מדידך הרי אנו רואים שרבינא עם היותו אדם גדול והיה מעלה יינו לשכרא נסתפ' להעלו' יין היתומים שמא יארע לו אונס ולא רצה לעשות מעשה בנכסי יתומים עד שנמלך עם רב אשי שהיה בית דין עאכ"ו הדיוט אחר וכ"כ הרא"ש ז"ל וז"ל וכן ראוי לעשות לכל מי שיש בידו מעו' של יתומים שיעשה במאמר ב"ד ולא שיאמר מדעת עצמו אעשה כמו בשלי כי לא יצא בזה ידי חובתו ליפטר מן האונס ואע"פי שבנו הטור ח"מ כתב וז"ל ונראה דזה לא מיירי אלא במי שהן בידו ולא נתמנה אפטרופא אבל האפטרו' אין צריך עוד ב"ד מ"מ ילמדנו בנ"ד שאם האמת כן שהנפטר צוה שיהיו לוי ואחיו של הנפטר אפטרופוסי' ולוי לא רצה לתת חשבון כלל לאפטרופ' השני הוא אחיו של הנפטר באופן שלא בא מידו כלל ליטול כלל בנכסים הרי שינה מדעת המצוה וגרע טוב' ממי שהיו בידו נכסי יתומים סתם שחייב לימלך בב"ד וכת' הרא"ש ז"ל וז"ל אדם שמנה אפטרופוס על נכסיו בחייו ומת אין אפטרופס על נכסי היתומי' אלא ב"ד ימנו להם אפטרופוס דהא דתנן אפטרופוס שמינהו אבי יתומי' היינו שמינהו סמך למיתתו הרי שכתב שאפי' שהיה אפטרופוס בחייו ומת סתם לא הוי אפטרופוס כ"ש כאשר גלה דעתו הנפטר שהיה רוצה שפלו' אחיו יהיה אפטרופוס והיה מחוייב לכל הפחות תכף ומיד לכתוב שני שטרות כמ"ש הראב"ד ז"ל שכותבין ב' שטרות אות באות א' לאפטרופא וא' לקרובים והוא לא קיים צואת המת ומנע לאפטרופו' אחיו מלטפל בנכסי' נמצא שכל זמן שאחיו של מת לא היה אפטרופו' ולא היה מתעסק בנכסי' גם הוא לוי לא היה יכול להתעסק בהם כדין אפטרופא שהרי לשניהם השליט על נכסיו כאחד וכתב מהררי"ק ז"ל שרש ששי על אחד שמינה את אשתו וכתב וז"ל גם על מה שהפקידה המעות ביד אחרים נר' לע"ד שלא כדין עשתה ואף על גב דמינה ממונה עליהם כר' חנינא ן' תרדיון מ"מ לא השליט המת במעות ההם כי אם אותה באשר היא אשתו ואין תוכל להשליט אחרים עליהם פשי' שאין לה כח לעשות והביא ראיה מהר"ם עד דאסי' ואמר מ"מ אין הדבר תלוי אלא בדעת הנותן וא"כ כ"ש בנ"ד נמי שי"ל שאחר שראינו בפי' שלא רצה הנפטר שיהיה לוי לבדו האפטרופוס רק בשותפות אחיו עצמו ובשרו ולוי לא קיים מאמר מצות המת גלה דעתו שלעשוק אהב כ"ש כאשר גם גזרו עליו ב"ד שיתן לה חשבון בפני אחי המת ודחה אותם ימים רבים הורה בלי ספק פנייתו להרע ולא להטיב ולא יקרא לזה אפוטרפו' כלל וגרע טפי מאיניש אחרינא דעלמא וא"כ הדין עם ש' אחי המת שאין לוי נאמן כלל שודאי לא האמינו הנפטר רק בשחשב שלוי יקיים דבריו ולא ישנה מה שהוא לא עשה כן ע"כ אינו נאמן כלל ואני אומר שאם אין הדבר ידוע מה שהניח הנפטר מנכסיו ביד לוי אז צריך שבוע חמורה בכל אלות התורה שיגיד האמת ממה שנשא' בידו מנכסי המת ואם ימצא שאבד ונתמעטו הנכסי שהיו באותה שעה שנפטר אם פחתו פחתו לו שכיון שלא היה אפטרופוס באותם הימים כאשר לא קיים מצות המת וכונתו גם לא גזרת מנהיגי הק"ק יצ"ו שהם אביהם של יתומים והיא נשא ונתן באותם הנכסים הם לאחריותו להפסד ולא לשכר וכן אם נודע לנו כמה היו נכסי עזבון הנפטר הדין הוא כמו שאמרנו שאם חסרו חסרו לאחריותו וחייב לשלם כל ההפסד וגדולה מזו כתב הריב"ש סי' שכ"ד וז"ל וכן אם יחסר מהנכסים כ"כ שא"א שהוציא בצרכי היתומים ויראה לב"ד בבירור שהוא גזלם אין ספק שהב"ד מונעים אותו ומוציאין ממנו כדרך שאמר איוב ואשברה מלתעות עול ומשיניו אשליך טרף ע"כ כ"ש שנאמר כן באיש כזה שעבא על דברי הנפט' ונתן כתף סורר' לב"ד הק"ק יצ"ו שלא חשש לדבריה' כשאמרו לו שיתן חשבון כנ"ל שראוי להוצי' מידי גזלו אשר גזל זהו הנרא' לע"ד בחלק הזה הראשון:
ועל מה שטען עוד שמעון שיתן ריוח הג' אלפים לבנים כו' כנז' בשאלה איני רואה בזה שום טעם דלא ימנע אם יודה לוי האפטרופוס הנזכר הנה מה טוב ופשיטא שיתן ואם יאמר שבחייו קבל הנפטר הריוח כו' מי יוכל להכחישו ואין ראיה מה שלא נתן עתה אותם בחשבון שלא היה צרי' לזה כי מאי דעבר עבר:
ועל השאלה הג' שטוען ש' שנתן לוי בהקפ' לבנו כו' הא ודאי ידוע הוא דפלוגת' דרביותא הוא אם האפטרופס חייב בפשיעה אם לא דשני מחלוקות בדבר אחד מ"ש הטור בשם רבי חיים דאפטרופוס שפשע בנכסי יתומים שהוא פטור דמשמע בין מינהו ב"ד בין מינהו אבי יתומים ור"ב פסק שחייב בפשיעה בשני החלוקת ולזה הסכים הרא"ש ז"ל עוד מחלוקת שני דיש חלוק בין מינהו ב"ד בין מינהו אבי יתומים והוא דעת הרמב"ן ז"ל שכתב דבמינהו ב"ד חייב אפי' בגנבה ואבדה ובמינהו אבי יתומים פטור אפילו מידי פשיעה לד' רבינו האי גאון כדברי ר"י גם הרשב"א כמו כן גם המהר"ם כתב בתשובה והנה בקובץ תשובת הרשב"א ז"ל מסכים לדעת ר"י ז"ל מהררי"ק דהוי בתרא טובא שורש כ"ג נראה מסכים הלכה למעשה כדעת ר"י והנמשכים אחריו שכ"כ וגם יבוא ראיה מספקת לי שלא פשע בהלואת מעות היתומים להר"ג ז"ל אז לא יתחייב רבי ברוך הנז' כו' יע"ש נראה דהכי ס"ל דאם פשע חייב. א"כ כיון שרבנו האיי גאון והר"י והרשב"א ומהר"ם והרא"ש ומהררי"ק שמסכים לדעתם שהאפטרופוס חייב בפשיעה כן היה נראה לעשות הלכה למעשה ולהיות כי בנדן שלפנינו אין לנו צורך לדין זה לא חששתי להאריך בזה שכפי מה שבא בשאלה יש משכון ליפרע ממנו שיעור החוב ואין ערעו' אלא שחשב שמעון שלא יוכל למכור המשכון ויארך הזמן כנזכר בשאלה וזה אינו כי מן הדין מי שיש לו משכון מחברו והגיע הזמן ולא פרע בעל המשכון יכול בעל החוב למכור המשכון ורוחא דמלתא יעשה באופן זה באחד שהגיע זמן הפרעון יתרה אותו בפני עדים שיפדה משכונו ושאם לא יפדנו ימכור אותו לאחר שלשים יום יזמין ב"ד ג' הדיוטו' היודעים בשומא ויאמר בפניהם זה משכון של פ' וישומו אותו ואז ימכרנו ולא ישאר עליו שום ערעור ויעש' מעשה ב"ד מזה וא"כ אין פשיע' אח' שיש תקנ' כנז':
ועל השאלה הד' הדבר ברור שאם הוא כן שנתברר בבירור שסחורות השותפות לא נאבדו א"כ למה לא יפרע פשיט' שחייב לפרוע והוחזק כפרן על אותם שלשים אלפים לבנים אם טען כן בב"ד שנאבדו ודמי זה למנה לי בידך והלא אומר להד"מ ובאו עדים ואמרו איך לוה מזה מנה שחייב לפרוע לדברי הכל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהלכות טוען ונטען פ"ו גדולה מזו וז"ל וכן אם הוציא עליו כ"י בב"ד שהיא חייב לו ואמר לא היו ד"מ וזו אינה כ"י אם הוחזק כת' ידו בב"ד או שבאו עדים שהוא כ"י הוחזק כפרן ומשלם ע"כ הרי שאפי' העדים לא העידו שהיה חייב או שראו שהלוה לו ממון אלא על דבר אחד העידו והוא על כ"י והם לא ידעו מציאות ההלואה עכ"ז הוחזק כפרן וחיי' לשלם כ"ש זה שאמר על אלו הסחורות שנאבדו באותה ספינה ונמצא עדות ברור שאיתם הסחורות לא נאבדו באותה הספינה שהוחזק כפרן וחייב לשלם ושוב אינו נאמן לומר פרעתי ועוד ראיה אחרת כתב הטור אמר לו פרעתיך מנה בסחורה פלונית שסכומה כך וכך והביא עדים שלא היתה שוה כל כך ותובע ממנו המותר וחזר וטען פרעתיך או באותה סחורה או בדבר אחר הוחזק כפרן הרי נ"ד עדיף טובא על כן נראה שהוחזק כפרן ואינו נאמן לומר פרעתי ואע"פי שאלו היה אומר כן מתחלה שפרע היה נאמן עכשו שטען שנאבדו בספינה ההיא ונמצא ששקר טען הוחז' כפרן וחייב לשלם ודוקא שטען כן בב"ד כמו שאמרנו ודוקא על אותה סחורה לבד הוא שהוחזק כפרן ולא על ממון אח' כן כתב אלו הדינים טור ח"מ סי' פ"ט כלל הדברים שאם הדברים כמו שבאו בשאלה חייבים כל ב"ד וב"ד לפקח על נכסי יתומה זו ולהציל מפי הארי אשר הורה כונתו הרעה כנז' והמשא מוטלת על כל מי שיש יכולת להוציא לאור משפט והכתוב צווח שפטו יתום הוא יוציא לאור משפטנו והנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |