שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שטו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' שנפטר לב"ע ונשאר כל עזבונו ביד בית דין עד יבא יורש או נוחל שלו ליורשו והיורש הקרוב אליו הראוי לירש אותו הוא במלכות פורטוג' בגיות אבל הנה פה עמנו עומד היום אשה יהודית לאה אחות היורש הנז' אשר בגיות מצך אביו ותובעת ואומרת כי לה משפט ירושת נכסי עזבון ר' הנפטר הנז' באומרה כי אחיה היורש היות' קרוב אליו אשר בגיות הוא חשוב כמת והיא היורשה האמיתית לכל זכות ולכל דבר הנוגע לאחיה הנז' ילמדנו מורנו מור' צדק אם יש כח ביד האשה לאה הנז' להוציא הנכסים הנז' מיד בית דין ומאת ה' תהי משכורתו שלמה:
תשובה
דין זה היה נר' לכאורה שיש בו מחלוקת כיון דאיכא פלוגת' דרבוותא אם משומד יורש את אביו אם לאו שהמרדכי כתב בשם רב צדק גאון ובשם רבנו חננאל דמן התורה ודאי משומד אינו יורש את אביו ואחרים כתבו דמן התורה ודאי משומד יורש אלא שיש כח לב"ד לאבד הירושה ולהפקיעה מן המשומד דא"כ היה נר' דלמ"ד דמשומד אינו יורש מן התורה הדין הוא שינתנו הנכסים לאחות היורש אבל למ"ד דמן התו' המשו' יורש היה צריך לדקדק באיזה אופן נוכל לתת הנכסים לאחות היורש ושמא מוטב הוא שיהיו ביד ב"ד עד שנר' אולי יבא היורש ויחזיר בתשובה כך היה נר' לכאורה אבל לע"ד נר' שהדבר ברו' דלכ"ע בנ"ד דיש כמה שנים היורש היה יכול לבא ליהידות שהורתו ולידתו היתה שלא בקדושה כי אם בגיות כ"ע מודו שהדין הוא שינתנו הנכסים לאחו' היורש מטעמא דה"ל כאלו היורש מת ועבר ובטל מן העולם ואין כאן אלא אחותו שהיא יורשת כיון שאין אח וטעמא שאני אומר כן שכ' הריב"ה ח"מ סי' רפ"ג ז"ל ישראל שנשתמד מן הדין יורש קרובו הישראל וכתב הרמב"ם ואם ראו ב"ד לאבד ממונו ולקנסו שלא להחזיק ידי הרשעים יכולין לעשו' כן ואם יש לו בנים למשומד ינתן ירושת אביהם המשומד להם ע"כ א"כ נר' דבנ"ד לא מיבעיא לדעת הגאונים שהדין נותן שינתנו הנכסים לאחות היורש כיון שאין למשומד יורש כלל דה"ל כאילו אינו בעולם אלא אפי' לדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל דמדין התורה המשומד יורש את אביו מ"מ לא גרע אחות היור' מבני היור' וכיון שהוא כתו' שינתנו הנכסי' לבני המשומ' אפי בחיי המשומד ואפי' שהוא לפנינו כ"ש שיל"ל שינתנו הנכסי' לאחות היור' המשומ' שאינו לפנינו וגם הדב' רחו' שיבא ואעפ"י שכ' הטו' ז"ל וא"א הרא"ש כתב טוב ליתנה ביד ב"ד ואם יחזור בתשו' יתנוה לו מ"מ יש לנו לומר דאפי' הרא"ש לא קאמר הכי אלא במשומד שנולד בקדוש' ונשתמד והוא לפנינו ויש לנו לומר שהיום או למחר אפשר שיחזור בתשו' אבל ביורש כזה שהוא ואביו ואבי אביו כולם נשתקעו בגיות הורתם ולידתם כולם שלא בקדו' כ"ע מודו שינתן הירושה לזאת האשה לאה שהיא יהודית ועומדת כאן לפנינו בדת ישראל כנשים הכשרות מישראל ולא להמתין לשמא רחוק כזה אחר שיש כמה שני' שעברו והיה אפשר להם לבא ולא באו פקע מהם תורת ירושה מכל וכל ותכף מיד זכתה לאה אחותו ואע"ג דגבי יבום אנו מחזיקים לאלו האנוסים קצת לישראל ומעגנים היבמ' שנפלה אפי' בפני משומד מאלו האנוסים שבפורטוגל אומר אני דממונא מאיסורא לא ילפי' ודוקא לגבי איסור ערו' חמורה החמירו להצריכה חליצה אבל לגבי ממו' פשיטא שאינם חשובים לכלום דחלוק כזה מצאתי לרב בת"ה בתשובה אחרו' שכתב וז"ל ואע"ג דכתב הרמב"ם גבי אסורי ביאה בפנוי' שאמרה מפ' נתעברתי אינה נאמנת דבן פ' הוא ונ"ל דחוששין לדבריהם ואסור בקרובי פ' עכ"ל הא קמן דלדעת הרמב"ם חוששין לדבריהם מ"מ י"ל היינו דוקא לענין חומר עריות אבל לענין ירושה פשי' דלא מהימנו' כל עקר ע"כ. ש"מ שהאמת כמו שאמרתי דאין למדין מאיסור' לענין ממון וכן נר' לי לדקדק שכן הוא האמת מתשו' ר"ש בר צמח ז"ל שהביא הרב הגדול כמהר"ר יעקב בן חביב בפסק שסדר על זקוקת היבם משומד והצריכה חליצה והביא ראי' מתשו' זו שכתב בסוף וז"ל נמצינו למדין שבני אלו האנוסי' ישראל הם נקראים אפי' עד כמה דרי לענין קדוש' וגיטין ויבום וחליצה ולא שמענו מא' מהגדולים אשר קדמונו שהור' להקל בזה וכל המקל בדבר שבערו' צריך להתיישב כו' עד כי דבר ערו' לא ניתן לתשלומין ע"כ הרי שהאריך הרב לומר שנקראים ישראל לענין קדושין כו' גם כתב שהמקל בדבר ערוה צריך להתיישב כו' גם כתב שלענין ערוה לא ניתן לתשלומין מכל אלו הלשונות הורה בודאי לומר דדוקא לענין איסור ערוה החמור אנו מחזיקין אותם קצת לישראל אבל לענין ממון אינם נחשבים כלל ועיקר לכלום ומעתה אני אומר שנתבאר נדון שלנו באר דודאי הדין נותן שיתנו הנכסים ללאה אחות היורש שהרי יש כמה מן הפוסקים קמאי ובתראי דסברי שמשומד איני זוקק ליבום שאינו אח כלל ואחרים אומרי' שזה דוקא שהיה משומד בשעת נשואי אחיו אבל אם בשעת נשואי אחיו היה ישראל זוקק ובנדון כזה שלפנינו שהורתו ולידתו היה בגיות מכמה דרי רוב הפוס' רובא דרובא סברי דלא חשיב אח כלל וא"כ יש לנו לקרב הסברות ולומר שאפי' אותם דסברי דאפי"ה זוקק היינו משום חומרת ערוה החמירו כנז' אבל בנ"ד דהוי ענין ממו' אית לן למימר דכ"ע מודו דלא מיקרי אח כלל ולא ירית ואפי' ימצא איזה פוסק שיאמ' דירית או שיהיה מונח בב"ד אולי ישוב היינו למשומד שנולד בקדושה אבל כגון נ"ד לדעתי לא ימצא אדם שיסבור כן וכבר בא לידי פע' ופעמים וכן דנתי כמו שאמרתי וגם שלא סדרתי פסק באותן הימים עתה לבקשת השואל סדרתי פסק זה וגם שהיה בידי להארי' הרבה ראיתי לקצר לפי שנראה בעיני שאין צורך להארי' ובפרט אחרי שמצאנו גד' הדור הרב כמר"ר דוד הכהן ז"ל שכתב בבית כ"ח שמשומד אינו יורש במקום אחות יהודית והאריך הרב' בפסקו ונתבאר מדבריו שאפי' עמד בשמדתו שעה א' בשעת פטירת המוריש נסתלקה ירוש' ממנו ונתן טעם דממה נפשך כן הוא דהא דכל ס"ס אזלינן לקולא אפי' מדאורייתא והכא הוי ס"ס ספק יורש ספק אינו יורש אם ישוב ואת"ל יורש שמא לא ישוב וכן ספק ישוב ס' לא ישוב ואת"ל ישוב עדין יש ס' יור' ס' אינו יורש: עוד נתן טע' אחר שאחות יורשת במקו' אח משומ' כיון שאח ס' יור' ס' אינו יורש לפי שהוא משומד ואחות היא יורשת ודאי לא אתי ס' להוציא מידי ודאי עד שכתב לבסוף כלל העולה בהא סלקינא ובהא נחתינא שאם אין התנאי בשטר הכתיבה על דרך שכתבתי הבעל יורש ואם התנאי על דרך שכתבתי אחותה היא היורשת הרי מסיק בפי' שהאחות יורש במקום אח המשומ' אפי' שהיה לידתו בקדושה וכדאי הוא הרב לעשו' מעשה על פיו ולא לעכב הממון בב"ד אלא שינתן תכף ומיד לאחות היורש וכ"ש בנדון שלפנינו דליכא שום גמגום כלל עיקר כיון שהיורש הורתו ולידתו בגיות וזה כמה שנים שהיו יכולים לבא ולא באו נשתכח שם ישראל ושם אח ממנו מכל וכל לענין ממון ואחותו זאת שהיא יהודית שומרת תורת ה' זכתה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |