שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/שו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' נפטר לב"ע והניח בני' ובנות הידועים לו מאשתו הנשוא' לו אחר שנה או שנתי' בא לוי ואמר שהיה בנו של ר' ונולד בגיות כמו השאר ועתה בא לחסות תחת כנפי השכינה ותובע חלקו מנכסי עזבון אביו והביא עדים והעידו איך היא דבר אמת ששמעו פעמי' הרבה מפי ר' שלוי הנז' היה בנו. והיורשים בניו הידועים לנו טוענים עדיין ואומרים שאינו אחיה' ואומרים שאפי' נניח שנאמין לאביו במה שהוא אומר שהיה בנו כפי דברי העדים מ"מ אין לו חלק ונחלה בנכסי אבינו שהני' עתה בעת פטירתו רק בנכסי' שהיו לאבינו בעת ההיא שאמר שהיה בנו והיה נאמן במגו דאי בעי יהיב ליה אבל בנכסים שאח"כ אין. לו חלק ונחלה ואת"ל שנתן לו מאותם שהיו לו אז אנו אומרים שאותם נכסים אינם בעולם ויביא ראיה ויטול ולוי טוען הרי אני מביא ראיה ועדים שר' אבי הוא כמו שהוא אביכם הרי אני יורש כמו שאתם יורשין הדין עם מי:
תשובה
נר' בודאי דבדין זה איכא פלוגתא דרבוו' דתנן פ' י"נ זה בני נאמן ובעי בגמרא למאי הלכתא אמר שמואל ליורשו כו' ופריך ליורשו פשיט' ומשני לפטור מן היבום אצטריכא ליה הא נמי תנינא כו' עד הכא אע"ג דמוחזק לן באח ופי' רשב"ם ליורשו פשיטא דמגו דאי בעי יהיב ליה במתנה כי אמר נמי בני הוא וירשני נאמן ואי משום נכסים הבאי' לאחר מכאן אתא לאשמוע' דאע"ג דאין יכול להקנותו נאמן הא לאו מלת' היא דודאי אינו נאמן דהא ליכא מגו כו' עד ואע"ג דדרשינן לעיל יכיר כו' עד ה"מ גבי חלק בכורה דידעינן שהוא בנו אך אינו ידוע אם בכור הוא אם לאו ואתא קרא למימר דכיון דידעינן דבני הוא נאמן לומר בכורי הוא אבל היכא דלא ידעינן אם בנו הוא אם לאו לא מהימנינן ליה אלא לנכסי' שיש לו עכשי משום דאיכא למימ' מגו והרא"ש הבי' בפסקיו שהרמ"ה כתב פליאה גדולה היא לומר כן ופי' דמאי פריך בגמ' פשי' לאו מכח מגו פריך אלא מכח מתני' דמייתי אחר כך וכתב דדייק לישנא דגמ' דקאמר הא נמי תנינא כלו' הא נמי תנינא התם כמו ליורשו דהוה פריך מינה מעיקר ודקדוק זה האמת נר' חלוש מאוד דאדרבא נר' כדברי הרשב"ם מדלא פי' המק' המשנה מעיקר' משמ' דלא פריך אנא מכח הסבר' והא דקאמר בתר הכי הא נמי ר"ל הא נמי מלתא דלא צרי' הוא כיון דתנינא לומר אעפ"י שאינו פשוט כ"כ מצד עצמו וא"כ אינו כ"כ קושיא א"ה כיון דעיקר הדין לגבי ירושה פשו' מצד עצמו ולענין אישות משנה היא בקדושין א"כ הא נמי מלתא דלא צריך הכא כמו דין ירושה שהוא פשוט מצד עצמו מ"מ כתב הטור ח"מ סי' רע"ט שאביו הסכים לדעת הרמ"ה ונר' ג"כ לע"ד שכ"ד הרי"ף כיון שכתב סתם למאי הלכתא אמר רב יודה אמר שמואל ליורשיו כו' ולא חלק כלל וסתמא משמע כדברי הרמ"ה גם מטעם זה נר' דהרמב"ם כיון שכתב פ"ד ה' נחלו' סתם ז"ל האומר זה בני וזה אחי כו' ה"ז נאמן ויירשנו בין כשאמר כשהוא בריא בין שאמר כשהוא ש"מ ולא חלק בין נכסים דעכשיו בין נכסים הבאים אח"כ כנז"ל אבל מתוך דברי רי"ו נר' שנוטה לד' רשב"ם שהרי כ' וז"ל זה בני נאמן ליורשו ואינו נאמן לו' זה בני בנכסים שנפלו לאח' מכאן ולא יירש בהם אותו הבן כי אם שא' יורשי' אם לא היה נודע בודאי שהיה בנו ורמ"ה כ' כי פלא הוא לו' זה כי בודאי נאמן על הכל ויירש כמו כן בנכסים שנפלו לאחר מכאן כמו בנכסים שיש לו עתה ומ"מ נראה שאם לא היה דר בכאן ובא ממדינת הים ואמר עליו בני נאמן לגמרי וכ"כ הרב מורי רבי אברהם ן' אשמעל עכ"ל משמע קצת מתוך לשונו דבבא ממדינת הים הוא ובנו ואמר עליו שהוא בנו הוא דפסק רבו דנאמן אבל אם אנו מכירים לראובן ולא הוחזק בבן אח"כ אמר על פלוני שהוא בנו ס"ל בהא כרשב"ם דאין לו חלק אלא בנכסים שהיו לאב באותה שעה אבל לא בנכסים שבאו לו אח"כ וכ"נ נמי מדהביא סברת רשב"ם על הסתם ולא הזכיר אומר וסברת רמ"ה הזכיר בשמו ומשמע דהוי כמו משנה סתמית שמביא סברת ת"ק בסתם והסברא השנית פי' מי החולק דעל הרוב הסבר' סתמית היא הלכה וכ"נ דעת התוס' שכתבו כדברי הרשב"ם ליורשו פשיטא דהנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס לא יהא נאמן אע"ג כו' עד אבל הכא דלא ידעינן אם הוא ראוי ליורשו או לאו אינו נאמן משמע דס"ל כרשב"ם ונלע"ד דמה שהזכירו כשהוא גוסס לאו דוקא אלא כל נכסים שבאו אח"כ ג"כ לדידן דקי"ל אין אדם מקנ' דלשב"ל אלא נקטינן הכי משום איכא מ"ד אדם מקנה סוף דבר נר' בודאי דלא נפק מפלוגת' דרבוותא וא"כ כיון דהוי ספק אין להוציא ממון מחזקת היורשין הודאין לתת לזה שהוא ס' כי אין ס' מוציא מידי ודאי ואין לומר כאן נמצאו וכאן היו שהרי כתב הרשב"א בתי' בתשו' וז"ל שאלה ר' שהוא חולה ומתיירא שמא ימו' פתאום ומתהלך בחוץ כשאר בני אדם ולפיכך עלה בדעתו לצוות מחיים כדי לסל' מבין יורשיו מחלוק' לחלק נכסיו בין יורשיו איך יעשה אותה כדי שיהיו מעשיו קיימים. תשובה תחלת כל דבר צריך אתה לדעת שמתנת ש"מ כו' עד ומ"מ אם יש לו עסק או סחורה או מטלטלים שאינן מסויימין ורוצה לחלק ביניהם לרבות לא' ולמעט לאחר איני יודע דרך שיוכל להועיל במתנת בריא ומעכשו ולאחר מיתה כי שמא מה שיש לו היום לא יהיה לו בשעת פטירה ולפיכך אין לו תקנה בזה אלא בחיובין שיתחייב עצמו ונכסיו מעכשיו ולאחר פטירה לכל א' וא' כפי מה שירצה למעט אי לרבות ע"כ נתברר מכאן דפשי' ליה להרשב"א דלא אמרי' כאן נמצאו וכאן היו ושאין תקנה למוריש אלא בחיובין כנז' ואם לאו היורש שיתבע ק"ק מכח צואת אביו יאמר לו שכנגדו מה שאמר אבי שיתנו לך ק"ק היה מהמעות והנכסים שהיו לו אז ואותם כבר אבדו ואלו אחרים הם ובזה אין לך זכו' יות' ממני ואמרי' שעל המוציא להבי' ראי' ואם לא יביא אין לו כלל וכן בנ"ד נמי אחר דאיכא פלוגתא דרבוותא אין לבן הזה זכות אלא במה שהיה לאביו בשעה שאמר שהיה בנו ולזה צריך לו להביא ראיה מה שא"א א"כ עם שכפי האמת הבן הזה מזזקינן אותו לבן לענין איסורא לענין ממונ' יש לנו לומר העמד ממון בחזקתו והרי הוא בחזקת היורשים הודאין ואעפ"י שמצאתי תשובה אחרת נר' ממנה הפך זה דאמרינן כאן נמצאו וכאן היו ועל הטוען שלאחר מכאן חזר ולקח עליו הראיה וכתוב בה שכן דעת הגאונים מ"מ נלע"ד שרוב הפוסקים סברי דלא אמרי' בכה"ג כאן נמצאו וכאן היו וכבר הוכחתי זה מתוך ההלכה בכתובות בפ' המדיר על משנת נמצאו בה מומין כו' אלא שלא ראיתי להאריך כאן ועוד שנר' לי שהטור שהוא אחרון הביא תשובת הרי"ף מסכמת לאותה תשובה אשר הבאתי למעלה בשם הרשב"א ע"ש במקומו ח"מ סי' ס' ולהיות דבר קשה בעיני ההמון לומ' דין כזה שנאמין לאיש שהוא בן ר' שנאמר שלא יש לו זכות כשאר בניו זחלתי ואירא לחוות דעתי זה עד אראה אבינה אבחן אם אמצא עוזרין ואם לאו אבטל דעתי כי ה' יודע ועד שאין כונתי רק אל האמת במה שהוא אמ' דרך אמונה בחרתי ובזה חתמ' שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |