שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רעט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמת כי באו לפני קצת יחידי ק"ק פ' יע"א וקצת יחידי ק"ק פ' יע"א וחלו פני לדון בין שני יחידים ראובן מהקהל האחד ושמעון מהקהל הב' על שראובן יחיד מהק"ק פוליא יש לו חזקה בחצר שהיה דר רבי דוד אשר אשכנזי שקנה ממנו ויש לו חנות ופתח החנות פתוח לבית שער ושמעון יחיד מהק"ק פולייא קנה עתה מחדש בית מהקהל קדוש אשכנזים יע"א ובאותו בית יש בית שער שיש באותו בית שער חלון ופתח יוצא לבית שער של ראובן הנ"ל ורצה שמעון הקונה עתה לפתוח החלון שבעת שקנאו היה סגור והוליכוני שם לראות הענין וראיתי מקום הפתח והחלון שעדיין היה שם המשקו' והמזוזו' והדלת גם בחלון היו שם הפצימין ואותו המעק' מעצי' קצרים שיש עד אמצע גובה החלון אמת כי היו נסרים תקועי' במסמרי' מצד יחיד ק"ק פוליא והיה טוען ראובן יחיד ק"ק פוליא שהדלת והחלון הכל סגור זה שלש שנים ויותר ושלכן לא היה רוצה להניח לפתוח לא הפתח ולא החלון כי כמו שקנה סגור כן יש לו לעמוד והקונה עתה היה אומר כי אין אורה למקום הנז' אלא מאותו חלון ושאם היה סגור לא היה מפני שמחל על האור' רק שעד עתה לא היה צריך אך אמנם לעת הצורך היה המוכר יכול לפתוח ראיה שעדיין החלון בתקונו גם הפתח הדלת כמו שהיה אז תכף אמרתי שכפי הנר' הדין עם בעל החלון ולא רציתי לפסוק הדין עד שאחמיצנו אחר שעה או שתים חזרו אלי ואמרתי שכן הוא כמו שאמרתי להם שהדין עם שמעון יחיד ק"ק פולי' מן הטעמים הנ"ל ולהיות יש בעיר נחשים בדמות אנשים מסיתים ומדיחים והסיתו למחוייב שיתבע הורוני מהיכן דנתוני כי אמרו כי א"א דין כזה ולא מחכמה שאלו על זה לכן ראיתי להורות כי דין זה מתבא' מן הגמרא בתרא פ"ק דתניא אחד מבני המבוי שבקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו היה סתום ובקש לפותחו אין בני המבוי מעכבין עליו ופרש"י היה סתום שהיה לו מקדם פתח פתוח לו וסתמו ולאחר זמן נמלך לפותחו ע"כ ובגמ' אמר רבא לא שנו אלא שלא פרץ את פצימיו אב' פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו ופרש"י כשנסתם פתחו לא סלק מזוזתו ומשקוף מפתחו דגלי דעתיה דלא סלק לנפשיה וסופו לפותחו לאחר זמן ע"כ והביאה הרי"ף ז"ל בהלכותיו והרמ"בם ז"ל ה' שכנים פ"ה ז"ל היה לו פתח סתום במבוי שאינו מפולש הרי זה פותחו בכל עת שירצה הטור ז"ל ח"מ סי' קס"ב היה לו כבר פתח פתוח למבוי ונסת' כל זמן שלא פרצו פצימיו יכול לחזו' ולפותחו ע"כ הרי נתברר מן הגמ' ומן הפוסקים שכל שלא נפרצו פצימיו הו"ל כאלו הפתח פתוח ולא נסתם מעולם ולתשלום וגמר הדבר אכתוב תשובת הרש"בא ז"ל הביאה הב"י שהוא הנושא שלנו וז"ל ראובן שיש לו פתח סתום בבית שער שנכנסים בו שמעון ולוי ובא ראובן לפותחו ולוי מעכב לפי שאין לאותו פתח פצימין. אלא קצת משקוף וחור א' במשקוף שמוכיח שהיתה סובבת באותו ציר דלת גם יש מזוזות מאבנים כו' עד ויש עדים לראובן שראוהו נכנס ויוצא דרך הבית שער באותו הפתח הסתום. תשובה כל מי שיש לו זכות בחצר זכותו קיימת עד שיעשה מעשה שהות מתיאש ממנו ומפקירו אבל זה אי זה מעשה עשה שהפקיר זכותו אצל שכנו ואע"פ שאין חלל במזוזות מה בכך הרי הוא עומד כמו שהיה וסתימתו אינה ראיה על סילוק זכותו ע"כ עוד כתב שם ז"ל דכל שלא פרץ פצימיו הרי הוא כפתוח ולא אבד זכותו בשתיקתו שפתחו מכריז על זכותו ע"כ נתבאר הדין מכל הצדדים וגם שהיה מקום עיון בענין אחר בטענ' אחרת מ"מ כעת לא חששתי להאריך רק על הטענה הנ"ל שהיה טוען ראובן יחיד ק"ק פוליא וגזרתי שהדין עם ש' יחיד ק"ק פלוני יע"א ועתה אבאר מה שיש קצת עיון בענין זה הוא מה שאומר אע"פ שהכתות לא נתעוררו בזה והוא זה דאמרינן בגמ' פ"ק דב"ב אמר רב נחמן אמר שמואל האחי' שחלקו אין להם דרך זה על זה ולא חלונות ולא סולמות ולא אמת המים זה ע"ז וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' שכנים ששנים שקנו מאחד וחלקו דינם כדין האחים ואין להם חלונות זע"ז והנמקי ז"ל בפ"ק דב"ב שאם נתן לזה קודם שיתן לחברו השאר קי"ל דנותן בעין יפה הוא נותן ולראשון שנתן ישתמש בעינן שהיה הנותן משתמש ונר' דה"ה במוכר אלא שנראה שיש מחלוקת בדבר וכמ"ש הטור ח"מ סי' קנ"ד וז"ל ראובן שמכר או נתן הבית לש' והחצר ללוי והיו החלונות פתוחים מהבית לחצר הלוקח או מקבל המתנה צריך לסותמ' ואם מכר החצר ושייר הבית לעצמו בזה כתב ה"ר יודה ברצלוני יש מי שאומר כיון שמוכר בעין יפה הוא מוכר כשמכר לו החצר מכרו לעשות בו כל חפציו ואינו יכול למונעו ולומר שלא יאפל עליו כו' עד ויש מי שאומר שגם בזה צריך להרחיק והכריע הוא שאין צריך משו' דקי"ל מוכר בעין יפה הוא מוכר ונר' מסכימי' לזה רבים מהפוסקים וא"כ שמעון שקנה הבית אשר לו הבית שער אשר לו החלון ומשקיף על הב"ת שער של ראובן מק"ק פוליא כיון שקנה באחרונה י"ל א"כ שהראשון בעל הבתים ששייר הבית לעצמו בעין יפה מכר כיון ששייר הבית לעצמו אשר בה החלון ויכול ראובן לסתום אע"פ שיאפיל עליו ואע"פי שיש קצת חולקים מ"מ לדעת הרוב נראה שהדין היה נותן שהיה יכול להאפיל כנז' שהניזק בעל החלון בא למחות עליו להביא ראיה כ"ש בהיותם רבים וגדולים הסוברים שיכול להאפיל מ"מ נלע"ד שעם כ"ז הדין עם בעל החלון והטעם שהרי דין זה יצא מן המקור מאחין שחלקו כו' כנ"ל וא"כ אין להעדיף לנ"ד מההיא דאחין שחלקו ובאחין שחלקו אמרינן דדוקא בתוספ' אורה הוא דאמרי' שאין חלונות זע"ז וכן הביאוהו הפוסק וז"ל הטור ח"מ כתב בסי' הנז' וז"ל אחין שחלקו והגיע החצר לא' והבית לב' והיה לאביהם חלונות פתוחים מן הבית לחצר צריך לסותמם כו' עד בד"א בתוספת אורה כגון באכסדרא שאו' רב אבל אם הוא בית שאין לו אורה יותר מהצריך לו אין צריך לסותמו וכן הסכמת הפוסקים דכשאין לבית אורה הצריך לה שאז ודאי אין לסותמו א"כ בנ"ד אחר שאין לבית שער אורה הצריך אם היו סותמים החלון לכ"ע אין הראשון שקנה החנו' יכול לסתו' החלון וצריך להרחיק ממנה ד' אמות כדי שלא יאפיל כ"ש בהצטרף סברת ה"ר יונה ז"ל שכתב בההיא דאחין שחלקו דדוקא שפי' שלא היה העלוי אלא בשביל הבנין אבל בסתם היה דעתם גם על החלונו' וא"כ לדעתו היינו יכולים לומר דאפי' באכסדרא לא יוכל לסתום הלוקח הראשון דהא לא עדיף מאחין שחלקו כנ"ל ועוד טעם שני נראה שיש דין לבעל החלון שכיון שהחלון היה באופן הנ"ל ה"ל כאלו היתה פתוחה לעולם ונמצא כבר החזיק המוכר על ראובן הלוקח הא' בחלון וגל' דעתו שלא מכר בעין יפה כשמכר לסתום החלון וכיון שמכר עתה לשמעון י"ל מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו וכשם שהמוכר הא' היה יכול לומר שלא מכר לסתום ראיה לדבר שהחלון היה פתוח אחר שמכרתי לך יותר מג' שנים כן זכיתי אני במקומו ואע"פ שלא היה פתוח לגמרי פתוח מיקרי כמ"ש הרש"בא ז"ל דכל שלא פרץ פצימיו הרי הוא כפתוח כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |