שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רעח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מעשה שבא לפני רבי יוחנן חראד יצ"ו והבחו' ר' יהודה חראד בן אחיו של רבי יוחנן הנז' ושניהם מק"ק קייאנה יצ"ו גם באו פרנסי הק"ק הנז' וחלו פני אדון ביניהם בין הבחור הנז' ובין ר' יוחנן הנז' וה' היודע והוא עד עלי כמה פעמים אומר לי לבי שלא להטפל לשמוע דברי ריבות אשר בין איש לרעהו אחר שזה כמה שנים פשטתי כתנתי כתנת עבודת הרבים ונעשית חפצי מי מכניס אותי בתגר זה אם לא שנאמן עלי הדיין כי כוונתי לשמים להיות כי פעמים באים לפני שני בעלי דינים ואני דוחה אותם והם מטיחים דברים ואומרים אתם הגורמים לעילוי יראתם כי אחר שאתם אינכם רוצים לשמוע טענותינו אנו מוכרחים ללכת כו' ואז רואה אני עצמי מחיוב ושאינו רשאי להפטר מלשמוע דברי ריבותם ולדון ביניהם כאשר יורינו מן השמי' אע"פ שיהיה לי לטורח גדול לפעמים כמו שאירע לי עתה עם זה ר' יוחנן הנז' כי אחר ששמעתי טענותיו וטענות הבחור הנז' ונטלו קנין ושבוע' בפני ובפני הפרנסים הנז' לקיים מה שאגזור ביניהם תבע הבחור הנז' תביעותיו והם חמש מאות לבנים וחזקת בית אחת שדר עתה בה ר' ליאון חסדי קלבריש מן הק"ק הנז' ור"י מכר הבית הנז' והבחור היה תובע הבי' שהיא שלו אז הוציא ר"י שטר מחיל' כתב וחתו' במונישטיריו וזה תוקף לשון המחילה בפנינו עדים ח"מ הבחור רבי יודה חראד מדעתו ורצונו הודה הודא' גמורה בלי שום זכר אונס ואונאה כלל כו' איך הוא דבר אמת שבמה שנתן דודו ר' יוחנן לאחותו הנז' נתפרע ממנו מכל התביעו' ומכל התלונות מכל החיובים ומכל השעבודים ומכל הקנסות שהיו לו ולבאי כחו על דודו ר' יוחנן האפטרו' הנז' ועל בא"כ הן מנכסי עזבון אביו רבי משה נ"ע הן מאי זו ירושה או נחלה הנוגעת לו מזקנו ה"ר יאודה חראד מזקנתו או מאמו דונה חסילה או מאי זה דבר אחר שבעולם מהכל נתפרע ונתפייס מדודו ר' יוחנן הנז' פרעון גמור בלי שום שיור כלל ולא נשאר לו ולא לבא"כ על דודו הנז' ולא על בא"כ לא כסף ולא שוה כסף כו' ואם נשאר שום דבר הכל מחל לו מחילה גמורה ושלמה פי' וכך אמר לנו הבחור יהודה חאראד שטר מחילה זו כתבוהו בשוקא כו' ע"כ תוקף שטר המחילה אז אמרתי לבחור דע לך שאם יתקיים השטר בחותמיו שהמחילה חזקה וכמעט הייתי מזכה לרבי יוחנן בכל עד שעברו כל כך דברים ביניהם שגלו שר' יוחנן מכ' הבית זה אחר המחילה אז כששמעתי כן אמרתי אם יאמנו דבריך שהמחילה קדמה למכירת הבית אז ודאי הדין עמך ונתאמת שכן היה אז אמרתי שהבית הוא של הבחור הנז' בפני הפרנסים ולפני הבעלי דינים וחשבתי בודאי כי לא יהיה להם עוד פה לדבר אחר השבועה אמנם ר' יוחנן הנז' כשראה עצמו מחוייב ממני לא נתקררה דעתו וכמעט בגזרתי בקש צדדים ליקח עצמו לצד אחר לעבור על שבועתו אשר נשבע לפני הפרנסים ולא עליו תלונותי כי אם על הלומדים כי נותנים לו מקום ליתלות וליחנק וחזרו וחלו פני הפרנסי' מהק"ק הנז' להורות לו מהיכן אני מחייבו ואמרו כי זה יהיה סבת שלום הק"ק ולהיות גדול השלום אמרתי לעשות רצונם וזה החלי: אחר הציעי שני הקדמו' ידועות לכל אחד שקרקע נקנית בכסף ובחזקה ובקנין סודר בין במקח וממכר בין במתנה כי שניהם שוה בכח הקנין ואין לקרקע שום קנין אחר וזה דבר ברור אין צורך להאריך בו שני ידוע וברור שהאפטרופוס אין לו חזקה כמו שהוא משנה שלמה. ואח' שני הקדמות אלה אני אומר דלא מבעיא השתא שהמחילה קדמה למכר שאין ממשות בטענות רבי יוחנן שרוצה לזכות בבית הנז' בטענה שהבחור מחל לו כמו שטען בהראותו שטר מחילה הנז' שהרי לא מצינו שקרקע נקנית במחילה ולא שום דבר שאינו תחת יד הנמחל וברשותו ואפי' שדבר זה אינו צריך ראיה כמו שהייתי יכול להאריך בזה מ"מ ראיתי לקצר ולהעתיק כאן לבד תשובת הרא"ש הביאה הטור ח"מ סי' רמ"ה וז"ל יעקב נתן לראובן בנו קרקע במתנה מעכשיו אחר זמן ירד יעקב מנכסיו ופייס מראובן שיחזור לו שטר המתנה גם עשה לאביו מחילה אח"כ נתעשר יעקב ובקש ראובן מאביו שיחזור ויעשה לו שטר מתנה ולא רצה יעקב אז ערער ר' על הבית כו' עד הדין עם ראובן שיעקב לא קנה בחזרת השטר ולא במחילה ואם יעקב מודה בכל הדברים בפני ב"ד יחזיקו ב"ד הקרקע ביד ראובן ע"כ והדברים ק"ו והשתא ומה התם שהקרקע היה מיעקב תחלה אלא שנתנו לבנו לראובן עכ"ז לא הספיק חזרת שטר המתנה ולא המחילה לחזור להקנו' ליעקב את הבית בנ"ד שבית זה לא היתה מעולם מר' יוחנן אלא מהבחור יהודה לא כ"ש שלא יועי' שטר מחילה להקנות לו את הבית שלא היה מעולם שלו ומזה הטעם אני אומר כי טעות היה בידי ומחשבתי אשר חשבתי לזכות לר' יוחנן כאשר חשבתי המכירה קודמה למחיל' בלי ספק אינו כן שיש לדון ולומר שלא מחל הבחור ר' יהוד' לר"י רק המטלטלין שהי' ביד ר"י וברשותו אבל הקרקע שבכל מקום שהוא ברשות הבעלים עומדת לא שייך בו מחילה דאלת"ה מפני שמחל לו הבחו' לר"י המחילה הנז' יתחייב הבחור ליתן לו הנכסים אשר תחת ידו ומה לי הבית ומה לי הנכסים אשר תחת ידו אחר שאין לו חזקה לר' יוחנן בבית כלל כמו שהקדמנו בהקדמה הב' שאין חזקה לאפטרופוא וא"כ הבית ברשות הבחור הנז' וכמו שאינו מועיל שטר המחילה להוציא שאר נכסי היתום מידו כך אינו מועיל על הבית וזה דבר ברור ואריכות בו מותר וגדולה מזאת כתב מהררי"ק שרש נ"ד וז"ל דב' פשוט היא כביעת' בכותח' דלא מהני לשון מחילה במטלטלי דאיתנהו בינייהו כי אם גבי חוב ומלוה דלהוצא' ניתנה ולית ליה עליה אלא שעבוד בעלמא כו' עד וכן יש לדקדק גם מתוך דברי הרמב"ם ז"ל פרק ג' מהל' זכיה ומתנ' וז"ל הנותן מתנה לחבירו אין המקבל זוכה בו אלא בא' מן הדרכים שקנה וזכה בהם במקחו אם מטלטלין רוצה לתת לו עד שיגבה או ימשוך כו' עד מחל לחברו חוב שיש לו עליו או נתן הפקדון שהיה מופקד אצלו הרי זו מתנה הנקנית ואין צריך דב' אחר כמו שביארנו עכ"ל ובלשון זה כתב הטו' ח"מ ומדכתבו מחל לחברו חוב או נתן פקדון ולא כתבו מחל או נתן לחברו חוב או פקדון משמע בהדיא דדוקא בחוב מהני מחילה דאין לו עליו אלא שעבוד בעלמא אבל גבי פקדון דממונא דאיתי' בעיניה צריך שיאמר לו בלשון מתנה ולא בלשון מחילה ואע"ג שהפקדון ביד הנפקד או המקבל מתנה וכן משמע גם מלשון ראב"ן כו' עד אבל מחילה בלא ב"ד זמנין דבעי קנין וזמנין דלא בעי קנין כו' עד הרי דדוקא בחוב מהני מחילה ע"כ וכ"כ הטור ח"מ תשו' הרא"ש אביו ז"ל שלהי סי' ע"ג וז"ל מחילה לא בעי קנין מיהו מחיל' לא שייך במשכון בשלמ' כשאד' חייב לחברו מנה ומוחל עליו הוי מחילה במקום פרעון אבל כשיש לאדם חפץ ביד חברו ואמר אני מוחל לך החפץ לאו כלום הוא אלא א"כ שיאמר לו אני נותנו לך ע"כ וכ"ת תינח היכא דלא קנו כי מחילה בלא קנין לא שייך אלא בחוב ובדבר שאינו בעין אבל היכא דאיכא קנין מהני אפי' בקרקע וכהא דאמרינן פ' מי שהיה נשוי על משנת מי שהיה נשוי ב' נשים ומכר שדהו וכתבה ראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השנייה מוציאה מהלוקח וראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה ופריך בגמ' וכי כתבה ליה מאי הוי והתניא האומר לחברו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקו' הימנה לא אמר כלום הכא במאי עסקינן בשקנו מידה וכרש"י ז"ל בשקנו מידה ואמרינן בגמרא בהכותב לאשתו דהיכא דקנו מידו לגופא של קרקע קנו מידו משמע דאפי' בלשון שמשמעותו מחילה כשקנו מידו מהני לו וכן ראיתי כתב הרשב"א ז"ל בתשובה הביאה הב"י וז"ל נשאל על ראובן שהיה תופס קרקע של שמעון באלמות ולא היה יכול להוציאו מידו עד שאמר ראובן לשמעון מחול לי הקרקע ועשה לי שטר מחילה ואתן לך ק' דינרים ותסתלק מהקרקע כו' והשיב הדין עם שמעון כיון דלא קנו מידו כדאיתא בריש פ' הכותב ובפ' ח"ה ע"כ: משמע דאי קנו מידו מהני ובנ"ד איכא קנין ושבועה הא ודאי לא דמי דהת' הקרקע היה תחת ידו כמ"ש והיה תופס קרקע של שמעון באלמות כו' ועל אותו קרקע שאל מחילה ואלו היה הקנין היה מועי' מטעם ההיא דריש הכותב וח"ה כי בפי' מחל לו הקרקע שהיה תופס והקנה אותו בקנין אבל בנ"ד זה הבחור לא עלה בדעתו שהיה שואל לו הקרקע רק מה שהיה חייב לו מאביו מעות ירושה נחלה מעזבון אביו וזקנתו ואין לומר א"כ מה היה צריך קנין כי מחילה אינה צריכה קנין ובודאי כיון דקנו מידו דנראה דעל הקרקע קנו הא ודאי ליתא דאי משום הא לא אריא דאלת"ה שבועה למה אלא מאי אית לך למימר כי הכל היה לחזוק הענין כן הקנין וכמ"ש הרמב"ם שיש דברים שאינן צריכין קנין אלא שעושי' כן לחזוק הענין כדי שלא יראה שהם דברי' בעלמא אף הכא נמי היינו יכולים לומר כן אלא שאין אנו צריכים לכך כי ודאי צריך קנין והטע' כמ"ש מהרי"ק ז"ל כנ"ל דלא שייך מחילה בפקדון אפי' שהוא בידו ולז' עשו קנין לפיד אש מעות ופקדון מטלטלים אחרים שהיו בידו שלא היה מועיל בו מחילה לבד לכן הוצרך קנין אבל הבית שלא היה בידו שהרי בכל מקום שהיא איתא ברשותיה דיתום אם לא מחל אותה בפי' ובקנין פשיטא דלא מהני ודבר ידוע הוא לתנוקות של בית רבן דיד בעל השטר על התחתונה אפי' בלשון דמשתמע כדברי ב"ה כ"ש בשטר זה שנוכל לומ' שאדרבא לשון השטר מוכיח בפי' שלא מחל לו רק השעבודים שהיו לו ולבא"כ על דודו כי הוא כסף או שוה כסף מטלטל שהיה תחת יד דודו אבל הבית לא היתה תחת יד דודו שיצטרך לבק' אותה ממנו אלא ממי שהיה דר בה ובפרט כאשר נתברר בביאור שעדין לא מכרה רבי יוחנן ובחזקת הבחור היה כשנעשי' שטר המחילה ואין הפרש בין הבית לשאר הנכסים שהיה תחת יד הבחור דכמו שלא יעלה על הדעת ליתן אותם שהם תחת יד הבחור כך לא יעלה על הדעת הבית וזה ברור למודה על האמת ולע"ד נר' שתשובת הרא"ש חולק ודעתו שאפי' קנין אינו מועיל שאם היה מועיל איך השיב מחילה אינה צריכה קנין הא בענין כזה צריכה קנין ומועיל אלא דנר' דסבר הרא"ש שאין הקנין מועיל וההיא דכתובות הנ"ל איפשר דשאני התם דאין לאשה אלא שעבוד לבד גם נר' בעיני שיש לחלק בין ההיא דהרש"בא לההיא דהרא"ש וצ"ע מ"מ לכ"ע הוי דינא כמ"ש מן הטע' הנ"ל ולאומ' שיאמר מי אמר לנו שיש לחזק' דין קרקע אף אני אומר לו כי מעיד אני עלי שמים וארץ כי זה לי יותר מכ"ה שנים שנשאתי ונתתי עם החכם השלם כמהריב"ל נר"ו על זה והבאתי ראיה גדולה עד מאד איך כפי הדין החזקות דין מטלטלי יש להם מתשובת הר"י ב"ת הדשן אשר הוכיח שכל שיד גוי באמצע דין מטלטל יש לו: אמנם דבר ידוע שענין החזקות פורחות באויר ואין להם על מה שיסומוכו רק התקנות והגדרים שעשו קדמונינו והנה הם אמרו והם אמרו שיהיה להם דין קרקע וכך קבלתי מפי מגידי אמת כי דברים אלו יצאו מפי מורי החכם הש' כמוה"רר לוי ן' חביב ז"ל שהיה אומר אבא מארי הי' ממתקני ההסכמות והוא תקן שהיה להן דין קרקע וכן אני אומר פוק חזי מעשים בכל יום שבכל הענינים וההפרשים הנופלים בין איש לרעהו בענין החזקות אנו דנים אותם כדין קרקע וכן עשו קדמונינו ז"ל וכן נזהרים הסופרים כשאדם מוכר חזקה והוא נשוי אשה כותבים פלונית ובעלה כו' מטעם המשנה ששנינו בפי' הנזקק לקח מן האי' וחזר ולקח מן האש' מקחו בטל לקח מן האשה ואח"כ מן האיש מקחו קיים וכן דנין שלש שניה כדין קרקע סוף דבר כי מי הוא שיכול להכחיש שהחזק' אין לה דין קרקע וכן כתבתי אני בפסק אחד שעשיתי זה כמה שנים וז"ל שם כמה הרפתקי אנו צריכים למעבד ליתן לחזקה דין קרקע שר"ל שאע"פ שהמנהג כן הדין לא היה נותן כן אבל כל הדברים הנוגעים לדררא דממונא המנהג מבטל הלכה ומנהג הוא הוא הדין בעצמו וכל זה אני אומר אפי' נניח בנ"ד שהמכירה קדמה למחילה אבל כפי האמת אינו כן כי המחילה קדמה שתי שנים או יותר למכירת החזקה וא"כ הדבר ברור שאפי' נניח שהחזקה מטלטל גמור מה שאינו כן כמו שאמרנו מ"מ מה יועיל מחילה במטלטלין שהם צבורים ומונחים ברשות הרבים ואינם תחת ידו של רבי יוחנן והנ' הבחור רבי יאודה הנז' יקח נכסיו מאותו מקום שהניחם כי המחילה אינה מתנה ולא מכירה לשנאמר שזכה רבי יוחנן בבית הנזכרת האריכות בזה נר' בעיני יגיעת בשר וע"פ הדין שנר' בעיני פשוט זכיתי לבחור הנז' בדינו אח"כ הרא' לי רבי יוחנן שטר מעשה ב"ד ק"ק קייחנה יע"א שמכרו לו הם הבית הנז' ועם היות לבי אומר לי שהכל זיוף כי מעולם לא טען כך גם הפרנסים שהיו שם לא הזכירו זה אע"פ שהיו מסייעין אותו מ"מ אין ביד שום ב"ד עת' להפקיע נכסים שלא כדין ולגזול ליתום ליתן לאחותי אחר שהיתום היה נשאר ערום מבלי שום לבוש וגם זה הדבר ברור והנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |