שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רעז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מברוסה על מעשה שהיה שר' היה לו בית חזקה ונתנה במתנה גמורה לבתו בתולה לנשואיה והבית היתה מושכרת לש' לשתי שנים ואחר עבור שנה הבחורה מנתה מורשה למכור הבית ונמצאו המורשה והשוכר בקושטאנטינה והמורשה גלה אוזן השוכר שהיה למכור כי כן צווה והשוכר השיב לו שילכו לברוסה סוף דבר שהמורשה מכר הבית בקנין ושטר וקבל מעות ובו ביום שמכר גלה אוזן אשת השוכר שמכר הבית והיא השיבה שהוא היתה רוצה הבית ושיתן כל המעות ואחרים אומרים שלא אמרה כן אלא אח' עבור ח' ימים שנמכרה והוכרזה ועתה מחלוקת ביניהם כי השוכר אומר שהבתים שלו באותו מחיר שלקח הקונ' והקונה אומר שכיון שעבר זמן שידעה האשה ולא באה כבר מחלה גם שהבעל לא היה בעיר ואין דינא ד"מ והח' הדיין ביניהם פסק שהדין עם הלוקח גם החכם השלם כהר"י בן החכם כמהר"ר משה די שיגוביא יצ"ו סדר פסק לסייע דין הפוסק ושלחו אלי חלה פני להשיב לו תשובה וכן עשיתי וז"ל פרי צדיק בן משמח אב החכ' השלם נר"ו אותיותיך אותיות עליונות באו והגיעו עדי ומתקו לחיכי כל דבריך אך אגיד לך הרשום כי לימים באה אלי השאלה וכתבתי בקיצור מופלג הדין כפי מה שהורוני מן השמים והנה ראיתי כי הטיבו אשר הסכימו שלא להשיב אלא כאשר יראו שני הצדדים יחד שהרי השאלה הא' שבאה אלי כתוב שבו ביום שקיים המכירה לש' בא והודיע לאשת ר' המכירה ושהיא הוליכה המעות שיוליך אותם לח' כו' ועת' בשאלה הזאת כתוב שעברו ח' ימים עוד כתוב כאן שהוכרזה ובא' לא כתיב הכרזו ועוד כתוב בראשינה שהקונה נתן מקצת דמים ביד גיסו הח' לבטחון המכירה לא כלם וכשבא ראובן עדיין לא קבל המעות האפטרופ' ואשת ר' שלחה כל המעות ביד הח' ולא רצה לקבל ועפ"י הדברים האלה כתבתי כי מן הדין הקונה היה זוכה במקחו אם לא מפני התקנה וכיון שהתקנה קבלו אותה בחרם שהדין היה עם השוכר אך עתה שראיתי השאלה בסגנון אחר לאהבתך ראיתי להרחיב הדבור בזה וגם זה בקיצור וזה החלי בס"ד: אומר אני שבדינא ד"מ יש כמה ספקות והם מחלוקות שנפל בפוסקים אחד אי שייך דין בן המצר בבתים כי לדברי ר"ת אין דין מצרנות בבתים וכתב הרא"ש שדבריו נכונים אלא שלא נהגו כן ספק שני שאפי' את"ל דשייך דינא דב"מ בבתים אימא מולקי אמנם חזקה לא אמרי' הכי והכי אנו נוהגים בעיר הזאת שאלוני' יע"א על פי קדמונינו לא יש כי אם קהל א' שנהגו רובם דין מצרנות ספק ג' אם יש בשכירות דין מצרנות שלדעת הרמב"ם אין דין מצרנות בשכירות ולדעת הרא"ש יש. ספק הד' במה שאמרו שאין דין מצרנות לאש' או הוי דוקא בפנויה שאין לה מי שיפקח במעשיה או שמא בכל אשה אמרו ולא פלוג ספק ה' כאשר לא באו הקונ' והשוכ' יחד כמה זמן יעבו' שיתבטל כח המצרן כי בכל אלה הדברים נפלו מחלו' והאמת כי דעתי מסכים לדעתך כי מן הדין בכל ספק שיפול בענין זה כמו שכפי האמת כל אלו הספקות יש בנ"ד הדין היה קולא ללוקח וחומרא למצרן כמו שכתב' וכן כתב אני בפסקי הראשון שם כיון שדין מצרנו' אינו אלא מדרבנן אלא שסמכו אותו אקרא דועשית הטוב כו' הטוב והישר בכל ספק להטות הדין בזכות הלוקח דלא אתי ספק תקנ' רבנן ומפיק דינא דאורייתא אלא שכתבתי שאם התקנה קבלו אותה בחרם אין הדין כן אלא אם יפול ספק אם הדין עם השוכ' או עם הלוקח ראוי לדון להפך לזכות לשוכר דכל ספק חרם הוי ספק איסורא דאורייתא כי כאשר נעמיד השוכר בבית אין אנו עוברים איסור אך אמנם אם נוציא השוכר מן הבית ומעמידים אותו ביד הקונה שמא אנו עוברים על החרם ועל כן שב ואל תעשה שאני ועתה אני אומר שבנ"ד יש ספק גדול דשמא הלכה כהרמב"ן שכתב בתשוב' הביאה ב"י וז"ל כל שבא בן המצר לעכב בשעת מכירה לומר אני אקח ע"ז אמרו בגמ' אמר אזיל ואטרח ואייתי זוזי כו' אבל אם עמד וקדם ולקח נר' שאין בזה זמן ידוע אלא כל היכ' דאתי בן מצר מסלק ליה משום דאינו אלא שלוחו שקנה לו וסברא נכונה מאד בעיני וכתב בשם רי"ו שתשו' זו היא מהרשב"א ואני אומר אולי הסכימו שניהם לדעת א' וכן הסכים רבנו מאיר והריטב"א דהוי בתרא טובא וכתב שכן דעתו ודעת רבותינו ועל הכל כתב שנראה שכן הוא דעת הרמב"ם וא"כ כפי זה נר' מן הטעם שאמרתי שהדין כן שאפי' שיהיה האמת שעברו ח' ימים משעת המכירה הדין עם השוכר אע"פי שיש חולקים על דין זה מ"מ מידי ספ' לא נפק עוד יש לי ערעור בקיום המקח כי קנין אינו מועיל כיון שלא היה המקח לאותה שעה אלא לאחר שיעבור שנת השכירות וכתב הריב"ה ח"מ סי' קצ"ד וז"ל אין הקנין מועיל אלא א"כ מקנה לו החפץ הנמכר או הניתן מיד אבל אם אמר הקונה קנה סודר ותקנה חפצך לי אחר שלשים יום לא קנה דבשעה שיש לו להקנו' כבר החזיר הסודר למאריה ה"נ בנ"ד הקנין לא היה אלא לאחר שנה לא מהני הקנין ואפי' את"ל שאמר לו בפי' על מנת שתקנה לי מעכשיו ולאחר שנה או שנתים דאז מהני הקנין כמ"ש שם מ"מ אכתי איכא למימר גמגום אחר והוא דהוי כמו מה שאירש מאבא מכור לך דלא קנה גם בנ"ד כיון דשכירות הוי ממכר ליומיה הוי דינא הכי כמו שאירש והכ"נ כמו כן הוי מה שאקנה ואע"ג דלדעת ר"ת יש חלוק באומר מה שאירש מאבא בין שדה זו לשדה סתם דבשדה סתם לא הוי מכר ובשדה זו הוי מכר רבים חולקים על ר"ת הגאונים ובעל העטור ורבנו האיי וגם הרמב"ם ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |