שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רעו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ר' ש' ולוי היו שותפין בחצר א' שירשו מאביהם ונפטר ש' לב"ע ונשאר ממנו בן יורש אותו ושמו זבולון והסכימו ר' ולוי וזבולון לחלוק החצר והבתים שבתוכו ונתנו לזבולון חלקו באמצע שורת עליות החצר וז"ל שטר החלוקה בפ"ע ח"מ ר' ולוי נתפשרו עם זבולון ונתנו לו בעד חלקו בחצר הנז' ב' עליות גדולות וקוזינה או סמוכה להם שהם הא' שדר בתוכה זבולון עם הקוזינה הסמוכה לה שמהצד האחד היא העליה שדר כעת בה לוי הנז' והעליה השנית היא שדרי' בה מנשה ואפרים ואורך העליות והקוזינה הנז' כ"ח אמות אינדיזיש שתי העליות והקוזינה הנז' עם כל הזכיו' הנלוים אליהם ועם כל תשמישו והנאות החצ' הראוים ומגיעים לעליו' הנז' כגון בור ושוקת ותנור וב"ה ומקום אשפה ועם שטח חלל החצר הראוי ומגיע להם ועם זכות האכסדרה שלפני העליות הנז' ועם מוצאות ומובאות הבתים והחצר הנז' ועם כל שאר הזכיות הנלוים אליהם הכל מהתקר' שדורכי' עליה ועד רום רקיעא הסכימו ונתנו לזבולון הנז' בעד חלקו המגיע לו בכל החצר והבתים תחתיות ועליות ומערות אשר בתוכו כו' עד ונתחייבו האחים הנז' להעמיד ולקיים שתי עליות' והקוזינה הנז' ע"כ הזכיות הנלוים אליה' כנ"ל ביד ורשות זבולון הנז' העמדה גמורה כו' ולשאר האחי' נשאר לחלקם שאר בתי החצר ובכללה המערות שבחצר כמו שהוא מפורש בשטר החלוקה ובשעת החלוקה נמצאו בקרקעית הקוזינה הבאה לחלק זבולון שתי פתחים האחד פונה למערה הגדולה הנשארת לחלק ר' ולוי שהיא למטה מעליותיהם והיא פתוח' לרשותם והפתח הב' פונה למערה א' קטנה שהיא עשויה ונתונה בין קרקעות העליות ובין המער' הגדולה והיא נמשכת למט' מעליות האחים הנזכר' אמנם אין לה פתח פתוח למקום אחר ועת' זבולון טוען שהמערה הקטנה באה לחלקו ואין לשאר האחים בה זכות כלל שאעפ"י שלא הוזכרה בכלל חלקו בשטר החלוקה כיון שהיא פתוחה לרשותו הרי היא שלו ושאר האחים טוענים דכיון שלא הוזכר בחלק זבולון אבל אדרבא נתפרש בשטר החלוקה שנתנו לזבולון כל אותם עליות בעד חלקו המגיע לו בכל החצר והבתים תחתיות ועליות ומערות שבתוכו כו' נר' מזה שהמערות לא באו לחלק זבולון ועוד שהרי כתוב שנתנו לזבולון חלקו מהתקרה שדורכים עליה ועד רו' רקיעא והרי המערה היא למטה מהתקרה וכיון שכן יכולי' האחים לסתום פתח המערה הקטנ' אשר בקוזינה ולפותחה ברשותם ואת"ל שאינם יכולים לסתום הפתח שבקוזינה טועני' אחים שלא יהיה לזבולון זכות במערה הקטנה רק במה שהוא נכח הקוזינה אמנה הנמשך ונכנס ממנה לרשות האחי' זוכים בה ויכולין להפסיק המערה במחיצה ולפותחה לרשותם ועוד נפל הריב ביניה' כי רוצ' זבולון לבנו' בית א' בשטח החצ' היינו חצר לתשמיש וכיון שכתוב בשטר שנתנו לו חלקו עם שטח חלל החצר המגיע לו ועם תשמישי והנאות החצר ושאר האחים טוענים כי מה שנתן לו משטח החצ' היינו שישתמש בו על האופן שהיו משתמשים בו עד היום ולא שיבנה בנין מחדש יורנו רבנו הדין עם מי:
תשובה
יגיעת בשר להשיב על שאלה כזאת כי מי הוא שיכול לטעון ולומר שיש פתחון פה לזבולון לתבוע תביעה כזאת שהרי משנה שלמה שנינו בפ' המוכר את הבית המוכר את הבית לא מכר את היציע וכ' הטור ח"מ סי' רנ"ד שהוא בנין אצלו כו' עד אפי' אינם פתוחים אלא לתוך הבית וזה ד' הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ואע"ג שאפשר שמבלי השקפה יטעה תלמיד שלא שמש כל צרכו לומר שמדברי ב"י נר' שרשב"ם פליג עלייהו ואני או' שאפי' יהיבנא ליה טעותיה פשי' דלית לן למישבק כל הני רבוותא למיעבד כרשב"ם כ"ש דבנ"ד חלילה למיסק אדעתא דרשב"ם פליג שהרי כתב בפי' המשנה אעפ"י שפתוח היציע לתוכו של בית דאיכא למימ' דכיון דתשמישו לבית מכרו עם הבית אפי"ה אינו מכור ע"כ תו כתב ולא את החדר אע"פ שהוא לפנים מן הבית ופתוח לתוכו ודריסתם לבית דכיון דאין תשמישו בשל בית שאינו עשוי אלא להצניע שם חפציו לשמור כמין תיבה הלכך אינו בכלל בית ע"כ הרי עינינו הרואות שכל אלו העניינים הם עשויית לתשמיש הבית והא לך לשון הר"ם ה' מכירה פ' כ"ה המוכר דבר שיש לו תשמיש לא מכר תשמיש אלא אם פירש כיצד מכר את הבית לא מכר את היציע שסביבות הבית אעפ"י שהוא פתוח לתוכו הרי הורה לנו דמיירי מתני' בדבר שהוא תשמיש לבית ואפ"ה יש מהם שאינם נמכרים עם הבית כגון חדר כנ"ז עאכ"ו מערה שאינה עשויה כלל לדברים מתשמושי הבית אלא לסחורות ועוד שפי' רשב"ם שיציע בנין נמוך מצדי הבי' או מאחוריו א"כ מה לתבן את הבר בנ"ד דאין מערה זו מצד בית זבולון ולא מאחוריו אלא דבר רשום ומצויין בפני עצמו זה למעלה במרפסת וזה למט' בקרקע פשי' שאינו נמכר עם הבית בסתם אם לא שפירש כן בפירוש ועוד מטע' אחר הדבר ברור דאמרינן בגמ' אמר רב דימי מנהרדע' האי מאן דזבין ביתא לחבריה אע"ג דכתב ליה עומקא ורומא צריך למכתב ליה קני לך מתהום ארעא ועד רום רקיעא מ"ט דעומקא ורומא בסתמא לא קני האני עומקא ורומא למקנה עומקא ורומא ואהני מתהום ארעא כו' למיקנה בור ודות ומחולות וכתבו בה' והרמב"ם פ' כ"ד וז"ל המוכר בית לחברו צרי' שיכתוב לו מקרקע התהום עד רום רקיע' שהעומק והרום אינו נקנה בסתם כו' ע"ש וכתב המ"מ וז"ל ומכאן שאם לא כתב לו אפי' עומק ורום אלא מכר הבית סתם אין לו באויר ושעל גבי הבית ולא למטה כלום בין בבית ובין בחצר והדברים ק"ו ומה היכא שכתב סתם לית ליה לא למעלה כלום בנ"ד דכתב בפירוש מהתקרה שדורכים כו' שנראה בפירוש מכלל שלא יהיה לו זכות אלא מהתקרה ולמעלה עאכ"ו שאין לזבולון זכות למטה כלום ואין לומר דשאני אחים החולקים מלוקח ומוכר דאחים עדיפי לא היא דאדרבא גריעי ממוכר ולוקח דאמרי' בפ"ק דבתרא א"ר נחמן אמר שמואל האחין שחלקו אין להם דרך זה על זה ולא חלונות ולא סולמות וה"פ שאם אביהם היה עובר דרך השדה שעלה מחלקו של ר' לחלקו של ש' ראובן מעכב עליו ופרש"י האחים שחלקו ונטל זה שדה לצפון וזה לדרום והיה אביו רגיל להיות לו דר' ליכנס זו לתוך זו אינו יכול לומר דרך לי עליך ע"כ הרי שאפי' שהיה אביו רגיל להיו' לו דרך ליכנס מזו לתוך זו שהיה לנו לומר דמסתמ' אדע' דהכי חלקו אפ"ה אינו יכול לומר כו' כ"ש וק"ו בנ"ד והאמנתי כי לא הייתי צרי' להארי' בנ"ז כי הדבר ברור רק להתלמד במקום אחר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |