שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רעה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ראובן היה לו בית אחד בא שמעון ואמר לו תשכי' לי ביתך והוכרח ראובן לתת ביתו הנז' לשמעון לזמן מה אחר עבור ימי' תבע ראובן לשמעון שיתן לו ביתו ולא הועיל לו דהוי שמעון גברא אלמא ולא ציית דינא ושמעון לקח סחורה בהקפה ממוכסנים תוגרמים ונשבר ונשב' אין רואה והמוכסנים לקחו הבית הנז' בעד טענות ביגליק ומכר ללוי בא ראובן ואמר ללוי הבית אשר קנית מהמוכסנים היא שלי כי באלמות לקחה שמעון מידי ועוד שיש שטר בידי ששמעון חייב לי מעות ושעב' לי הבית באפותיקי גמור' עד השתא היתה של תוגרמים ולא הייתי יכול להוציא' מידם אתה ישראל כמוני יחדו למשפט נקרב מי אמרי' כיון שהיה הבית מראובן ולקחה שמעון באלמות וגם עשאה אפותיקי לו יכול להוציאה מיד לוי בלא כסף ובלא מחיר ואת"ל שאינו יכול להוציאה מידו בתת ראובן דמי הבית ללוי אם יכול להוציאה מיד לוי או לא יורנו מור' צדק הדין עם מי עכ"ל השאלה: והנה החכם השלם כמה"ר אברהם בורגי"ל נר"ו סדר פסק ערוך על זה ואני תשובתי אליו כי לא צדקו דבריו בזה לפי דעתי וזה החלי ראיתי דבריך ופלפולך שפלפלת כדי לתרץ הטור ז"ל שלא יקשה מדידיה לדידיה גם סמ"ג ע"ה עלית למרום ונכנסת בכמה דוחקין ואני נפלאתי הפלא ופלא מי הכניסך בתגר זה ומה ראית על ככה להשוות גזלני ישראל לגזלי אומות העולם כי מה שכתב הטור סי' רל"ו ח"מ מיירי באנס גוי שכן מתחיל הסי' גוי אנס שישרא' מסור בידו כו' ומ"ש בסימן שע"א ח"מ מיירי בגזלן ישראל והחלו' בין גזלן גוי לגזלן ישראל ברור מאד כי גוי אינו מקו' ישראל ממנו שישו' ויחזיק לו הקרקע לא מעצמו ולא בדין: אך אמנם גזלן ישראל הוא להפך שמקוה שישוב בתשובה ויחזור לו הקרקע שלו או על ידי ב"ד ולעולם לא גמר ומקנה נמצא שאין כאן כפי האמת לא יאוש ולא שנוי רשות דקרקע אינה נגזלת וברשות מאריה קמא קאי משא"כ במטלטלים דשייך בהן יאוש ושנוי רשות ומש"ה הקונה אותה אינו חייב להחזירם אם ראינו שנתיאש בעל המטלטלין וכן בזה נתישבו דברי הסמ"ג דבה' גזלה כך פירש הקרקע אינה נגזלת כו' עד וחוזרת לנגז' בלא דמים כלל זהו כשמכר גזלן לישרא' אחר אפילו אלף פעמים: וכן הרמב"ם פ"ז מה' גזלה כתב דין גזלן ישראל שמכר ואפי' מכרה לאלף ונתיאשו הבעלים הרי זו חוזרת לבעלים בלא דמים עיין סוף פרק ח' ובפירוש כתב גוי בעל זרוע כו' ואחר שכן הוא והוא ברור כשמש איני רואה קושיא כלל וכל פלפוליך לדעתי ללא צורך ולענין הדין ג"כ ראיתי דכתב' דברים לא ישרו בעיני אם לא שאני אומר שרצי' להראות כחך בדבר שאינו מן הדין והטעם שאני אומר כן שכל מה שהארכ' בתחלה לענין הדין אם חייב לוי לחזור הבית ופלפלת לראות אי דינא דמלכותא הוי דינא או לא: גם חלקת בין אם היה אפותיקי מפורש או אפותיקי סתם הבית אני אומר שכל דבריך תמוהים בעיני לפי שבין אם הי' הבית אפותיקי מפורש ובין שהיתה אפותיקי סתם אין כאן חיוב בחזרת הבית וכן אין הפרש בין אם יהי דינא דמלכותא דינא ובין לא יהיה דינא לעולם אין לוי חיי' אלא האלף לבנים ובזה צריך לידע אבל הבית מהיכא תיסק אדעתין שיתחייב לוי להחזיר הבית שהרי כבר מכרה ראובן לשמעון ברצונ' או שלא ברצונו כי המכר כפי הנראה היה מכר גמור ואין צריך להאריך בזה. וא"כ מה לי עשאה אפותיקי סתם כו' כנז' משנה שלמה שנינו הגוזל שדה מחברו ונטלוה מסיקי' אם מכת מדינא אומר לו הרי שלך לפניך אם מחמת הגזלן צריך להעמיד לו שדה אחר וא"כ אם אתה מחזיק לש' לגז' נמצ' שמה שנטלו המוכסנים הבית היה מחמת ש' וא"כ פשיט שהי' חיי' לוי להחזיר הבית לראובן ובזה לא היה ספק אלא ודאי שכל משאך ומתנך אינו אלא על שעבוד הבית על האלף לבנים ואם כן תורת הבית מנין הרי כתב הריב"ה ח"מ ס' ריי"ו וז"ל אפותיקי מפורש שאמר לו לא יהיה לך פרעון אלא מזה אינו יכול לסלקו לשאר נכסים אלא א"כ יתן מעו' שבמעות יכול לסלקו ממנו ע"כ: וכ"נ מדברי בעל התרו' ולא ראיתי חולק בזה נמצא שאין לראובן עסק בבית אם יתן לו האלף לבנים אפילו לקחה לוי מיד שמעון וכמו שהיה יכול שמעון לסלק לראובן בזוזי או אם אין לו זוזי מטלטלי דהו כזוזי דכל מטלטלי מוטב הוי לא מהני אפותיק' מפור' לחייב שיחזי' הבית בעצמו אלא שלא יפרענו בקרקע אחר נמצא אפילו היה השעבוד מפורש @77[פי' שאינ' כתוב אלא תיבת מפורש אבל אם כתוב לא יהא לך פרעון אלא מזו או הלוה בעצמו יכול לסל' בזוזי אבל לא לוקח ולא אפילו יורש ומימי לא ראיתי לשון זה בשטר]@88 על הבית הזה והיה שטר החוב קודם לחוב המוכסים אין לחייב ללוי לתת הבית לראובן אלא כנזכר. עוד אני אומר אלו הוי הני מוכסים צייתי דינא דידן אפילו קדמה הלואתם לחוב שמעון היה הדין עם ראובן והטע' שהרי כ' הריב"ה סי' ק"ד ח"מ וז"ל ואם מלוה בשטר ומלוה על פה שהיא מוקדמת למלוה בשטר כתב רב האיי שמלוה על פה קודמת לגבות מבנו חרי כיון שהעדים מעידים שקדמה ורב אלפס כתב שמלוה בשטר קודמ' אעפ"י שהיא מאוחר' ששעבוד שטר הוי כמכ' וכשם שמל' ע"פ אינו גובה מהלקו' המאוחרים מפני שאין לו קול כך אינו גובה מבני חרי שנשתעבדו לאחר מכאן מפני שאין לה קול ע"כ. ונ"ד המוכסים אין להם שטר והוי חוב על פה וחוב ראובן הוי בשטר וראוי לדון כרב אלפס אע"ג דקיימא רב האיי שחולק עליו וכפי מ"ש הרב המ"מ גם הרמב"ם והרשב"א ס"ל כסברת רב האיי אפי"ה נראה בעיני שראוי לפסוק כהרי"ף וכמ"ש מהררי"ק בב' וג' מקומות שמהר"ם כתב שנהגו לפסוק כהרי"ף במקום שאין התוס' חולקים עליו ובנ"ד אין התוס' חולקים עליו כפי מה שנראה ולא עוד אלא שהראב"ד מסכים לדברי הרי"ף והטור דהוי בתרא טובא נראה שכן דעתו כיון שהביא דעת הרי"ף באחרונה א"כ דברי הראב"ד דהוו חדו' גדול כאשר יראה המעיין כי לא ראיתי להעתיק לשון הטור אחר שהספר נמצא ביד כל אדם א"כ ראוי לפסוק מטעם זה כהרי"ף ואפי' את"ל שעדין הדבר שקול מכל מקום כיון שההפרש בין המוכסים ובין ראובן ראוי היא לפסוק בשפה ברורה כהרי"ף דמי למה שאמרו בהגוזל ומאכיל גוי הבא לדין עם ישראל אם אתה יכול לחייב לגוי בדינם חייבהו ואם אין אתה יכול לחייבו בדינם ואתה יכול לחייבו בדינינו חייבהו נמצא שכל מקום שיש מקום לזכות את ישראל כנגד הגוי יש לנו לזכותו וא"כ כל שכן השתא שיש לנו לזכות את ישראל כפי דעת הרי"ף והראב"ד והטור הישראל זכאי בדינו וראוי לחייב ללוי שיפר' לראובן האלף לבנים בין קדמה חוב המוכסים ובין לא קדמה הכל אחד דישראל הבא מחמת גוי הרי הוא כגוי ואפילו לפי דעת רב האיי אם הדבר ספק מי קודם הוי חוב ראובן בודאי וחוב המוכסים ספק ואין ספק מוציא מ"ו וכן דייק לישנא דרב האיי שכתב כיון דעדים מעידים שקדמה הא לאו הכי אלא שהדבר ספק השטר קודם ועוד מטעם אחר דהוי ס"ס ספק שמא הלכה כהרי"ף ואת"ל הלכה כרב האיי שמא קדמה הלואת ראובן זהו מה שנראה לע"ד עוד רואה אני להודיעך דעתי שנ"ל דלא שייך כאן דינא דמלכותא כי אין המלך נכנס ויוצא באלו הדברים אלא שהמוכסים חייבים לפרוע חובה למלך וכשרואים שאין כח למוכס לפרוע למלך כלל בודקים כל מקום שיש נכסים למוכס ונפרעים מהם בעד המלך וא"כ היה צריך לדקדק הרבה אם יש כח למוכסים לפרוע למלך מנכסים אחרים של מוכס וזה צ"ע רב ועל ענין החזקה פשיטא ופשיטא שאין עסק לשום אדם שלא מבני ישראל הוא בחזקה בשו' צד ואופן ע"כ מה שראיתי להודיעך דרך קצרה כלל הדברי' אני אומר כי מי שאינו מחלק בין גזלן ישראל לגזלן גוי אינו מבחין בין יום ללילה וזה לך מופתי כתב הרשב"א ז"ל בחי' וז"ל נראה שרש"י ז"ל פירש בכל מקום אנפרות באונ' ולוקח בלא דמים ולפי' ניחא לי הכא דמדינא תחזור בלא כלום דתלוהו ויהיב הוא וא"ה כל דאיכא בידו אם ידוע אין בו משום אנפרות אלא הלוקח ממנו מקחו קים ע"כ. הרי יש להורות שיש לחלק בין אנס ישראל לאנ' גוי דאלו באנס ישראל לא מצינו חלוק בין איכ' ב"ד במתא או ליכא דלעולם נותן בלא דמים ואפי' נמכר השדה אלף פעמים אין אנו אומרים כיון דלא צווח בב"ד אחולי אחיל והיינו טעמא כי אין דרך ישראל להניח שלו ביד גוי אלא אם מתיאש או שאין לי מקום להוציא את שלו מיד גוי כשאנס הוא ישראל והיינו מ"ש הרמב"ם דין בידואר באנס גוי ולא באנס ישראל שלעולם חוזר וכן סמ"ג ומוכיח זה דיני חזקת קרקע שכתב הטור סי' ק"מ וז"ל קרקע הידוע לראובן כו' עד וראובן מערער לומר שהיה גזול' בידו נאמן וישבע ויטול את שלו אלא א"כ החזיק בו שמעון כראוי ודברים אלו פי' כמ"ש ב"י לומר שיחזיק בה ג' שנים ובטענה ואם ישראל גזלן הוי כמו גוי מה צריך כולי האי לימא ליה כיון שהחזקתי בה ג' שנים ולא אזלת לבי דינא ודאי נתיאשת ואחולי אחלת כמו שאנו אומרים כן באנס גוי כדפירשתי וכן בסימן קמ"ג אין חזקה עד אחר שלש שנים כו' וידוע שכ"ז אפי' אחר ג' שנים ויותר צרי' שיאמר אתה מכרתה או נתתה או מחלת ולא מפליגינן בין איכא ב"ד דליכא ב"ד אין חזקתו מועיל לו אלא על דרך שכתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |