שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רעב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רעב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יורנו מורנו ורבנו מופת דורנו מאור עינינו המאיר לארץ ולדרים סיני ועוקר הרים עמוד הימני פטוש החזק החכם הש' מופלג בחכמה מוהר"ר יצ"ו ישגה שלומך וינחה אותך במעגלי צדק למען שמו כנפשך הנשאה וכנפש תלמידך המשתחוה מרחוק נגד שפעת יקרת הדרת מעלתך. ואחרי אשר הרבתה נפשי להתפלל אל ה' אדיר תדיר יגדל כסא תורתך והדרתך אכ"י באתי להחחנן לפני אדוני שתאיר עיני בשאלה זו אשר אני שואל מכ"ת אשר נשאלתי מיחידי ק"ק בודון י"א ע"ע ראובן אשר קנה שם בית ברחוב היהודי' משמעון ולאותובית יש ב' פתחים פתוחה לרחוב היהודים והפתח השני פתוחה לחצר ובאות' חצר דרים יהודים אחרים ועתה עומד שכנו של ראובן וטוען כנגדו שאותו פתח הפתוח לחצר אין לו לראובן שום זכות באות' פתח ורוצה למחות מוצאו ומבאו ותשמישו של ראובן שהיה לו דרך אותו הפתח וראובן טוען כנגדו ואומר הפתח הזה שהיה לו עומדת זה כמה שנים וכמה בעלי בתים היו דרי' בחצר וכל אחד ואחד דר בה יותר משני חזקה וגם אני והמוכר דרנו בה יותר משני חזקה ושום אחד מהם מהדרים בחצר הזה לא מחה בתשמיש של פתח זה ואתה רוצה למחות ולקלקל ולהשחית נחלתי כי בלתי תשמיש זה הפתח א"א לדור בבית זה הדין עם מי ע"כ. והנה דעת תלמידך היה נר' דהוי חזקה בלי טענה ואינה חזקה כדתנן בפרק חזק' הבתי' כו' והנה הא' הפוסק הזה דעתו שכפי האמ' החזקה היא חזקה בטענו' שהאריך בפסקו ואני החתו' למטה גמרתי להפיק רצון החכם המבק' ממני להגיד לו דעתי והנה תשובתי זאת היא אליו בדרך קצרה הח' הש' משבט הלוי כמה"רר נר"ו שלום יענוך מן השמים לכבוד תורתך ולכל המסתופפי' בצל קורתך כך דעתי שכל דבריך אמת אין בהם נפתל ועקש כי האמת הוא שכל דבר שדרך בני אדם להקפיד עליו יש בו דין חזקה ואין לך דבר שמקפידים עליו כ"כ כמו לפתוח אדם פתח לחצר חברו אפי' לחצר שיש לו שותפות באותו חצר ומשנה שלמה היא בפ' ח"ה לקח בית בחצר אחד לא יפתחנה לחצר השותפים ונתנו טעם לזה מפני שמרבה עליהם את הדרך וא"כ כיון שדרך ב"א להקפיד על דבר זה שיהיו יוצאים ונכנסי' הרבה ב"א בחצ' יש בו דין חזקה כנז' הביא ב"י בח"מ תשו' להרשב"א בסי' קנ"ד וז"ל יציאה וביאה אם צריך חזקה ג' שנים תשובה דבר ברור הוא שצריך חזקה ג' שנים שהרי יש בזה חסור קרקע שהרי משתמש בחצרו ממש ונכנס ויוצא בו ואם בא זה לבנות חצרו ולסתום בפניו הרי זה מוחה בידו כדי שלא יאבד דרך ביאתו הרי בפ' נ"ד ממש וכתב הרשב"א שהוא גדול הפוסקים שהוא דבר ברור מאוד כמי שהוא האמת בעצמו והמפקפק בזה לפי דעתי אינו אלא מן המתמיהים גם שאר הדברים שכתבת הם דברים פשוטים מאד זיל קרי בי רב הוא שהדין פשוט בגמרא ובפוסקים דטענינן ליורש וללוקח וכאן יש יורש ולוקח ואחר שיש כמה שנים שפת' זה פתוחה לחצר הנז' פשיטא דטענינן לראובן שהקודמים אליו ברשות כל הדרים בחצר החזיקו וקנו במכר או במתנה איך שיהיה הדין עם ראובן ועל מה שהארכת לדחות הטענה שהי' עולה בדעת לטעון שאין חזקת ראובן חזקה מטעם שלא היו פתח זה מיוחד לראובן במקום שאין דרים בני אדם המחזיקים בחצר והיה אפשר לעלות לדעת להביא ראיה מההיא דאמרי' בגמ' ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ביתא א"ל מינך זבינתא כו' כמו שכתבתי וכמו שהוא האמת ולפי פי' הרי"ף שפי' בבתי גואי שר"ל במקום רחוק הייתי ואחרים מסכימים עמו בפי' זה גדולי עולם א"כ בנ"ד לא שייך טענה זאת לפיכך פירשו זכו ר' בדינו כיון דאין כאן טענה זו אלא אפי' לפי' רש"בם שפי' שבבתי גואי ר"ל שהיה לו יציאה וביאה דרך אותו בית לע"ד ג"כ אין הנדון דומה לראי' ואיני רוצה להאריך להורות איך אינו דומה כ"כ הדבר בעיני פשוט מאד אבל מן הטעם שכתבת הוא אמת ויציב כמו שאבאר בס"ד וראיתי לבאר לשון שכתב ב"י בסי' ק"מ בח"מ וז"ל ואיכא מ"ד דאי ליכא סהדי דהאי ארעא דמערער הוה כ"ע לא פליגי דלא צריך לוקח להביא ראיה אלא הכא בדהאי ארעא ידוע דלמערער הוה עסקינן ע"כ ולכאורה יש לתמוה איך אמר ואיכא מא"ד כו' שנר' שיש מקום פקפוק בדבר הזה או שמא יש איזה מפקפק וחולק בדבר וזה א"א שהדבר נר' פשוט מאוד א"א להכחישו אלא שבנ"ד כן הוא האמ' שאין מקום פקפו' בזה כמו שכתבת אך בנדון דההיא בגמ' היה מקום לומר שהמערער לא היה צריך להביא ראיה שהבית היתה שלו שהרי המחזיק בעצמו מודה שכן הוא האמת שהיתה שלו שכן אומר מינך זבינתה ולהכי איצטריך למימר ואיכא מא"ד דבשלמא כשהמחזיק טוען שלי היא הבית אז היה צרי' המערער להביא עדים שהיתה שלו ואי לאו הכי איך עילה בדעת להוציא המחזיק מן הבית דמאי אולמי' דהאי מהאי אבל הכא דאמר מינך זבינת סד"א כיון שהמחזיק בעצמו מודה דהאי ביתא היתה מהמערער סד"א דלא הוה צריך עדים קמ"ל שאפי"ה צריך המערער לעדים ואי לית ליה עדים המחזי' נאמן דלא היה אומר רב נחמן למחזיק להביא ראיה אלא היה נאמן במגו כו' אבל בנ"ד שהמחזיק אינו מודה למערער אלא בעדים שהיה שלו ביחוד הדין עם ראובן והפתח תפתח ותעמוד ליכנס וליוצא לעשות כל מה שהיה עושה עד עתה ואין בזה שום ספק ע"כ מה שראיתי לכתוב בשאלה הראשונה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון