שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/רעא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת מהרשד"םTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רעא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ראובן מכר חזקת חנות אח' לשמעון ולא הקנ' לו מתהומ' דארעא עד רום רקיעא אחר זה מכר ראובן הנז' ללוי חזקת החצר ובתי' שהיו שם ועתה לוי רוצה לזכות באויר שעל חנות שמעון מכח קנייתו שקנה מראובן גם האויר של חנו' שמעון ושמעון אומר כי הוא זכה באויר שעל חנותו יורנו רבנו הדין עם מי ומוכר זה יש כמה שנים שעקר דירתו משאלוניקי אחר שמכר לקונים הנז':

תשובה

נר' בעיני דשמעון זכה באויר מדין הפקר והטעם דקי"ל שאין קנין תופס בדבר שאין בו ממש כגון ריח התפוח עין הבדולח וכמ"ש הטור ז"ל ח"מ ס' רי"ב וז"ל אין אדם מקנה לאחר בין במכר בין במתנה אלא דבר שיש בו ממש אבל דבר שאב"מ אין קנין נתפש בו כיצד אין אדם מקנה לחברו ריח התפוח כו' עד וכן המוכר אויר חורבתו ואויר חצרו כו' עד לאו כלום הוא אלא א"כ יקנה לו הבית לדור והחצר להכניס בו זיזין הרי נתברר שלח זכה לוי באויר גג חנות שמעון כי לא נתפש החוי' בקנין וכיון שלא זכה שמעון נשאר האויר לראובן המוכ' וכיון שעקר דירתו מן העיר אבד זכותו מכח ההסכמות וזכה שמעון כזוכה בהפקר ואין לטעון ולומר שקנה האויר כמו שקנה השאר שהרי כתב המרדכי שלהי בתרא וז"ל כתב ב"ה ז"ל כתב רב האיי גאון ז"ל דדבר שאב"מ כגון אויר ודינר ואכילת פירות בלא גוף כלהו לא מהני בהו קנין ואפי' אגב מקרקעי. עוד כתב דף רנ"ד מעשה באחד שהקנה לחברו בקנין סודר קרקעות ומטלטלין ומעות בבת אחת ונחלקו חכמי הדור יש מהם אומרים שקנ' הכל דכי היכי דחל הקנין בקרקעו' חל במעות וי"א להפך ורש"י הכרי' אע"ג דמעות לא קנה קרקע ומטלטלין והכריע כן ממה ששנינו נכסים שאין להם אחריות נקנין כו' ובעי בגמרא אי בעינן אגב כו' ע"ש ואומר אני דאפי' אותם שאמרו שקנה הכל מודו בנ"ד דלא קנה אויר דבשלמא מעות דשייך ביה קנין בפני עצמו במשיכה והגבהה איכא למימר מיגו דקנה מטלטלין ולפי שאפשר שירצה החולק להביא ראיה הפך מה שאמרתי מהגהה נמצא במרדכי וז"ל ושאל רבנו שמחה את רבנו ברוך על שטר שלא היה כתוב בו קנין הפירות כראוי כו' ורבנו ברוך השיב אחרי שכתוב בשטר המתנה שנתנו לו כח הפירו' של הקרקע בקנין גמור מעתה שהעדים מעידי' שנעשה כתקון חז"ל וזהו תיקון חכמי' להקנות קרקע לפירות ולא נאמר יד בעל השטר על התחתונה ואפילו אם נשאל עתה ויאמרו לא כך היה לית לן בה דלא אתי ע"פ ומרע לשטר' וכיון שהגידו כו' א"כ יאמר האומר בנ"ד נמי כיון שכתוב בשטר שנעשה כו' תקון חכמים הוא אמנם נראה בעיני ברור שאין מכאן ראי' לנדון שלנו כלל ועיקר מכמה טעמים חדא דר"ש לאו קטיל קני באגמא הוא ולדידי' פשיט' דלא קנה המקבל ועוד מספקא שאפי' ירצו העדים לומר בפי' שהקנה לו הקרקע לפירות שאינם נאמנים כיון שאינו כתוב בשטר כן ומאן לימא לן שראוי לפסוק הלכה כרבנו ברוך למעשה ובפרט היות דבר שלא הביאוהו הפוסק' ז"ל שאפשר ר"ש דלא ס"ל הכי ועוד דע"כ לא קאמר ר"ב התם אלא משום דליכא ד"א דקא מסהדי סהדי דנעשה כתקון חז"ל אלא ההיא דהקנה קרקע לפירות אמנם בנ"ד דאיכא דבר אח' מאן לימא דיאמ' ה"ר ברוך ז"ל דה"ל כאילו הקנה קרקע כו' אדרבא ודאי היכא דאיכא לספוקי מוקמינן אחזק' קמא והכא איכא לספוקי טובא דאולי העדים לא כוונו מעולם על כך ואפי"ת שהעדים כוונו לכך ה"מ התם דליכא מילתא אחריתי דחייל לישנא דנעשה כתיקון חז"ל אמנם בנ"ד דאיכא מילתא אחריתי איכא למימר דהאי לישנא לא קאי אלא להאי מלתא אחריתי עד דאתו סהדי וליסהדו דגם זה נעשה כתיקון חז"ל בפי'. עוד טעם ג' דהתם אפש"ל שנתן לו קרקע לפירות אמנם בנ"ד פשיטא דלא שייך שהקרקע כבר היתה של אחר כי לא היה לו כח למכור הגג שמכר לאחר וברי לן שלא מכר לו רק האויר וא"כ לא קנה. עוד נראה דאפש"ל דאפי' רבנו ברוך לא סמך על פשט לשון דנעשה כתקון חז"ל אלא על ועוד דקאמר מה שאין שייך בנ"ד ואין לאומר שיאמר אפי"ת דהאי לא קני היינו דנשאר הזכות למוכר אבל אחר מי הכניסו דפשיטא דכיון דהקונה לא זכה מטע' שהמוכר לא מכר א"כ אחר שהמוכר הלך לו חוץ לעיר עם ביתו זה כמה שנים נשאר בעל החנות שזכה מתהומא דארעא עד רום רקיעא כדין כל זוכה בבית אחת בחצר הגוי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון